ביקורת ספרותית על אבנג'לינה מאת הנרי וודסוורת' לונגפלו
ספר טוב

---

זוהי פואמה נוספת מאת לונגפלו שתרגם טשרניחובסקי אחרי "שירת היאותה", והיא עוסקת באינדיאנים של אזור אקדיה (נובה סקוטיה). עפ"י הספר "חיי לונגפלו" מאת רוברטסון, לונגפלו שמע את הסיפור ממכר שלו.

הפואמה מספרת על אבנג'לינה, בת שבט אינדיאני, שבשל פעולה כלשהי שבוצעה נגד המלך ג'ורג' מאנגליה, נשלחים חיילים להגלותם מארצם ולפזרם במקומות שונים ורחוקים זה מזה. במהלך ההגליה אבנג'לינה מופרדת מאהובה, גבריאל, והפואמה נסבה על מסע התלאות שלה בעקבותיו.

בתחילת הפואמה אנחנו מתוודעים לכפר האידילי, המתואר ככפר שבו הנערות טוות בנול תוך כדי שירה, הכומר עובר ברחוב וילדים מנשקים את ידיו, הנשים והנערות מקדמות אותו בברכה, אף אחד לא נועל דלתות וחלונות.

אבנג'לינה זוכה למחזרים רבים המתרגשים למראיה:
"אשרי האיש אשר נגע בכפה או בשובל שמלתה.
כמה אברכים משתדכים שתו על דלתה עם אופל.
והיה בדפקו על דלתה ומאזין לכל פסיעותיה,
מבחין לא היה מי מגדיל להכות: הלב או הפטיש."

אבנג'לינה וגבריאל מתארסים, נערכת ארוחה ובסיומה האורחים קמים לעזוב:

"ככה חלף הערב והכריז פעמון המגדל
על המרגוע, הגיעה השעה התשיעית. ותכף
קמו האורחים והלכו, היתה הדממה בבית.
כמה וכמה ברכות: 'היי שלום' ו'ערבא לך טבא'
צלצלו בלב אבנג'לינה מילאוה ששון ושמחה....
...
תכף כיבתה המנורה, כי אור הירח הנעים
חדר דרך החלונות להאיר החדר; וחרד
לב אבנג'לינה לקסמיו - כרטט גלי אוקינוס.
ויפתה הנערה מאוד בשעה זו בעמדה יחפה:
צחות רגליה משלג, על רצפת החדר האורה.
אפס לא עלה על דעתה, כי שם בין העצים בגינה
עומד אהובה מסתכל בצילה שלה ובמנורה.
אולם נזכרה גם בו ויש אשר עבר על נפשה
רגש של תוגה חולפת, כעבים מצילים פני רצפה
בלילות ירח בהירים מעיבים החדר לרגע."


אך סמוך לכך מגיעה פקודת ההגליה והפרידה, שבעקבותיה אבנג'לינה מתחילה את מסעה בעקבות גבריאל.

הפואמה כוללת תיאורי נוף נוספים המשתלבים ברגשות ומשקפים אותם:

"שפך ירח בנועם את אורו על מים מתנוצצים,
על פני ארזים וברושים המקרים אוהלים ביער,
פורץ מבעד קשתותיהם כבעד סדקי כתלית חרבות.
היה הכל כה מוזר, מטושטש כחלום חזיון ליל,
תקף את נפשם רגש של פלאי פלאים ועצב,
חשו עתידות לא טובות טרם תבואנה ואין מפלט.
משל לאותה מימוזה מתכווצה, הסוגרה עליה
לשעטת סוס דוהר בעשבי ערבות ובטרם עוד יקרב,
ככה יסגר הלב יתכוץ לשעטות הגזירה
בחושו בעצב עתידות לא טובות ובטרם תבואנה."

מהשוואת התרגום למקור האנגלי, שניתן למצוא כאן או כאן

הסתבר שהופעלה צנזורה על מקומות שהופיעו בהם הקשרים נוצריים מובהקים. לא ברור אם על ידי טשרניחובסקי עצמו או על ידי העורך.
דוגמאות:
- בתיאור המפגש עם המסדר הישועי (עמ' עב) מוזכרת במקור האנגלי דמות הצלוב המביט בפנים מיוסרות במתפללים, יש תיאור מפורט של הקפלה והתפילות העוברות מהכומר למאמינים מושוות לזרעים הנשפכים מידיו של הזורע. אין לכל אלה שום ציון בטקסט המתורגם.

- במקום אחר מדובר על תפילת Ave Maria , אך בתרגום מוזכרת תפילה באופן כללי (עמ' לו).

- בתהלוכת האסירים ההולכים מהכנסיה אל הנמל, ממנו ישולחו בספינות לגלות, האסירים שרים:
"Sacred heart of the Saviour ! O inexhustible fountain !" , אך בתרגום הקטע הזה לא נמצא (עמ' מ)

כמו כן, למרות שהתרגום טוב באופן כללי, יש מקומות בהם חסרות מילים ולעיתים התרגום אף נראה לא מדוייק :

1) בתרגום נכתב:
"למחרת היום קם השמש מאוד בהיר; ופרחי הגינה
טבלו רגליהם בדמעות וסכו את כל תלתליהם
בושם יקרות הצבור בתוך כפתורים של גביש". (עמ' סו)

ובמקור נכתב:
Bright rose the sun next day; and all
the flowers of the garden bathed his shining feet
with their tears, and anointed his tresses with
the delicious balm that they bore in their vases of crystal".

במקום לתרגם שהפרחים רחצו את רגלי השמש וסכו את תלתליו של השמש, בתרגום נאמר שהפרחים רחצו את רגליהם שלהם וסכו את תלתליהם שלהם.

2) במקור נאמר:
Yet under Benedict's roof hospitality seemed more abundant

ובתרגום:
"אפס בבית בנדיקט רבתה התכונה ביותר". (עמ' לב)

במקור למעשה משווים בין הכנסת האורחים בבית בנדיקט לעומת הכנסת האורחים בבתים אחרים, והדבר נועד לשבח את בית בנדיקט, בעוד שהתרגום ניטרלי וסתמי.

3) יש תרגום נוסף לא מדוייק, אם כי יש להודות שהמקור מסובך לתרגום. בתרגום נאמר:
"וסירה מפליגה בכבדות...אקדיים ספנים בה נוהגים.
קבוצה של גולים, אך פלטת העם אשר נטרפה ספינתו..." (עמ' נ)

במקור יש ביטוי מורכב המדמה את האקדיים הגולים כרפסודה של ניצולים מאומה המדומה לספינה שעלתה על שירטון:
Floated a cumbrous boat, that was rowed by Acadian boatmen.
It was a band of exiles: a raft, as it were, from
the shipwrecked nation, scattered along the coast,
now floating together".

יש מקרים נוספים של החסרת מילים בתרגום.


דוגמאות לשימוש במילים תנ"כיות במשמעות מיוחדת:

1) "אולם כבר עברה בכפר הרנה ונודע האסון". (עמ' לו)
לכאורה יש סתירה בין המילה רינה למילה אסון, אך מסתבר שיש למילה זו גם משמעות של העברת הודעה:
"וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה, בַּיּוֹם הַהוּא, וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה, נֹכַח אֲרָם; וַיָּמָת בָּעֶרֶב, וַיִּצֶק דַּם-הַמַּכָּה אֶל-חֵיק הָרָכֶב. וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה, כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר: אִישׁ אֶל-עִירוֹ, וְאִישׁ אֶל-אַרְצוֹ." (מלכים כב, לה-לו)

2) תיאור הגירוש בפקודת ההגליה:
"והנה באורחה חרישית עצובה בשדות הכתומים
באו הנשים, מתכנסות מצריפים וחיות בשכנות,
נוהגות בצבים הכבדים במיטלטלים אל שפת האוקיינוס..." (עמ' לח)

כאן מדובר על צבים במשמעות של עגלות להובלת בני אדם.

"וְהֵבִיאוּ אֶת-כָּל-אֲחֵיכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת..." (ישעיהו סו, כ)

3) בתיאור הבית של בנדיקט בלפונטיין, אביה של אבנג'לינה נאמר:
"מגורות נרחבות ככפר מלאות מזן אל זן שחת,
מגורה ומגורה וגגה העובר על כנף מעזיבה
מעלות עולות בצל דילפה אל אסמי הבר הריחניים." (עמ' טז)

מזן אל זן = משנה לשנה \ מאסיף לאסיף. "מְזָוֵינוּ מְלֵאִים--מְפִיקִים מִזַּן, אֶל-זַן: צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת, מְרֻבָּבוֹת-- בְּחוּצוֹתֵינוּ. (תהילים קמד, יג)
מעזיבה = טיט\עפר\סיד ששמים על הקורות
דילפה = לקוח מתאור המשכן. אזור אליו דולפים המים בין הקורות העליונות של התקרה לבין התחתונות (יש גם פירושים אחרים).

ואנקדוטה - טשרניחובסקי מפרש את המילה 'ממל' כ"אבן שבה עוטנים את הענבים".

לסיכום: תרגום יפה של טשרניחובסקי, אך לא נטול פגמים.

» ביקורות נוספות של פרפר צהוב
» ביקורות נוספות על אבנג'לינה