אליאס ח

אליאס ח'ורי

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (26):
1.
"באב אלשמס" הוא מפת - האוצר של פלסטין. הזיכרון שהוגלה אל מחוץ למפה בארבעים ושמונה, מכתיב עכשיו את הסיפור על הקלף המחוק, והסיפור מצייר מחדש את מפת המולדת האבודה. זכות השיבה היא זכות הסיפור, והסיפור שנפרש כאן בתרגום עברי משיב את זכות הסיפור לבעליו; ואלה, שהוצאו אל מחוץ למפה, מחוץ למולדת, מחוץ להיסטוריה, שבים ומממשים את זכותם לדבר בשם הזיכרון באמצעות השפה שהפקיעה את קולם ומחקה את מפתם. אליאס ח'ורי, הסופר הלבנוני שנולד בארבעים ושמונה, פירסם את "באב אלשמס", הרומן התשיעי שלו, במלאת חמישים לארבעים ושמונה. במשך שנים הוא נדד בין מחנות הפליטים בשולי ביירות, והקשיב לסיפורי העקירה והנדודים. ב"באב אלשמס" הוא נותן לשוליים את זכות השיבה למרכז; לפליטים את זכות השיבה לסיפור; לאלג'ליל את זכות השיבה למפת פלסטין. מאות סיפורים משתרגים זה בזה: הסיפורים הפשוטים של החיים כהווייתם לפני הגירוש מפלסטין, והסיפורים הקשים של ההוויה הפשוטה שנעקרה מתוך החיים בקול זעקה. וזכות הזעקה מתממשת כאן בלחישה, בטון מינורי קורע לב ונשמה. שני גיבורים מרכזיים יש ברומאן, בנוסף לזיכרון. יונס, גיבור המהפכה הפלסטינית, השרוע על המיטה, בבית - החולים "אלג'ליל" במחנה שאתילא, מחוסר הכרה; וח'ליל, הרופא שאינו בדיוק רופא, שסועד אותו ומתעקש להשיב אליו את הכרתו באמצעות הסיפור. ח'ליל מדבר בשמו של יונס האילם, ומספר באוזניו את סיפורו שלו ואת סיפורם של פליטי אלג'ליל. שהרזאד האמינה, ואף הוכיחה, שיש בכוחו של הסיפור לממש את החיים ולדחות את הקץ, וח'ליל מאמין שהוא אכן יכול להוציא את יונס מעלפון הלוויתן ולשבצו שוב בספר החיים; שהסיפור יכול למוות; שהסיפור יכול להחיות את הזיכרון. זהו רומאן שמפר את קשר השתיקה מסביב לנכבה - שתיקתם של אלה שהתביישו במשך המישה עשורים לספר את סיפור ההשפלה של האובדן, ושתיקתם של אלה שלא היו מוכנים לשמוע את - הסיפור המבעבע בתת - הכרתם ולא כל שכן לדבר עליו. "באב אלשמס" הוא הוכחה לכך שהספרות יכולה לנחם את שני הצדדים. אנטון שמאס....

2.
"העלו אותו על משאית שלקחה אותו אל הצינוק... על השולחן ערימת דפים לבנים, עט נובע וקסת דיו. על השולחן הזה היה על יאלו לכתוב את סיפור חייו. אילו היה משורר היה כותב שטבע בבאר המילים, שנפל על צווארו של הלילה, שהדיו שלו היה שחור משחור הליל. אילו היה סופר היה מגולל את זיכרונותיו ברצף, ומעניק להם את הכותרת 'עין ורד'. היה פותח את הסיפור בילד הקטן, בסבו. איך ראה במו עיניו את הטבח, איך הפך מרצף לכהנא, וממי שלא יודע אף מילה סיריאנית - ללוחם נלהב להחייאתה של השפה שמתה אצלו בפה. אילו היה יאלו מספר - סיפורים היה יושב בכלא ומספר על יאלו הפרש האמיץ, לוחם עז - נפש מאין כמותו, שהמשיך את מסע הנדודים שהחל בו סבו והיגר לצרפת, ושב ממנה להיות אדון האוהבים. אילו היה. אבל הוא לא היה. הוא היה רק בחור שמנסה לקרוא מתוך הדף הלבן את סיפורו שאינו יודע לספר, את שפתו שאינו יודע לכתוב, את הזיכרון שאינו יודע לדובב". כמו ברב - המכר עטור השבחים "באב אלשמס", גם כאן עוסק אליאס ח'ורי בסיפור, בהיסטוריה, במורשת ובזיכרון. מבין הסיפורים צצות השאלות: מה זה סיפור? של מי הזיכרון? מהי היסטוריה? מי המספר, הזוכר, ההיסטוריון? אליאס ח'ורי חי בביירות, שם נולד ב - 1948. הוא עורך את המוסף הספרותי של עיתון אלנהאר, ומלמד באוניברסיטת ניו - יורק. פרסם עשרה רומנים שתורגמו לשפות רבות. "יאלו" הוא ספרו האחרון....

3.
מי רצח את ח'ליל אחמד ג'אבר? מי השליך את גופתו אל ערימת זבל בשכונת אונסק"ו בביירות? בניסיון מרתק להתחקות אחרי הפרשה המפותלת הזאת חושף רומן המופת פנים לבנות מאת אליאס ח'ורי את הסיפור המצמרר של מלחמת האזרחים האכזרית בלבנון בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת. זוהי אנטומיה מזהירה של אדם במלחמה, העומד בפני האבסורד של הקיום האנושי ברגעים שבהם נדמה שהקליפה הדקה של התרבות מתפוררת לכל עבר. אל מול כל זאת מעמיד אליאס ח'ורי את הספרות עצמה במבחן נוקב ומשרטט את גבולותיה. רומן מסעיר זה הוא מפסגות יצירתו של אליאס ח'ורי, מגדולי הספרות הערבית העכשווית. אליאס ח'ורי הינו סופר לבנוני המחלק את זמנו בין ביירות, שם הוא עורך את כתב העת של המכון ללימודים פלסטיניים, לבין ניו יורק, שם הוא מלמד ספרות ערבית באוניברסיטת ניו יורק. עד כה פרסם אליאס ח'ורי עשרה רומנים וזהו הרומן השלישי שלו שמתפרסם בעברית. הרומנים הקודמים הם: באב אלשמס. מערבית: משה חכם. עורך: אנטון שמאס, הוצאת אנדלוס, 2002; יאלו. מערבית: מלי ברוך. עורכת: יעל לרר, הוצאת אנדלוס, 2005....

4.
"זה היה לאחר הביקור של הבמאי הישראלי חיים זילברמן במסעדה שלי, לאחר שנתן לי הזמנה להקרנת הבכורה של סרטו 'מבטים מצטלבים'. באותו ערב ראיתי כיצד סיפורה של חברתי דליה נקרע לגזרים. אחר כך ראיתי את מחבר הרומן 'באב אלשמס' עומד לצד הבמאי הישראלי הקירח, מפיץ בדיות ושקרים ומציג עצמו כמומחה לנרטיב הפלסטיני." אָדָם, המספר, הוא פלסטיני אזרח ישראל בשנות החמישים לחייו שהיגר לניו־יורק לאחר שהתייאש מן החזון של "מדינת הישראלים", ונקרע בין הערבית, שפת האם שאתה נולד, והעברית שבה בחר כשפת האב. חייו המתפתלים בין זהויות לשוניות ונאמנויות צולבות הובילו אותו בדרך חתחתים עד למותו הבלתי צפוי. אדם מותיר אחריו רשימות מקוטעות המוטלאות מאמת ובדיה, מילים ובבואות של מילים, סיפורים והרהורים, שירה הכתובה כפרוזה, פרוזה כשירה – מגוון סוּגות ואמצעי מסירה הנערמים לרומן רב־שכבתי המתעתע בקוראיו. מהו בכל זאת החוט המאחה את העלילה? אפשר לומר – השואה והנכבה, הזהות החצויה של הפלסטינים בישראל, הגטו בלוד, שתיקה ועדות, היסטוריה והיסטוריוגרפיה. אבל לפני כל אלה שוכנת הלשון הנוברת בעצמה, חושפת את רגביה ומגלה את פצעיה במסע אל הזיכרון. "אדם לא גמר בדעתו אם להיחלץ מן השתיקה ולהפוך את הזיכרון למילים. הוא נותר עומד על מפתן הדיבור, בין אצילות השתיקה לבין הצורך להיגאל ממנה במילים. שתיקה היא אמנם סוג של מוות, אבל כך גם הדיבור עצמו." (ראיף זרייק, אלקדס אלערבי)....

5.
משחר ההיסטוריה, היללו בני האדם את העולם שמסביבם באמצעות האמנות. זו הלכה והתפתחה במהלך התקופות, עוד כששוכני מערות אנונימיים ביקשו להנציח את אורח חייהם, מתוך דחף עז לביטוי עצמי. האמנים הכלולים בספר זה עסקו בסוגי אמנות שונים: ציור, פיסול וצילום. רבים מהם ערכו ניסויים בשילוב בין כמה תחומים ויצרו יצירות ייחודיות. תלמדו שאפו של מיכלאנג'לו נשבר ועיוות פניו הוא שהניע אותו ליצור יופי אידיאלי. תגלו שאנרי מטיס נטש את מקצוע עריכת הדין כדי לצייר, אמנות שבה החל לעסוק בעת שהחלים מדלקת התוספתן....

6.
"'באתי וראיתי אותו מת. כיסיתי אותו בעיתונים ואיש לא היה לידו. אשתו נעלמה, כולם נעלמו. נשארתי לבדי'... אני זוכר את דבריה של אליס. ניסיתי לשחזר את מה שסיפרה ומצאתי חורים בסיפור. כבר איננו יודעים לספר סיפור. כלום איננו יודעים. כל הסיפורים מלאים חורים. סיפורו של גאנדי הקטן תם ונשלם. המסע תם ונשלם, וגם החיים." גאנדי הקטן, מצחצח נעליים ביירותי, נורה בידי אלמונים במהלך מלחמת לבנון ב-1982. ידידתו אליס, זונה מזדקנת, מספרת את סיפורו וסיפורה, שהם בעצם הסיפור של העיר ביירות ושל לבנון כולה כפסיפס אנושי, דתי ועדתי. חידת מותו של גאנדי, אף שהיא טורדת מנוחה, לא תמצא את פתרונה. השאלה איך לפתור את חידת חייו וחיי הסובבים אותו היא העומדת בבסיס ניסיונו של ח'ורי למצוא שפה ודרך לרקום מסכת חיים טריוויאליים של אדם פשוט המיטלטל ונרמס בסערת קורותיה של העיר המופלאה, ולעשותה לאנדרטה ספרותית משוכללת ומפעימה, מלאה חום וחמלה. אליאס ח'ורי (יליד ביירות, 1948) הוא מהסופרים והאינטלקטואלים הערבים החשובים בימינו. עד כה פרסם אחד-עשר רומנים ושלושה מחזות, וספריו תורגמו לשפות רבות. כיום הוא מחלק את זמנו בין ביירות, שם הוא עורך את כתב-העת של המכון ללימודים פלסטיניים, לניו-יורק, שם הוא מלמד ספרות ערבית באוניברסיטת ניו-יורק. מסעו של גאנדי הקטן הוא ספרו הרביעי המתורגם לעברית. קדמו לו באב אלשמס (אנדלוס 2002) יאלו (אנדלוס 2005) ופנים לבנות (הקיבוץ המאוחד 2013). "ללוס אנג'לס יש ריימונד צ'נדלר, לאיסטנבול אורהאן פמוק. ביירות היפה ומלאת החיים היא של אליאס ח'ורי." לוס אנג'לס טיימס ...


מי רצח את ח'ליל אחמד ג'אבר? לכאורה המדובר בתעלומת רצח. אך האם בספר מתח עסקינן? לא בדיוק. הספר "פנים לבנות" של הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי הוא כ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
דרך השאלה שהסופר רוצה לגלות, מי רצח את חליל אחמד ג׳אבר, אזרח לבנוני שגופתו נמצאה בתוך ערימת אשפה, רוקם אליאס חורי סיפור שמשלב את סיפורם הא... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
כתב אלתרמן בשירו המפורסם "אז אמר השטן" על נשק יום הדין הערבי\מוסלמי במלחמתם הנצחית במדינת היהודים: "אקהה את מוחו ושכח כי עימו הצדק". אז אנ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
לפעמים הכל פוליטי. אתה יכול לרצות להיות סתם מישהו, נניח גנב, אבל נולדת באירופה ואתה יהודי, אז אתה גנב יהודי. כדי להיות סתם גנב אולי היית צרי... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
הספר עוסק במלחמת האזרחים בלבנון של שנות השמונים , כאן מעבר לגדר. סובב לכאורה סביב חקירת רצח אדם שגופתו מתגלה בערימת הזבל שלושה ימים מאוח... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
- הבנתי את הפואנטה. (על מלחמת האזרחים בלבנון). לא רציתי לקלקל עוד יותר את מצב הרוח, אז ויתרתי על ההמשך. (יוכבד פ.)... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ