ביקורת ספרותית על שירת היאותה - (הוצ' מוריה- ברלין 1922) מאת לונגפילו, תרגום- שאול טשרניחובסקי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 18 במרץ, 2019
ע"י פרפר צהוב


"סוף סוף יגיע תרגומי למשפט הקוראים, ולא אכחד, כי מחכה אני לו בלב מלא הרגשות מעין אלה שמתעוררות בלב איש, בשעה שקוראים לפניו מכתבי האהבה הראשונים שלו."

כך פותח טשרניחובסקי את המבוא לתרגום "שירת היאותה" מאת המשורר האמריקאי הנרי וודסוורת' לונגפלו, המציג אגדות אינדיאניות הסובבות סביב דמותו של הנביא\המורה הפלאי "היאותה". טשרניחובסקי התוודע אל הפואמה הזו כבר בהיותו ילד, בתרגום רוסי בירחון לילדים, ובהמשך מצא את הספר בספריה באודסה:

"ובבית עקד הספרים העירוני[1] שבאודסה, אשר שם השגתי את כתבי לונגפילו, תרגמתי כמה מקומות על פה לקול קריאות בני השחף. ומאושר הייתי באותו יום שקבלתי את 'שירת היאותה' שלי ובגוף הספר רבו ורבו תרגומי מיום ליום. לא עברו ימים -- ובילקוטי כבר נמצאו כמה שירים מתורגמים, אבל אז עוד לא שערתי בנפשי כי אוכל להוציאם, ורק בשביל עצמי ולהנאתי תרגמתי מה שתרגמתי."

הנאתו זו של טשרניחובסקי ניכרת לכל אורך הפואמה, בתיאורי הטבע הנאים והאגדות השונות, העוסקות בין היתר בהשכנת השלום בין השבטים האינדיאנים השונים, מסעות היאותה לנקמה באביו, חתונתו של היאותה עם מינהה, יצירת כתב התמונות, מאבקו נגד דג השיבוטה שבלע אותו ועוד כהנה וכהנה סיפורי אגדה. דמותו של היאותה מבוססת על דמותו של נאנאבוג'ו, שאודותיו נסבות מסורות שבעל פה אצל שבט האוג'יבווה באזור הדרומי של אגם סופריור, באיזור הסלעים המצויירים (Pictured Rocks National Lakeshore).

הפואמה הזו היא, למעשה, סיפור המובא בבתי שיר. אביא קטע לדוגמא מהפרק העוסק בחתונת היאותה ומינהה ("מיכל שוחק"), בתו של עושה החיצים, ואשר בו מתוארת השיחה בין היאותה לבין סבתו, נוקומיס, כאשר נוקומיס מתנגדת לכך שיקח לו לאשה בת דקוטה במקום נערה מקומית בת שבטו:

"כחוט היתר על הקשת,
כן האשה אל הגבר:
היא תטנו - והוא בה ימשול,
תמשכנו - ואחריו תלך,
ואין טוב היותם איש לבדו."

ככה חשב היאותה.
נפשו כלתה, ליבו פחד,
כל מעיניו וחלומותיו
אך בנאוה "מיכל שוחק".
ויהי שוגה במינהה
הרחק בארץ הדקוטים.

"מבנות עמך נערה קחה-נא, -
תזהירנו אז נוקומיס --
אל תימינה אל תשמאילה
אל בת נכר לא ידענו.
כאש שתוקד בכיריים --
בת שכננו, בת שבטנו;
כאור כוכבים, כאור ירח --
גם היפה בבנות-נכר".

כן המתיקה סוד נוקומיס,
והיאותה ענה ככה:
"הוי, נוקומיס, אם אהבתי!
מתוקה אמנם אש-כיריים,
אך אהבתי אור-כוכבים,
באור-ירח תבחר נפשי."

בכובד-ראש נוקומיס ענתה:
"אל, בני, תביא נערה נרפה,
אל נא אשה אין בה חפץ,
נערה שידיה לאות,
אשה שרגליה כבדות;
הבא נערה קלת-רגל,
האוהבת את המלאכה."

בשחוק קל סח היאותה:
"ישנה בארץ הדקוטים
בת השב העושה חיצים,
מינהה - "מיכל שוחק".
זאת היפה בבנות אדם
האוהלה אביאנה,
קלת-רגל למישמעתך
היא לך תהי, - אור-כוכבים,
זוהר-סהר, אש-כיריים,
לבני עמי נוגה-חמה."

אציין מספר דוגמאות לשימוש במילים מהתנ"ך, הנפוץ מאוד אצל טשרניחובסקי, במשמעות מיוחדת:

"הגמדים, הננסים,
נוסדו עליו להמיתו..."[2]

"מרה אחרית בני פוק-ודשי,[3]
כי אין חולה[4] על פוק-ודשי"

"מלוא-קומתו נפל קווזינד
מן הסירה בשיבולת, [5]
וביאור כזמר[6] טבע;"

"ומדלת[7] ראשו ניער
פיתי שלג, וילבינו
נאות הדשא והערבה"


פירושים:

[1] הספריה העירונית
[2] נוסדו מלשון נועדו, נאספו להיוועץ ולהמתיק סוד. "יתייצבו, מלכי ארץ - ורוזנים נוסדו יחד: על יהוה ועל משיחו." (תהילים ב, ב)
[3] גמדים, ננסים
[4] חולה במובן של מצטער על, דואג ל . "כי קשרתם כולכם עלי, ואין-גולה את-אזני בכרת-בני עם-בן-ישי, ואין-חולה מכם עלי, וגילה את אזני: כי הקים בני את-עבדי עלי לאורב, כיום הזה." (שמואל א, כב, ח)
[5] השיבולת כאן במשמעות של מערבולת במים
[6] זמר (ניקוד סגול סגול) הוא ככל הנראה כבש בר. נראה שהכוונה לתאר שקווזינד טבע ככבש שצימרו סופג מים, מכביד עליו וגורם לו לטבוע
[7] דלה = קווצת תלתלים בשער הראש. "ודלת ראשך כארגמן" (שיר השירים ז, ו)


רוב תודות לדליה על שמסרה לי את "שירת היאותה" וספרים נוספים, ולליאורה על מילון התנ"ך, שעזר לא מעט להבין את ההקשרים התנכיים של המילים בשירת היאותה.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פרפר צהוב (לפני חודשיים)
תודה, רץ.
זה אכן ספר מיוחד במינו. אפשר למצוא אותו גם בתוך אחד הקבצים של "כל כתבי שאול טשרניחובסקי" שיצא בהוצאת עם עובד (והייתי שמח למצוא את הכרכים האלה). כדי להנות ממנו במלואו כדאי להתעמק במשמעויות המיוחדות של המילים התנכיות. המילון התנכי היה לי לעזר בקריאתו.

גם האיליאדה והאודיסאה בתרגומו של טשרניחובסקי כתובים בשפה תנכית, והבנתי שהדבר נכתב בכוונת מכוון, על מנת להשתמש בשפה קרובה מבחינת הזמן לשפה המקורית שבה הם נכתבו.
רץ (לפני חודשיים)
מקסים ומקורי ואהבתי את השימוש במילים מהתנ"ך.
חני (לפני חודשיים)
פרפר תודה על שסידרת לנו את הסקירה היפה מחדש.
אהבתי אותה כך הרבה יותר.
בת-יה (לפני חודשיים)
הערה לתיקון שלי: שיבולת מים היא מערבולת סיבובית של מים - בוודאות.
אלא, שהסתבר לי (אחרי שיחה עם חכמים ממני בעברית) שמקור המילה
למעשה לא ידוע בוודאות עד היום. ויש כל מיני ניסיונות לפרש. יש אפילו טוענים שמקור השיבולת הוא - שבלול,
בגלל צורתו הספירלית, רק שאפילו למילה שבלול אין מקור. אז בקיצור, לכל אחד מותר לנחש - ויהיה בסדר -:)
פרפר צהוב (לפני חודשיים)
בת-יה, תודה על התיקון. בוצע שינוי בגוף הטקסט. נראה שאני צריך מילון נוסף שיפרש את הפירושים של מילון התנ"ך :-)
הספר הבא של טשרניחובסקי שאקרא יהיה תרגומו ל"אבנג'לינה", שגם היא יצירה של לונגפלו.
אין ספק שטשרניחובסקי מיועד למיטיבי קרוא, ובהחלט יש תמורה הולמת למאמץ.
אני מנסה לאתר את כל כתבי טשרניחובסקי, בעיקר את הכרכים העוסקים באפוסים ובעלילות גלגמש.
בת-יה (לפני חודשיים)
תודה. אוהבת כל מה שטשרניחובסקי כותב ומתרגם.
ותיקון קטן, שיבולת מים היא מערבולת סיבובית של מים. כזאת שמטביעה אנשים תוך כדי סחיפתם מטה.
הדמיון לשיבולת הוא לא הפיצול, אלא הפרדת התבן והמוץ שאז המוץ עולה לאוויר עם הרוח בתנועה סיבובית - ספירלית.
פרפר צהוב (לפני חודשיים)
חן חן, סקאוט.
"חיים למופת" אינו מושלם אך הוא בהחלט ספר מצוין.
סקאוט (לפני חודשיים)
יופי, פרפר, אקרא גם את הביקורת הקודמת שלך על הספר של יעקב פיכמן המצוין.
פרפר צהוב (לפני חודשיים)
בוב, חני, קיבלת את הערות והארות הקהל ושיניתי את הסקירה.
כעת מוצג קטע מרכזי אחד.
"שירת היאותה" מופיעה יחד עם יצירה אחרת של לונגפלו - "אבנג'לינה" באחד הכרכים של "כל כתבי שאול טשרניחובסקי" (ככל הנראה כרך ז').
חני (לפני חודשיים)
בוב לומדת ספרות כרגע וכותבת שירה בעצמי.
אולי צריך היה לגשת לכתביו של טשרנחובסקי
אחרת. תודה
וגם לך פרפר שהבאת וביארת..
בוב (לפני חודשיים)
כל הכבוד על קריאת הפואמה. אין זה פשוט לקרוא את תרגומיו של טשרניחובסקי ליצירות מופת.
עם זאת, אני חושב שעשית עוול ליצירה ולתרגום כשהבאת את הקטעים הללו מתוך הפואמה. לשפתו של טשרניחובסקי צריך להכנס לאט. לפעמים לוקח כ-20 עמודים של מאבק עד שלפתע נכנסים לשפתו האדירה. רק אז חווית הקריאה הופכת לנשגבת ומלאת הנאה.
הסברת זאת יפה מאוד בעצמך לחני.
אם לא הייתי מכיר את כתביו ומעריץ את פועלו ויצירתו העברית, הביקורת הזו הייתה מרתיעה אותי מלגשת ולגלות את אוצרו הבלום, אך מכיוון שהפוך הדבר, אחפש אותה.
פרפר צהוב (לפני חודשיים)
yaelhar, צריך הלך רוח מסויים לקרוא שירה, כפי שצריך הלך רוח מסוג אחר כדי לקרוא ספר מבדח או ספר דרמטי. בכל מקרה, שירה בדרך כלל צריך לקרוא לאט ולגלגל את המילים על הלשון כמו יין טוב.
מבחינתי, גם העזרות סיזיפית במילון תנכי היא אמצעי להפיק את מלוא ההנאה מהפואמה הספציפית הזאת.
פרפר צהוב (לפני חודשיים)
תודה חני, כנראה צריך לאהוב פואמות ואפוסים כדי להנות מהפואמה הזאת באופן מלא, וגם יכולת להפיק הנאה משפה תנכית לא תזיק. זהו שיר עלילתי, וייתכן שהיית מפיקה הנאה רבה יותר מקריאה רציפה של פרק שלם, כאשר העלילה נבנית מבית לבית.
אפשר לקרוא את השירה הזאת באופן שיטחי ולהנות, אך אפשר גם להתעמק יותר במובן ובקונטקסט התנכי של המילים שטשרניחובסקי בחר להשתמש בהן, ולהפיק ממנה הנאה מרובה עוד יותר.
טשרניחובסקי לא עושה לנו חיים קלים, אך המאמץ משתלם, לפחות מבחינתי.
yaelhar (לפני חודשיים)
אני מקנאה באנשים שיכולים לקרוא - ולהנות - משירה.
לא אני, לצערי.
חני (לפני חודשיים)
מוזר איך לאחד המילים עושות דפיקות לב מואצות ולשני קדחת. או איך אחד מתפעם ולשני המילים של טשרניחובסקי בקטע הזה, בספר הזה כנראה לא אומרות מאומה.
בדרך הכלל אני מהמתפעמים משירה ושפה שכזו ופה זה לא מזיז לי עפעף...
אני מופתעת פרפר צהוב.

אבל תודה שהבאת.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ