ביקורת ספרותית על אייבנהו [מהדורת מרגנית] - מרגנית # מאת וולטר סקוט
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 28 באוגוסט, 2023
ע"י משה


וולטר סקוט (1771-1832) כתב את אייבנהו בתחילת המאה ה-19 והוא יצא לאור ב-1820. יש כאן את כל הדמויות הנודעות מן הפנטזיה ההיסטורית האנגלית הימי ביינמית, חלקן דמויות בשר ודם היסטוריות שהפכו לאגדה וחלקן פנטזיה. המתכון המוצלח להצלחה ספרותית זו כולל סיפור המבוסס על ההיסטוריה בחלקו, מאבקים בין נורמאנים לסכסונים, מזימות נגד המלך המפורסם ריצ'רד לב הארי שנמצא לאורך רוב הסיפור בשבי הצרפתי, מלחמות אבירים, רובין הוד, עלמות חן מפתות, טירות אנגליות, הטוב נלחם ברע ועוד.

וולטר סקוט משלב את כל המרכיבים הפופולריים הללו כדי ליצור את ספרו הנודע מכולם. סקוט היה סופר פורה וכתב 27 רומנים, אך אייבנהו היה ונשאר הצלחתו הגדולה מכולן.
הסיפור סובב סביב אייבנהו שהוא נתינו הנאמן של המלך ריצ'רד לב הארי מלך אנגליה שמנסה לעשות סדר בפוליטיקה האנגלית של זמנו ולהחזיר לה את החוק והסדר. יחד עם חבריו הוא יוצא לשלל הרפתקאות שאינן נגמרות מתחילת הסיפור ועד סופו. נלחם בטובי האבירים ומנסה להציל רבקה היהודיה ולזכות בליבה של רוונה היפה.

ספר גדול של כמעט 600ע"מ. יותר מידי הרפתקאות שבאות האחת אחרי השניה. הכתיבה בסדר, אך החל משלב מסויים מרגישים שמקבלים עוד ועוד מאותו הדבר, בנערותי זכור לי כי התלהבתי מהספר יותר.



28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
ספר נהדר, אני אחזור אליו יום אחד
yaelhar (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
גם אני אהבתי בילדותי. לא חושבת שאקרא אותו שוב...
נצחיה (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
מעניין.
גם אצלנו בביית הספר הזה ביקר לאחרונה, אם כי במהדורה מוקדמת יותר. אני לא קראתי.
חני (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה סנטו.
אני לא אשבע אף פעם מהתקופה
מרוב שמפמפמים לנו עליה בסדרות, סרטים, ספרים
אנחנו בקיאים מאוד.
כיף שהבאת
משה (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
אהוד תודה להמלצה. בתור נער אני זוכר שבהוצאת מרגנית היו כמה ספרים טובים, אבל גם הרבה ספרים שלא אהבתי.
אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
אני מודע לכך שבסידרת מרגנית יצאו לאור מספר ספרים מעניינים. בעיניי, רק חבל שהסידרה הזו
מוגדרת כ-"ספרי מופת לילדים ונוער" ובכך תוחמת את עצמה לקבוצת גיל של קוראים, בכל אופן
אם בסיפורי אבירים עסקינן, אני ממליץ על הספר של מארק טוויין - "ינקי מקונטיקאט בחצר המלך
ארתור".
משה (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
בוב, שילוב של רומן פיקרסקי ורומן אבירים, יש הרבה מאפיינים של שני הז'אנרים בספר.
בוב (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה סקאוט.
סקאוט (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
בוב- רומן אבירים. באופן מובהק.
סקאוט (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
ניסיתי לקרוא לפני כמה שנים והוא היה גדוש מדי . למרות זאת, רוצה לנסות שוב לקרוא, מי יודע, אולי הפעם ילך חלק יותר.
גלית (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
כמוני כמוך
ב"נערותי" נהגתי לקרוא המון אבל גם לחזור שוב ושוב ( ושוב) לספרים מסויימים , 101 כלבים ואחד - בכל פעם שלא מצאתי שום דבר מלהיב בספריה הביתספרית ( והייתי שם לפחות פעמיים בשבוע) הרוזן ממונטה כריסטו ( בכל פעם ששהיתי יותר מיום אצל סבתא שלי) החמישיה (כשהשתעממתי ועוד לא הגיע חמש וחצי כשיש מה לראות בטלוויזיה) בינהם היה אייבנהו.
קראתי אותו בתרגום הישן המון פעמים. מאד שמחתי כשכבר הייתי בוגרת ויצא תרגום מלא וחדש במרגנית.
מאז קראתי אותו אוליי 3 פעמים...
אוליי זה הגיל אבל כמו שאמרת זה המון מאותו הדבר .איכשהו פחות אהבתי את הגיבורים המתבקשים - לא זוכרת כלום על רוונה חוץ משמה- התקשתי להתחבר לעלילה ,אפילו קצת השתעממתי.
ועדיין -הספר הפיזי עודנו בסיפריה שלי.
בוב (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה על הסקירה. נשמע בהחלט כמו משהו שאני אהנה ממנו.
למה הסגנון שלו דומה יותר, לסוגת רומן האבירים או הרומן הפיקרסקי?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ