יהיה אשר יהיה משפטנו על חלקו של משה דיין בקורות השנים ההן, גם המבקרים הקיצוניים ביותר שלו ייאלצו להודות שבשלושת העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל הוא היה אחת הדמויות המרתקות והמעניינות ביותר שכיכבו בקדמת הבימה הציבורית שלה.





דמותו ומפעלו של משה דיין מוטבעים בזיכרון הלאומי של ישראל. מוסדות ציבור ורחובות בערי ישראל נקראים על שמו, וחוקרים נדרשים להערכות שונות ומגוונות על חלקו בהיסטוריה של מדינת ישראל. כמניין מעריציו המעלים על נס את אומץ לבו, את תבונתו המדינית ואת יכולות המנהיגות שלו, כך מספר מגניו התולים בו האשמות מהאשמות שונות, החל בהשחתת החיים הציבוריים וכלה במחדלי מלחמת יום הכיפורים.
ד"ר מרדכי בר־־און שימש ראש לשכתו של משה דיין בימי מערכת קדש, ובביוגרפיה שכתב הוא אינו מסתיר את הערכתו להיבטים בולטים באישיותו. הוא אף אינו מעלים את חיבתו. ועם זאת, כהיסטוריון הוא מספר את תולדות חייו של משה דיין — מיום הולדתו בדגניה ב–1915 עד מותו ב–1981 — ונעזר במיטב כלי הביקורת והבחינה. פרקים ואירועים בתולדות חייו ובקורות המדינה נפרסים ומוארים מזוויות חדשות ומרתקות. משה דיין היה אחד המנהיגים המסקרנים והמעניינים בתולדותינו, והביוגרף שלו ממחיש לקוראיו על מה ולמה הוא זכה למעמד זה.

שם הספר
שלום עכשיו - קו אדום
שערי עזה - מדיניות הבטחון והחוץ של מדינת ישראל 1957-1955
אתגר ותגרה - הדרך למבצע קדש - 1956
"זכרון בספר" - ראשיתה של ההיסטוריוגרפיה הישראלית
גבולות עשנים - עיונים בתולדות מדינת ישראל 1967