ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שבת, 7 בספטמבר, 2019
ע"י פרפר צהוב
ע"י פרפר צהוב
זוהי פואמה נוספת מאת לונגפלו שתרגם טשרניחובסקי אחרי "שירת היאותה", והיא עוסקת באינדיאנים של אזור אקדיה (נובה סקוטיה). עפ"י הספר "חיי לונגפלו" מאת רוברטסון, לונגפלו שמע את הסיפור ממכר שלו.
הפואמה מספרת על אבנג'לינה, בת שבט אינדיאני, שבשל פעולה כלשהי שבוצעה נגד המלך ג'ורג' מאנגליה, נשלחים חיילים להגלותם מארצם ולפזרם במקומות שונים ורחוקים זה מזה. במהלך ההגליה אבנג'לינה מופרדת מאהובה, גבריאל, והפואמה נסבה על מסע התלאות שלה בעקבותיו.
בתחילת הפואמה אנחנו מתוודעים לכפר האידילי, המתואר ככפר שבו הנערות טוות בנול תוך כדי שירה, הכומר עובר ברחוב וילדים מנשקים את ידיו, הנשים והנערות מקדמות אותו בברכה, אף אחד לא נועל דלתות וחלונות.
אבנג'לינה זוכה למחזרים רבים המתרגשים למראיה:
"אשרי האיש אשר נגע בכפה או בשובל שמלתה.
כמה אברכים משתדכים שתו על דלתה עם אופל.
והיה בדפקו על דלתה ומאזין לכל פסיעותיה,
מבחין לא היה מי מגדיל להכות: הלב או הפטיש."
אבנג'לינה וגבריאל מתארסים, נערכת ארוחה ובסיומה האורחים קמים לעזוב:
"ככה חלף הערב והכריז פעמון המגדל
על המרגוע, הגיעה השעה התשיעית. ותכף
קמו האורחים והלכו, היתה הדממה בבית.
כמה וכמה ברכות: 'היי שלום' ו'ערבא לך טבא'
צלצלו בלב אבנג'לינה מילאוה ששון ושמחה....
...
תכף כיבתה המנורה, כי אור הירח הנעים
חדר דרך החלונות להאיר החדר; וחרד
לב אבנג'לינה לקסמיו - כרטט גלי אוקינוס.
ויפתה הנערה מאוד בשעה זו בעמדה יחפה:
צחות רגליה משלג, על רצפת החדר האורה.
אפס לא עלה על דעתה, כי שם בין העצים בגינה
עומד אהובה מסתכל בצילה שלה ובמנורה.
אולם נזכרה גם בו ויש אשר עבר על נפשה
רגש של תוגה חולפת, כעבים מצילים פני רצפה
בלילות ירח בהירים מעיבים החדר לרגע."
אך סמוך לכך מגיעה פקודת ההגליה והפרידה, שבעקבותיה אבנג'לינה מתחילה את מסעה בעקבות גבריאל.
הפואמה כוללת תיאורי נוף נוספים המשתלבים ברגשות ומשקפים אותם:
"שפך ירח בנועם את אורו על מים מתנוצצים,
על פני ארזים וברושים המקרים אוהלים ביער,
פורץ מבעד קשתותיהם כבעד סדקי כתלית חרבות.
היה הכל כה מוזר, מטושטש כחלום חזיון ליל,
תקף את נפשם רגש של פלאי פלאים ועצב,
חשו עתידות לא טובות טרם תבואנה ואין מפלט.
משל לאותה מימוזה מתכווצה, הסוגרה עליה
לשעטת סוס דוהר בעשבי ערבות ובטרם עוד יקרב,
ככה יסגר הלב יתכוץ לשעטות הגזירה
בחושו בעצב עתידות לא טובות ובטרם תבואנה."
מהשוואת התרגום למקור האנגלי, שניתן למצוא כאן או כאן
הסתבר שהופעלה צנזורה על מקומות שהופיעו בהם הקשרים נוצריים מובהקים. לא ברור אם על ידי טשרניחובסקי עצמו או על ידי העורך.
דוגמאות:
- בתיאור המפגש עם המסדר הישועי (עמ' עב) מוזכרת במקור האנגלי דמות הצלוב המביט בפנים מיוסרות במתפללים, יש תיאור מפורט של הקפלה והתפילות העוברות מהכומר למאמינים מושוות לזרעים הנשפכים מידיו של הזורע. אין לכל אלה שום ציון בטקסט המתורגם.
- במקום אחר מדובר על תפילת Ave Maria , אך בתרגום מוזכרת תפילה באופן כללי (עמ' לו).
- בתהלוכת האסירים ההולכים מהכנסיה אל הנמל, ממנו ישולחו בספינות לגלות, האסירים שרים:
"Sacred heart of the Saviour ! O inexhustible fountain !" , אך בתרגום הקטע הזה לא נמצא (עמ' מ)
כמו כן, למרות שהתרגום טוב באופן כללי, יש מקומות בהם חסרות מילים ולעיתים התרגום אף נראה לא מדוייק :
1) בתרגום נכתב:
"למחרת היום קם השמש מאוד בהיר; ופרחי הגינה
טבלו רגליהם בדמעות וסכו את כל תלתליהם
בושם יקרות הצבור בתוך כפתורים של גביש". (עמ' סו)
ובמקור נכתב:
Bright rose the sun next day; and all
the flowers of the garden bathed his shining feet
with their tears, and anointed his tresses with
the delicious balm that they bore in their vases of crystal".
במקום לתרגם שהפרחים רחצו את רגלי השמש וסכו את תלתליו של השמש, בתרגום נאמר שהפרחים רחצו את רגליהם שלהם וסכו את תלתליהם שלהם.
2) במקור נאמר:
Yet under Benedict's roof hospitality seemed more abundant
ובתרגום:
"אפס בבית בנדיקט רבתה התכונה ביותר". (עמ' לב)
במקור למעשה משווים בין הכנסת האורחים בבית בנדיקט לעומת הכנסת האורחים בבתים אחרים, והדבר נועד לשבח את בית בנדיקט, בעוד שהתרגום ניטרלי וסתמי.
3) יש תרגום נוסף לא מדוייק, אם כי יש להודות שהמקור מסובך לתרגום. בתרגום נאמר:
"וסירה מפליגה בכבדות...אקדיים ספנים בה נוהגים.
קבוצה של גולים, אך פלטת העם אשר נטרפה ספינתו..." (עמ' נ)
במקור יש ביטוי מורכב המדמה את האקדיים הגולים כרפסודה של ניצולים מאומה המדומה לספינה שעלתה על שירטון:
Floated a cumbrous boat, that was rowed by Acadian boatmen.
It was a band of exiles: a raft, as it were, from
the shipwrecked nation, scattered along the coast,
now floating together".
יש מקרים נוספים של החסרת מילים בתרגום.
דוגמאות לשימוש במילים תנ"כיות במשמעות מיוחדת:
1) "אולם כבר עברה בכפר הרנה ונודע האסון". (עמ' לו)
לכאורה יש סתירה בין המילה רינה למילה אסון, אך מסתבר שיש למילה זו גם משמעות של העברת הודעה:
"וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה, בַּיּוֹם הַהוּא, וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה, נֹכַח אֲרָם; וַיָּמָת בָּעֶרֶב, וַיִּצֶק דַּם-הַמַּכָּה אֶל-חֵיק הָרָכֶב. וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה, כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר: אִישׁ אֶל-עִירוֹ, וְאִישׁ אֶל-אַרְצוֹ." (מלכים כב, לה-לו)
2) תיאור הגירוש בפקודת ההגליה:
"והנה באורחה חרישית עצובה בשדות הכתומים
באו הנשים, מתכנסות מצריפים וחיות בשכנות,
נוהגות בצבים הכבדים במיטלטלים אל שפת האוקיינוס..." (עמ' לח)
כאן מדובר על צבים במשמעות של עגלות להובלת בני אדם.
"וְהֵבִיאוּ אֶת-כָּל-אֲחֵיכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת..." (ישעיהו סו, כ)
3) בתיאור הבית של בנדיקט בלפונטיין, אביה של אבנג'לינה נאמר:
"מגורות נרחבות ככפר מלאות מזן אל זן שחת,
מגורה ומגורה וגגה העובר על כנף מעזיבה
מעלות עולות בצל דילפה אל אסמי הבר הריחניים." (עמ' טז)
מזן אל זן = משנה לשנה \ מאסיף לאסיף. "מְזָוֵינוּ מְלֵאִים--מְפִיקִים מִזַּן, אֶל-זַן: צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת, מְרֻבָּבוֹת-- בְּחוּצוֹתֵינוּ. (תהילים קמד, יג)
מעזיבה = טיט\עפר\סיד ששמים על הקורות
דילפה = לקוח מתאור המשכן. אזור אליו דולפים המים בין הקורות העליונות של התקרה לבין התחתונות (יש גם פירושים אחרים).
ואנקדוטה - טשרניחובסקי מפרש את המילה 'ממל' כ"אבן שבה עוטנים את הענבים".
לסיכום: תרגום יפה של טשרניחובסקי, אך לא נטול פגמים.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים)
רץ, אני חייב לציין שהופתעתי בעצמי מההבדלים שמצאתי בין התרגום למקור. התרגום יפה לכשעצמו, אך התחלתי לעיין במקור במטרה להבהיר לעצמי מילים וביטויים סתומים, ומכאן התגלגלתי לקריאה של התרגום והמקור במקביל.
אני תוהה האם גם בתרגומים של טשרניחובסקי משפות אחרות יש כאלה הבדלים (יוונית עתיקה כנראה כבר לא אלמד, ובטח לא עד רמת קריאה שוטפת, כך שיהיה קשה לבדוק את תרגום האפוסים היווניים מול המקור). |
|
רץ
(לפני 6 שנים)
ביקורת מאוד מאתגרת למשורר ומתרגם אהוב
|
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים)
בת-יה, שמחתי לנער אצלך כמה קורי שממית :-)
ייתכן שביאליק וטשרניחובסקי התחנכו באותה אסכולה. בכל מקרה הדעות חלוקות, כפי שניתן לראות כאן. |
|
בת-יה
(לפני 6 שנים)
פרפר צהוב תודה. ובכל זאת עניין השממית קצת לא מדוייק אצלך.
"גם קרן אור אחת לא ראה מלפניו/ מלבד קורי שממית וטיח קיר תפל/ "
נרשם אצל ביאליק ב"המתמיד". ויש עוד מקומות, אמנם בודדים, אבל בהם כשרשום שממית הכוונה לעכביש. גם בעניין האספסת לא הייתי שופטת לחומרה. עלי האספסת דומים מאוד לעלי התלתן, והרי לא בשיעור בוטניקה אנו עוסקים. שוב, כל זמן, השפה שלו ותרבותו. איך שלא יהיה ניערת אצלי כמה קורי עכביש שהתחילו להשתלט לי על המוח -:) |
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים)
בת-יה, תודה על הארותייך.
בקריאת ספרים מהתקופה הזאת ניכר מחסור במילים שהיום הן נפוצות יותר, ובהחלט נראה שהמתרגמים משתמשים באוצר המילים המצומצם יחסית, כמו למשל בשימוש בביטוי "יען כי", ולעתים התרגום מסורבל, כגון: "חשו עתידות לא טובות טרם תבואנה ואין מפלט", במקום לתרגם זאת כתחושה מוקדמת רעה. בתרגום של טשרניחובסקי היו בחירות קצת תמוהות לעיתים, כאשר הוא תרגם Spider כשממית בשני מקומות, כגון: And how fever was cured by a spider shut up in a nutshell, and of the marvellous powers of four-leaved clover horseshoes התרגום: "כיצד מרפאים קדחת בשממית חבושה בזג אגוז, כמה כוחות טמירין בארבעת עלי אספסת..." ככל שהצלחתי לבדוק, רש"י הוא היחיד שמפרש 'שממית' כסוג של עכביש, וזה תרגום די מאולץ. כמו כן, יש גם אי דיוק נוסף, משום שלא מדובר על 4 עלי אספסת אלא על תלתן בעל 4 עלים, שאמור להיות נדיר, ולכן ככל הנראה יוחסו לו כוחות מיוחדים. |
|
בת-יה
(לפני 6 שנים)
תודה, פרפר צהוב, על הביקורת המעניינת, אבל אני חושבת שצריך לייחס גם תרגום לתקופה.
המילים התנ"כיות שאתה מפרש אותן היו בתקופת תרגום הספר שגורות אצל היהודים קוראי העברית. שפת התנ"ך היתה נפוצה אז מאוד, ודוגמא לכך אפשר למצוא גם אצל סופרים אחרים. אברהם מאפו, למשל ועוד. גם נושא הנצרות היה אז רגיש מאוד אצל היהודים. זו היתה תקופה שבכל פעם שהוזכר שמו של ישו היה נהוג להגיד מייד: ימח שמו או לקלל בקללות אחרות, ואם סופר רוצה שיקראו את ספרו ברצף הוא היה חייב להתייחס לנושא זה, בעיקר כשישו אצל היהודים סמל רק רע ומעשיו הם קללה ולא ברכה. איך שלא יהיה נהנתי מאוד לקרוא את מה שכתבת, בעיקר כי אני חושבת שלא אגיע לקריאה אישית שלי. אבל מי יודע? |
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים)
ועוד ציטוט אחרון:
"דוב-הר שתקני, מתבודד כנזירי המדבר, מטפס בחגווי מחשכים, בא לחפור עיקרים עד אצל אגמים." המילה 'עיקרים' נראית קצת סתומה בהקשר בו היא נמצאת. מעיון במקור האנגלי ראיתי שמדובר בתרגום למילה roots , ומעיון במילון התנ"ך הסתבר שהמילה 'עיקר' בארמית פירושה "גזע השורש שהשורשים כענפים לו." לפעמים צריך לקרוא את המקור כדי לפרש את טשרניחובסקי :-) |
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים)
תדה לכל המגיבים.
יש לי חשד שטשרניחובסקי לא תרגם את הפואמה הזאת ישירות מהמקור האנגלי. יש השמטות שיכולות להעשות מטעמים אידאולוגיים, אך הטעות לגבי השמש שרגליו רחוצות בידי הפרחים היא טעות לא סבירה אצל אדם קפדן כטשרניחובסקי. |
|
מורי
(לפני 6 שנים)
איזה מזל שאנחנו פה כדי להאיר כל פגם במעשיהם של גדולי האומה.
|
|
חני
(לפני 6 שנים)
מאוד מאוד אהבתי את הסקירה.
אני חושבת שהיא גם משליכה על כותב הסקירה ועל היסודיות הרצינות וההשקעה הרבה.
זה שמצאת כמה גרסאות והשמטות ונברת בעניין מראה שהנושא טרד את מנוחתך. ולרגע אני תוהה כמה חצאי אמיתות וסילופים מתוך אינטרסים הסטורים קראתי ובכלל לא בדקתי. תודה על הסקירה פרפר. |
|
סקאוט
(לפני 6 שנים)
תודה, פרפר. שירת היאותה אצלי ברשימה וכעת תתווסף גם פואמה זו.
בהמשך אני אכתוב לך תגובה מפורטת כי סקירה כזאת פשוט מחייבת. |
|
yaelhar
(לפני 6 שנים)
ביקורת מושקעת ומשכילה.
אני מטילה ספק ביכולתו של משורר או סופר לתרגם טקסט בלי "לערוך" ולתקן את הטקסט. אני חושבת שטשרניחובסקי החליט - לפי חלק מהדוגמאות שהבאת ואלה שלא הבאת - "לתקן" את הטקסט המקורי. |
14 הקוראים שאהבו את הביקורת