“וולטר סקוט (1771-1832) כתב את אייבנהו בתחילת המאה ה-19 והוא יצא לאור ב-1820. יש כאן את כל הדמויות הנודעות מן הפנטזיה ההיסטורית האנגלית הימי ביינמית, חלקן דמויות בשר ודם היסטוריות שהפכו לאגדה וחלקן פנטזיה. המתכון המוצלח להצלחה ספרותית זו כולל סיפור המבוסס על ההיסטוריה בחלקו, מאבקים בין נורמאנים לסכסונים, מזימות נגד המלך המפורסם ריצ'רד לב הארי שנמצא לאורך רוב הסיפור בשבי הצרפתי, מלחמות אבירים, רובין”

“אחחח, אין כמו להירגע מקשיי היום-יום שלנו באמצעות נבירה בצרותיהם של אחרים... זה בטח שאול מאיזו תיאוריה פסיכולוגית ידועה ואני סתם עוסק פה בניכוס נכסים, אבל אניוויי: חזרתי אל הספר האדיר הזה אחרי מרתון מקרי (?) עם האישה, של כמה סרטי קולנוע איכותיים מבית היוצר של מירמקס/וינשטיין (הסיפור האישי של שני החברה' היהודיים האלה, הרווי ובוב, עם ענייני ההקמות-מכירות שלהם, ראוי לבדו לסדרה עלילתית. במינימום), בעיק”

“אנגליה רחבת ידיים, ירוקת עד, מישורים-מישורים נישאים אל על, לרוחב ולאורך, כאשר שעטות הסוסים נשמעות מרחוק, המולת הבריות אופפת את העמקים, כאשר האביר מתכונן אל קרב חייו- להגנת אהובתו ומולדתו. קרבות לשם ההתפארות והכוחניות הגברית, בדיחות סרק של ליצן בור אך נאמן עד מוות, חיצים הנשלחים לכל עבר. מלך מנושל שנאבק על החזרת כיסאו. שיבה מארץ הקודש אל תוככי התככים הפוליטיים הניטשים בין שתי הקבוצות השולטות באנ”

“קלאסיקה רומנטית. הספר גדוש באירועים, מלחמות, כיבושים (גם מלחמתיים וגם רומנטיים) ובמיוחד - בתיאורים....... לפעמים התיאורים ממש מייגעים, אבל למי שהיסטוריה מעניינת אותו, ובמיוחד אבירים , אנגליה וארץ ישראל (כן, גם אנחנו מוזכרים שם, ותודה לסר וולטר סקוט שהביאנו עד הלום, אנחנו רצינו כאן, והוא הביא אותנו לשם) מה שכן, בגלל גודש התיאורים, ומספרן הרב של הדמויות, היה קצת קשה לעקוב אחרי כל הכיבושים והפליש”

“וולטר סקוט (1771-1832) כתב את אייבנהו בתחילת המאה ה-19 והוא יצא לאור ב-1820. יש כאן את כל הדמויות הנודעות מן הפנטזיה ההיסטורית האנגלית הימי ביינמית, חלקן דמויות בשר ודם היסטוריות שהפכו לאגדה וחלקן פנטזיה. המתכון המוצלח להצלחה ספרותית זו כולל סיפור המבוסס על ההיסטוריה בחלקו, מאבקים בין נורמאנים לסכסונים, מזימות נגד המלך המפורסם ריצ'רד לב הארי שנמצא לאורך רוב הסיפור בשבי הצרפתי, מלחמות אבירים, רובין”

“אחחח, אין כמו להירגע מקשיי היום-יום שלנו באמצעות נבירה בצרותיהם של אחרים... זה בטח שאול מאיזו תיאוריה פסיכולוגית ידועה ואני סתם עוסק פה בניכוס נכסים, אבל אניוויי: חזרתי אל הספר האדיר הזה אחרי מרתון מקרי (?) עם האישה, של כמה סרטי קולנוע איכותיים מבית היוצר של מירמקס/וינשטיין (הסיפור האישי של שני החברה' היהודיים האלה, הרווי ובוב, עם ענייני ההקמות-מכירות שלהם, ראוי לבדו לסדרה עלילתית. במינימום), בעיק”

“אנגליה רחבת ידיים, ירוקת עד, מישורים-מישורים נישאים אל על, לרוחב ולאורך, כאשר שעטות הסוסים נשמעות מרחוק, המולת הבריות אופפת את העמקים, כאשר האביר מתכונן אל קרב חייו- להגנת אהובתו ומולדתו. קרבות לשם ההתפארות והכוחניות הגברית, בדיחות סרק של ליצן בור אך נאמן עד מוות, חיצים הנשלחים לכל עבר. מלך מנושל שנאבק על החזרת כיסאו. שיבה מארץ הקודש אל תוככי התככים הפוליטיים הניטשים בין שתי הקבוצות השולטות באנ”

“קלאסיקה רומנטית. הספר גדוש באירועים, מלחמות, כיבושים (גם מלחמתיים וגם רומנטיים) ובמיוחד - בתיאורים....... לפעמים התיאורים ממש מייגעים, אבל למי שהיסטוריה מעניינת אותו, ובמיוחד אבירים , אנגליה וארץ ישראל (כן, גם אנחנו מוזכרים שם, ותודה לסר וולטר סקוט שהביאנו עד הלום, אנחנו רצינו כאן, והוא הביא אותנו לשם) מה שכן, בגלל גודש התיאורים, ומספרן הרב של הדמויות, היה קצת קשה לעקוב אחרי כל הכיבושים והפליש”