אהוד בן עזר

אהוד בן עזר

סופר

אהוד בן עזר (נולד ב-2 באפריל 1936, י' בניסן תרצ"ו, בפתח תקווה) הוא סופר מחזאי, משורר, עורך, פובליציסט וביוגרף ישראלי.
אהוד בן עזר (ראב) נולד בפתח תקווה, נכד ליהודה ראב ממייסדי המושבה. שירת בנח"ל, והיה בין ראשוני קיבוץ עין גדי. למד באוניברסיטה העברית בירושלים והתגורר שנים רבות בעיר. מסוף שנות החמישים השתתף באופן קבוע בעיתונות העברית, בטוריו, במאמריו, בשיריו ובמכתביו למערכת. הרומן הראשון שלו, "המחצבה", יצא בספריה לעם של עם עובד בשנת 1963 וזכה להצלחה מסחרית. לימים המחיז בן עזר את הרומן, והוא הוצג בתיאטרון. בשנת 1990 הופק על פי הספר סרט קולנוע בבימוי רוני ניניו.
כביוגרף כתב בן עזר ספרים על נחום גוטמן, "בין חולות וכחול שמים", על אסתר ראב המשוררת, שהייתה דודתו, "ימים של לענה ודבש", ועל פנחס שדה, שהייתה לו היכרות ממושכת עמו, "לספר לדגים". נכון לשנת 2005 מתגורר בן עזר בתל אביב ומרבה לכתוב מכתבים למערכות העיתונים.
בן עזר היה במשך שנים חבר מועצת מפלגת מרצ ואף חבר נשיאות המועצה. לאחר מהומות אוקטובר 2000 פרש מהמועצה (ולאחר מכן מהמפלגה) בטענה שתביעת המפלגה לפנות התנחלויות בעקבות התקפות אלימות ופיגועי טרור אינה מוסרית ועלולה לעודד מעשי טרור אלו. כמו כן אמר כי על השמאל להכיר בכך שהסכמי אוסלו לא שינו את רצונם של ערבים רבים להשמיד את ישראל.
בן עזר הוא מהסופרים הראשונים שהבינו את הכוח העצום הגלום באינטרנט: הוא ייסד עיתון אישי המופץ למנויים, וזוכה להתעניינות רבה ולתפוצה נרחבת. הכותר של מפעלו האינטרנטי הוא: "חדשות בן עזר – מכתב עיתי חינם מאת סופר נידח". סביב המכתב העתי שלו נקבצו סופרים ומשוררים רבים, אנשי רוח ובעלי מקצועות חופשיים מתחומים שונים.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (45):
עבריות, רוצה לקרוא, ספרים שאני מתכנן לקרוא, אמן שיום יבוא ואשיג אותם, לקנייה, פרקי חיים (וכמו כן אוטו/ביוגרפיות), צריך לקרוא מתישהו, ספרים שקראתי, סיפורת - מקור, קריאה - ילדים, קריאה - נוער, קריאה עתידית או: חברי סימניה, הכול בגללכם! הארכתם לי את הרשימה עד אין קיץ., היסטוריה ישראלית לילדים, ביבליוגרפיה - מלחמת יום כיפור - זמן אמת, צהל- היסטוריה, הספרייה העברית בברלין, מקור ואלבומים, ספרות מתח פרוזה ואחרת, ספרייה לעם, עוד ...
1.
קורות לילה אחד בסדום החדשה ובו מסופרת פרשה נעלמה, שראשיתה במושבת הטמפלרים הגרמנית וילהלמה, שניצבה בין לוד לפתח - תקווה., במפעל האשלג הראשון בצפון ים - המלח, בעין - גדי של שנות השלושים למאה העשרים, ובשדות - הקרב של אירופה במלחמת העולם השנייה. ברומאן ארץ - ישראלי מסעיר וחריף - עלילה נחשפים יחסי אהבה ושינאה, רגשי אשמה, תשוקות כפרה ותחושת בדידות נוראה - על רקע השממה והמליחה של "תחתית העולם", בסדום, עיר החטא שהיא גם עיר מקלט שמשמעותה חורגת לגבולות הזמן והעלילה. "אנשי סדום" - רומאן שנכתב מחדש ונוסף עליו פרק המגלה את סודותיו בראשית שנות השלושים למאה העשרים התגורר בעין - גדי, בקרב בדווים דלים משבט א - רשאיידה, גרמני יליד וילהלמה, פריץ פראנק, אשר עסק בגידול ירקות - חורף והרבה לצאת לסיורים במידבר יהודה ודרומה בערבה עד חוף ים - סוף.בסיוריו גילה שרידים רבים, כתב עליהם, שירטט אותם, והם פורסמו בספרו הגרמני "מתוך הערבה", שיצא לאור בשנת 1934. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב את ארץ - ישראל, וכפי שנודע לי הוא מתגורר, זקן וחולה, בעיר הקטנה היילבורן שבגרמניה. בעקבות פרשת חייו נכתב סיפורו של יוהנס שמידט. אך תחילת הסיפור אחרת היא. שנים רבות לאחר שעזב הגרמני את עין - גדי, וארבעה אנשים, אשר לא הכירו אותו מימיהם, נזדמנו ללילה אחר לסדום....

2.
סיפור עלייתו ונפילתו של מנהיג מקומי - ניסים לוי, שנבחר למנהל - עבודה חדש במחצבה סמוכה לכפר - עולים הנתון תחת השפעתו. בגישה נטורליסטית חריפה מגולל הספר יריעה ססגונית ומפתיעה של יחסי - אנוש וחושף תחומים שעד להופעתו לא זכו לגיבוש בספרות העברית החדישה - התפרצות - יצרים המונית על רקע הווי חברתי תוסס, פרשיות של אהבה, בגידה ושינאה, ומעל לכל מאבק כוחני ומר על השפעה ושליטה, רומאן שהקדים ושיקף בשעתו זעזועים בחברה הישראלית, והאקטואלית שלו לא פגה במשך השנים. "המחצבה", הרומאן הראשון של אהוד בן עור, נחשב לקלאסיקה של הספרות העברית, נדפס בעשרות אלפי עותקים, שודר בתסכית ובסדרת המשכים ברדיו, הוצג בתיאטרון, בקולנוע ובמלוויזיה. על סף שנת היובל למדינת ישראל פורסמה במוסף "ספרות תרבות אמנות" שר "ידיעות אחרונות" רשימת "50 הספרים של המדינה" כאשר את שנת 1963 מייצג "המחצבה". "המחצבה" - רומאן שנערך מחדש ונוסף עליו הפרק שצונזר במהדורה הראשונה....

3.
שרגא נצר (1898-1985) נחשב במשך שנים רבות לבעלי העוצמה שמאחורי הקלעים במפא"י, התפרסם כמקים ה"גוש", שהיווה עד להתפרקותו מרכז-כוח במפלגה. והיה יד ימינו של בן-גוריון בנושאים המפלגתיים. לאחר עלייתו ארצה מרוסיה בשנת 1925 עבד נצר בעיריית תל-אביב כפועל ניקיון, ולימים שימש סגן מנהל מחלקת התברואה; היה בין מקימי המשביר המרכזי והקואופראציה הצרכנית; שטחי פעילותו במפא"י היו בעיקר בוועדות-המינויים, בשכבות-הביניים ובתחום המוניציפאלי. הספר מתאר את חייהם רבי התהפוכות של שרגא נצר ואשתו דבורה בשנות המהפכה ברוסיה ובמלחמת האזרחים שבאה אחריה, עלייתם ארצה, וצמיחתו של נצר כאיש-ציבור עד היותו לאחד מפעיליה המרכזיים של מפא"י, שהטביע בה חותמו ולעיתים נעשה גם לסמלה ומשך עליו התנגדות עזה....

4.
דמות הערבי, והיחס לשאלה הערבית, נושאים אופי רומנטי של הערצת המזרח בספרות העברית שראשית כתיבתה בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. אך לא חסרים תמרומי אזהרה. ברנר מתאר תהום פעורה בין שני עמים. בסיפורים הרומנטיים שנכתבים בתקופתו הוא רואה רמייה עצמית וחוסר-יכולת לקלוט את מרירות המציאות. בין הרומנטיקה לבין מרירות המציאות – מתנודדת הספרות העברית בין שתי מלחמות העולם. עם מלחמת 1948 קם דור חדש של מספרים עבריים, בסיפוריו נעשה הערבי לבעיה מוסרית ללוחם העברי, המאוכזב מכך שהרעיון הלאומי העברי לא עולה בקנה אחד עם האפשרות לאחווה ולשלום עם הערבים. ואילו בסיפורת של "דור המדינה" הופכת דמות הערבי לסיוט קיומי שאינו מאפשר לגיבור הישראלי להיחלץ ממצב המצור שבו הוא נתון. במקביל לדמות הערבי הזר, האחר, האויב שמעבר-לגבול, יש התייחסות לחיי יהודים וערבים אלה לצד אלה, ביצירות שבהן השאלה הלאומית הערבית מקבלת לא פעם אופי של מאבק מעמדי, שמתנסה בו הפרט הערבי בחברה הישראלית. בספרות העברית הנכתבת בארץ, שהפכה מאז יוני 67' למדינה לשנים עמים, כבר לא מופיע הערבי בדמות רומנטית, לא כבעיה מוסרית, גם לא כסיוט, אלא שני עמים שחיים על כברת ארץ אחת, במולדת הגעגועים המנוגדים, במאבק מר, מתמשך, המתנהל בצורות שונות, ואין לעלילות הסיפורים סיום אופטימי. אהוד בן עזר, עורך המבחר ומחבר המבוא, עוסק שנים רבות במחקר מקיף על דמות הערבי בספרות העברית. חלק מהיצירות המצויות במבחר הזה כלולות בתוכנית הלימודים. הספר יכול לשרת את המורה הבוחר בנושא זה ל-5 יחידות....

5.
שניים מהסופרים הבולטים בספרות העברית, חיים באר ואהוד בן עזר, והצייר - הסופר אורי שולביץ, מטובי המאיירים של ספרי הילדים בארה"ב - שלושתם מנחי סדנאות מיומנים - חברו יחד לתת לקורא העברי ספר מקצועי, המדריך לכתיבת הפרוזה ולהוצאתה לאור, ולעשיית ספר מצוייר. ספר חכם, קריא, משעשע ומועיל. חיים באר: "דין הפתיחה הספרותית כדין פגישה ראשונה. לעיתים עומדת כל היכרותנו עם אדם בסימנה של הפגישה הראשונה. לעיתים נשכחת הפגישה ההיא אבל בעקבותיה נרקמת ידידות אמיצה ולעיתים, היפוכו של דבר, בפגישה הראשונה הרשים אותנו פלוני באישיותו אבל עד מהרה נתברר שהלכנו שולל אחרי נסיונו לשבות את ליבנו. נסו נא להיזכר ברגע החסד שבו נשביתם בקסמו של ספר שחולל תמורה בנפשכם. פה ברצוני להפנות את תשומת לבכם אל פתיחות אהובות ובלתי - נשכחות, הלופתות כנת או המדליקות יער כברק..." אהוד בן עזר: "אם נכונה ההנחה שכיום יש יותר כותבים מאשר קוראים, וכי רוב הסופרים ממילא אינם מתפרנסים ממכירת ספריהם, וזאת כי רוב הספרים כלל אינם נמצאים על מדפי החנויות - אזיי צריך למצוא דרך לשלם לקוראים ולא לכותבים. זאת ועוד, אם נכונה ההנחה שכיום יש יותר כותבים מאשר קוראים אזיי פלח שוק הקונים שאליו פונה ספרנו גדול יותר מקהל הקוראים של כל קהל אחר, והרי לכם הוכחה מה רבה מקצועיותנו בהדרכה לכתיבה." אורי שולביץ: "כשהצייר יוסף אלברס לימד באוניברסיטת ייל, הוא היה מחזיק עפרון בכל יד והיה שואל את תלמידיו: 'מה אתם רואים?' - ובדרך כלל התלמידים היו עונים: 'שני עפרונות.' - ואלברס היה אומר: 'לא. אתם רואים שני עפרונות - ואת החלל הריק שביניהם.' "הפילוסוף הסיני לאו - טסה כתב: 'עושים כלי מחימר, אך החלל הריק הוא זה שמאפשר את השימוש בכלי. עושים דלתות וחלונות לחדר, אך החלל הריק הוא המאפשר לחיות בו.' "התמונה הבלתי נראית קיימת רק במחשבת הקורא ולא על דף הספר. ומדוע כה רבה חשיבותה? כי חשוב המשקע הרגשי שנותר בקורא לאחר שהוא סוגר את הספר." ספר חובה לכל הרוצה לעסוק בכתיבה....

6.
"הנה הדגיגים באקוואריום שבביתי. לא רק שאינם מבינים מהי הזכוכית שסוגרת עליהם, והיכן הם נמצאים - הם אפילו לא יודעים שהם ברמת - גן. וכך מצבנו כלפי עולמות האין - סוף, כלפי אפשרויות קיום אחרות. תאר לעצמך איזה מאמץ עילאי היה נדרש להסביר לדגים שהם נמצאים ברמת - גן! וגם אז, מה היה כבר משתנה בעולמם? האם המאמץ היה כדאי?" - פנחס שדה בשיתה עם אהוד בן עזר, 29 במרס, 1971 "יותר משפחד פנחס שדה מן המוות - פחד כל ימיו מן האנונימיות, מן האין. יותר משפחד מן המוות, פחד מהמוות חמר - המשמעות. חרף עריריותו ובדידותו, שנבעו מעצם אופיו ועמידתו בעולם, ואולי דווקא בזכותן, ובזכות כשרונו הגדול - זכה פנחם שדה להגשים את עצמו באופן שרק בני - אדם ספורים זכו לו - במשך כל שישים וארבע שנות חייו, יום - יום, שעה - שעה ורגע - רגע - הוא היה במאה אחוז פנחס שדה, ולא שום דבר אחר." - אהוד בן עזר, "הארץ", 4 בפברואר, 1994 אהור בן עזר הושפע בבחרותו מפנחס שדה והתיידד עימו. על ספרו "החיים כמשל" כתב בשנת 1961 שהוא "עתיד לקנות מקומו כאחד מנכסי צאן - הברזל של ספרות העולם." לימים התרחקו השניים זה מזה אך דמותו של שדה נותרה חקוקה אצל בן עזר משיחות ליליות סוערות ופפולפלות שאותן רשם ביומניו, מראיון נרחב שערך עימו, וממאמרים ומרשימות שפירסם על ספריו, ונוספו עליהם עדויות מרתקות גם מפי אחרים ובהם יצחק אורפז ויהודית שדה....

7.
"הלילה שבו תלו את סרג'ונט מורטון" - קורות לילה אחד בשלהי תקופת המנדט הבריטי, באחוזה כפרית בארץ-ישראל, נפרשות בעשרות סצינות קצרות המתרחשות בו-זמנית ברומאן, שמשתתפות בו דמויות רבות של יהודים, ערבים ואנגלים. סיפור עלילה מרתק שיש בו שלטון זר, מלחמות אחים, התבגרות, אהבה ושיגעון. "הלילה שבו תלו את סרגו'נט מורטון" - רומאן שנכתב בקצב דינאמי ובסגנון פרוע, המחברים יחדיו יסודות של מחזה, סרט קולנוע, ציור וסימפוניה, ומתוך זווית-ראייה היסטורית אשר תרגיז רבים. זהו רומאן שביעי של המחבר....

8.
9.
ב"ימים של לענה ודבש" נפרשים פרקי חייה המרתקים של המשוררת הארצישראלית הראשונה אסתר ראב, שנולדה בפתח - תקוה בסוף המאה ה - 19. אביה, יהודה ראב, היה ממייסדי המושבה העברית הראשונה. שיריה החלו מתפרסמים בראשית שנות ה - 20 וספרה הראשון "קמשונים" הופיע ב - 1930. דבש חייה היו שנות ילדותה במושבה, נופי ארצה על החי והצומח שבהם, עושרה, ידידיה, ביתה בתל - אביב שהיה מקום מפגש לסופרים ולציירים בראשית שנות ה - 30, ויותר מכל - שיריה, שנכתבו במרוצת יותר משישים שנה, עד סמוך למותה בגיל 87: וימי לענה - אלה היו אכזבות אהבותיה ונישואיה, שנות שתיקתה, ערירותה, עוניה והיותה חשוכת - ילדים ונרדפת בסיוטיה. על שירתה כתב הסופר יהושע קנז: "קריאה בשירים אלה היא חוויה ארץ - ישראלית, ים - תיכונית, חוויה אמנותית ממדרגה גבוהה שהמשוררת אסתר ראב היא אולי הראשונה אשר נתנה לה ביטוי כה עז וטהור." בן - אחיה, הסופר אהוד בן עזר, עסק שנים רבות בהוצאה לאור של כל כתביה, שירה ופרוזה, באיסוף כל מה שנדפס בעתונות מפיה ועל אודותיה, בפיענוח יומניה וחליפת המכתבים הענפה ממנה ואליה, בריאיון ובאיסוף עדויות על חייה - ומכל אלה, ומתוך קירבתו אליה, כתב סיפור רחב - יריעה על חייה ועל תקופתה....

10.
11.
12.
13.
יוסקה המרסק ואשתו פרלה המנשקת נמאסים על איכרי המושבה, אבל עד שהללו מצליחים להיפטר מתעלולי השנים, נפרשת יריעת חיים היסטרית מוזרה, צבעונית ומרתקת. ובה שלל דמויות והווי חיים ארצישראליים שראשיתם בתקופת התורכים והבריטים בימינו אלה - רומאן המשתרע על פני שתי מאות השנים האחרונות. הרומאן פורש יריעה צבעונית, בשר ודמית מאוד, של המושבה. המספר הוא גם אחד מגיבורי הרומאן וגם מעין כרוניקאי הרושם את תולדותיה. דמיון ומציאות משמים כאן בעירבוביה, ומעניקים לרומאן גוון של בורלסקה פיקארסקית שאינה נעדרת אירוניה, המופנה כלפי אזרחות החיים של בני המושבות הראשונות. הישגו של הרומאן הוא בעיצוב לשון דיבור ייחודית, מפולפלת מאוד וגוזמאית, שהיתה רווחת במושבות האיכרים והיא בליל של עברית ברמות שונות ושל ערבית, אידיש וצרפתית, והיא מסייעת לצייר תמונה מלאת חיות של המושבה על שפע גיבוריה. בן עזר הוא אולי אחרון הסופרים שמסוגל להעמיד תמונה של המושבה בלשון זו``. ש. שפרה. נועזותו של אהוד בן עזר בקריאת הדברים בשמם עשויה לרכוש לו הן קוראים שיש להם עניין להכיר את תולדות ההתיישבות בארץ ישראל והן קוראי ספרות יומיומית יותר, שסתם סאגה ציונית אינה הספר שיקחו עימם לאי מבודד. נתן שחם `המושבה שלי` הוא רומאן פיקארסקי, צבעוני, עסיסי ומשעשע, רומאן ייחודי על תקופת העלייה הראשונה, שטרם נכתב כמותו וספק אם ייכתב בדורות הבאים``. עמוס לויתן המושבה שלי הוא הרומאן התשיעי של אהוד בן עזר אחרי ``המחצבה`` שהוצג גם בקולנוע. ``אנשי סדום``, ``לא לגיבורים המלחמה``, ``השקט הנפשי``, ``הנאהבים והנעימים``, ``לשוט בקליפת אבטיח``, ``הלילה שבו תלו את סרג`נט מורטון``, שלוש אהבות``, שלושה קבצי הסיפורים ``הפרי האסור``, ``אפרת``, ו``ערגה``, קובץ הראיונות ``אין שאננים בציון``, האנתולוגיה ``במולדת הגעגועים המנוגדים, הערבי בספרות העברית``, הביוגרפיות - ``ג`דע, סיפורו של אברהם שפירא, שומר המושבה``, ``אומץ, סיפורו של משה דיין``, ``ימים של לענה ודבש, סיפור חייה של המשוררת אסתר ראב``, וספרים רבים לילדים ולנוער. אהוד בן עזר נולד בפתח תקווה ב1936-, בן לאחת המשפחות המיוחדות שייסדו את המושבה העברית הראשונה ב1878- ואשר חותמה ניכר כמעט בכל כתיבתו. לאחר שסיים את ``תיכון חדש``, בתל אביב ושירת בנח``ל. היה חבר בקבוצת עין גדי, מדריך ומורה ביישובי עולים, ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה וקבלה אצל גרשם שלום. מ1966- גר בתל אביב נשוי ואב לבן. פרס ראש הממשלה לספרות תש``ס - 2000 לאהוד בן עזר...

14.
רומאן מסעיר ורב-עלילות, הכתוב בגישה נאטוראליסטית חריפה על רקע דוקומטארי-למחצה של ירושלים ותל-אביב בראשית שנות השישים למאה העשרים, ימי "פרשת לבון" - חושף אהוד בן עזר את פרשת חייו ואהבתו של צעיר ישראלי, סטודנט לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, פוליק שומרון - הנושא עימו כאב ישן וכפול של אהבה ושל הרגשת היותו נירדף על-ידי כוחות מיסתוריים עקב עניין אפל שבו היה מעורב אביו. ככל שהוא מסתבך והולך בפרשת אהבתו הנכזבת, כן הוא נדחף לפרש את מאורעות התקופה בעניינו האישי, כחלק מהאווירה הכללית בה נמנע ממנו לגלות את האמת על מות אביו. רגשי מרירותו גורמים לו לשקוע במשבר-אמון בינו לבין כל הסובב אותו, לצאת ב"גלות פנימית", לסרב לשרת במילואים, לשנוא את כל מה שקשור בצבא, ולצאת בחמת שיגעון כנגד כל מה שמפריע לו לחיות את חייו כרצונו. נפשו הסבוכה של פולק שומרון תיראה אולי יוצאת-דופן, ויהיו שיכנו אותו בזעם - "מטורף!" - אך אותה נקודת טירוף פנימית שבתוכו אינה כה מרוחקת מן המציאות, ולא צעיר ישראלי אחד ירגיש, תוך כדי קריאת הספר, כי גם בתוכו מחלחל חלק ממנה, ויאמר: "פוליק זה אני!" מתוך העטיפה המקורית למהדורה הראשונה. "לא לגיבורים המלחמה" הוא הרומאן השלישי של אהוד בן עזר: קדמו לו "המחצבה", שהוצג בתיאטרון ובקולנוע, ו"אנשי סדום"; אחרי ובאו ששת הרומנית "השקט הנפשי", "הנאהבים והנעימים", "לשוט בקליפת בטיח", "הלילה שבו תלו את סרג´נט מורטון", "שלוש אהבות" ו"המושבה שלי" (שני האחרונים בהוצאת אסטרולוג); קובצי היספורים "הפרי האסור", "אפרת" ו"ערגה"; וכן "סדנת הפרוזה, המדריך לכתיבה עצמת", בהשתתפות חיים באר ואורי שולביץ (בהוצאת אסטרולוג); קובץ הראיונות "אין שאננים בציון", האנתלוגיה" במולדת הגעגועים המנוגדים, הערבי בספרות העברית", היבוגראפיות "פרשים על הירקון, סיפורו של יהודה ראב, חורש התלם הראשון", "בין חולות וכחול-שמיים, סיפורו של הצייר נחום גוטמן". "ג´דע, סיפורו של אברהם שפירא, שומר המושבה", "אומץ סיפורו של משה דיין", "ימים של לענה ודבש, סיפור חייה של המשוררת אסתר ראב", וספרים רבים לילידם ולנוער. אהוד בן עזר נולד בפתח-תקווה ב1936-, בן לאחת המשפחות המיוחסות שייסדו את המושבה העברית הראשונה ב1878- ואשר חותמה ניכר כמעט בכל כתיבתו, לאחר שסיים את "תיכון חדש" בתל-אביב ושירת בנח"ל, היה חבר קבוצת עין-גדי, מדריך ומורה ביישובי עולים, ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה אצל פפיטה האזרחי וקבלה אצל גרשם שלום. מ1966- הוא גר בתל-אביב, נשוי ואב לבן....

15.
כשדודו גדל קצת, לקחו אותו הוריו לטיול בחוץ - לארץ. והנה, בכל מקום שאליו הגיעו, ביקש הילד - "דודו פאפל". מה זה "פאפל" - תמהו ההורים. הם קנו לו אפפל שטרודל בוינה, לקחו אותו למגדל איפל בפריס ולכיכר טראפלגר בלונדון. אך דוד בשלו - פאפל. מה זה פאפל, היכן מצאו אותו לבסןף ומדוע אמר אבא: "צדקת דודו" תקראו בספר הציורי והמשעשע הזה....

16.
17.
18.
צבי, גיורא ואוּרי יוצאים לבלות יום קיץ גדוש הרפתקאות בִּמלונה עזובה במִקשת־אבטיחים בלב שדותיה ופרדסיה של מושבה ותיקה על גדת הירקון. המושבה מתחברת בעלילת הספֶר לאחוזה החקלאית המיוחדת־במינה שחי בה המספר בנעוריו, וחותמתה היתה: "גן עצי פרי ומשק בריטי, קַלְמָנִיָּה." פרקי ילדות ארצישראלית מרגשים, רבי הפתעות ודמיון, אהבה ראשונה, לבטי תקופת המרדוּת ומשבר ההתבגרות המינית, מסוּפרים בסגנון קולח ומרתק, בלשון בהירה, צבעונית ומשעשעת, וברוח דבריו של נחום גוטמן: "גם במילים אני מצייר!" מבוגרים ובני־נוער יקראו את הספר בהנאה ויגלו בו קסמי ילדוּת וגעגועים לתקופה שחלפה. אל עולם ילדותו ונעוריו שב הסופר המבוגר פעם נוספת לאחר רצח יצחק רבין ולאחר התפוררות תהליך השלום, והוא מסיים את סִפרוֹ בַּמילים: "אני מתגעגע לשלום שלא היה, אני חושש שלא יבוא. אני שולח את ספר הגעגועים האלה כתֵיבת נוח על גלי הזמן, אם תבוא היונה אחרי המבול." אהוד בן עזר נולד בפתח־תקווה בשנת 1936, בן לאחת המשפחות המיוחסות שייסדו את המושבה העברית הראשונה של העלייה הראשונה בשנת 1878, ואשר חותמה ניכר כמעט בכל כתיבתו. סבו, יהודה רַאבּ (בן עזר), היה חורש התלם הראשון באדמת פתח־תקווה. ודודתו אחות־אביו, אסתר ראב, היתה המשוררת הארצישראלית הראשונה. מספריו: המחצבה, אנשי סדום, לא לגיבורים המלחמה, השקט הנפשי, פרשים על הירקון, הנאהבים והנעימים, ערגה, אין שאננים בציון, במולדת הגעגועים המנוגדים, שלוש אהבות, המושבה שלי, ברנר והערבים, קובץ השירים יעזרהָ אלוהים לפנות בוקר וסיפור חייה של המשוררת אסתר ראב, ימים של לענה ודבש....

19.
20.
21.
22.
היופי בסיפורו של אברהם שפירא הוא בפרטים", אומר הסופר חנוך ברטוב. "כמו ב'מזרחון', הגיבור הבודד על סוסו, שהוא בעצם השריף, הוא האיש שבידיו הופקדו בטחון היישוב, החוק והצדק, ואם תרצו גם המוסר. הוא עומד מול מתנכלים, שודדים ופורעי-חוק, מבין אותם, לומד אותם, מסתדר איתם, אבל אינו נהפך לאחד מהם." על קברו אמר יגאל אלון: "אנו נפרדים מגיבור, אשר שמו וחייו יהיו צרורים לנצח בדפי ההיסטוריה. העם אומר לך תודה, אברהם שפירא, על פועל חייך שהיה מוקדש ללא שיור לתהילתו." הסדרה הייחודית "ראשונים בארץ" מביאה לקוראים הצעירים את סיפוריהם האישיים המרתקים של חולמים ומגשימים, שפעלו ויצרו בתחומים שונים בארץ-ישראל....

23.
``הן היו ארבע נשים, ארבעה דורות: תרזה, עליזה, אורנה ומירב, שלוש מהן חיות עדיין, ואני הסתבכתי עם ארבעתן...`` שלושה סיפורי אהבה סוערים של אירוטיקה מוזרה ופראית, על מעמדים המעוררים צחוק פרוע ועל קטעים שיש בהם הרבה כאב ועצב. ספר נועז, חושפני ומהנה. סגנונו הצלול והקולח של אהוד בן עזר נוגע בדברים עצמם ואינו מותיר ברומאן רגע ללא התרחשות מפתיעה והתפתחות מרתקת. ``קרעתי את `שלוש אהבות` והתגלגלתי מצחוק. השפה הרהוטה והשורשית, הרעננות של העברית החדשה, העזתי לנפץ את דמות הסופר המטופח המנהל שיחות מטופחות עם אלוהים - כל אלה מקדמים אותנו עוד צעד אחד אל האקלים החושני האמיתי, המאפיין את מורשתו של הנרי מילר. `שלוש אהבות` היא נובלה למבוגרים בלבד, למבוגרים שלא נרתעים ממצבים מביכים, ובאים על גמולם וזוכים בחיוך ממזרי. חשיבותה היחודית על יצירת אהוד בן עזר מזדקרת נוכח חזותה חמורת הסבר של הספרות העברית הקאנונית בת ימינו. אפשר שאהוד בן עזר הינו הסופר היחיד שיודע להשתמש ביד קלילה בהומור שכה חסר בדור המדינה. אהוד בן עזר בא מאותו בית היוצר שהציב על הבמה את סופרי האומה משנות השישים ועד היום, אלא שבן עזר, הלץ השובב של הספרות העברית, נוטה באומץ ליבו לתאר גם את המצחיק והמשעשע. אהוד בן עזר הוא סופר, וממאן לשחק תפקיד של כוהן או נביא``. סמי מיכאל ``שלוש אהבות`` הוא הרומאן השמיני של אהוד בן עזר אחרי ``המחצבה`` שהוצג גם בקולנוע, ``אנשי סדום``, ``לא לגיבורים המלחמה``, ``השקט הנפשי``, ``הנאהבים והנעימים``, ``לשוט בקליפת אבטיח`` ו``הלילה שבו תלו את סרג`נט מורטון``: שלושה קבצי הסיפורים ``הפרי האסור``, ``אפרת`` ו``ערגה``: קובץ הראיונות ``אין שאננים בציון``, האנתולוגיה ``במולדת הגעגועים המנוגדים, הערבי בספרות העברית``, הביוגרפיות - ``ג`דע, סיפורו של אברהם שפירא, שומר המושבה``. ``אומץ סיפורו של משה דיין``, ``ימים של לענה ודבש, סיפור חייה של המשוררת אסתר ראב``, וספרים רבים לילדים ולנוער. אהוד בן עזר נולד בפתח תקווה ב1936-, בן לאחת המשפחות המיוחסות שייסדו את המושבה העברית הראשונה ב1878- ואשר חותמה ניכר כמעט בכל כתיבתו. לאחר שביים את ``תיכון חדש`` בתל אביב ושירת בנח``ל, היה חבר בקבוצת עין גדי, מדריך ומורה בישובי עולים, ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה וקבלה אצל גרשם שלום. מ1966- הוא גר בתל אביב נשוי ואב לבן....

24.
25.
מבחר סיפורים ישראלים מן היישוב ואחרי קום המדינה. ...

26.
27.
אהוד בן עזר נולד בפתח תקווה בשנת 1936, בן לאחת המשפחות שייסדו את המושבה העברית הראשונה של העלייה הראשונה בשנת תרל"ח, 1878. סבו היה יהודה ראב (בן עזר) חורש התלם הראשון באמת המושבה, חופר בארה ראשונה ושומרה הראשון. דודתו אחות-אביו הייתה המשוררת הארצישראלית הראשונה, אסתר ראב. לימים הוציא בן עזר לאור את כרכי "כל השירים" ו"כל הפרוזה" של אסתר ראב, וכתב על אודותיה את הביוגרפיה "ימים של ענה ודבש". הוא פרסם למעלה מארבעים ספרים, בהם רומנים, קובצי סיפורים, ביוגרפיות, ספרי מחקר וספרים לילדים ונוער. ספריו בשנים האחרונות הופיעו בהוצאת "אסטרולוג", בהם מהדורות חדשות של "המחצבה", "אנשי סדום", ו"לא לגיבורים המלחמה", הרומנים "שלוש אהבות", "המשובה שלי", ו"חנות הבשר שלי", וכן, "סדנת הפרוזה", "ברנר והערבים" ו"להסביר לדגים, עדות על פנחס שדה". יעזרה אלוהים לפנות בוקר. בחלום בנתה ביתה. גמגום היו כתליה. לחבקם רצתה אבל לילות כמו ימים היו ערים פחדיה. כל מילה עצרה כהר את הרהוריה. כל גביש שכלי נתקע בפרח נשיות שלה. כל דיוקן עצמי שלה סטר להזר לה על פניה. בחיקה צמחה כנכריה. מדעתה צנחה ונשארה נופלת ויודעת. את שבריה צדה במילים וסחרחרה שקדה על ניסוחיה. אך ריק היה ליבה מבעליה. נופלת ויודעת היא חיכתה, לילות חיכתה, דורות חיכתה- למצוא קורא לתערובת הגזעים שלכסנו פניה לפענוח כתב החרטומים הדק בו נצטיירו יגון שלה עם שפת צחוקיה. כי בעיניו יפתה. יעזרה אלוהים לפנות בוקר. גם ציפור מצאה בית והיא לא קן לא אפרוח. בחלום בנתה ביתה. גמגום היו כתליה. לחבקם רצתה אהל הסיד ברח מעצמותיה. יעזרה אלוהים לפנות בוקר. נופלת ויודעת את חסדו....

28.
כוכבא נתקפה בהפגנת קינאה והתחילה לחבוט אותי בילדותיות על עכוזי. "אני כועסת עליו מפני שהוא רצה לקחת ממני את הפישיק שלך!" - פינקה ועשתה פולחן שלם סביבי, נישקה את אצבעות רגליי ואת הפישיק. אילו יכלה היתה שמה אותו לא רק בפה אלא גם בכיס או בארנק שלה ובלבד שפרופ' פליישצ'יק לא יחטוף לה אותו ממני. היא גם ביקשה שאנשק את אצבעות הרגליים שלה, להוכיח את אהבתי אליה, מה שלא כל כך התכייף לי כי אני רגישה מאוד לריח, גם בעניין ליקוק הדגדגן, למרות שכוכבא היתה נקייה למופת ונדפה מכל פינותיה ריח רבלון אינטימט ששיגע אותי וגורם לי לרצות אותה גם עכשיו כשאני כותבת את הדברים האלה. סגנונו הפרוע של בן עזר מגיע ב"חנות הבשר שלי" לשיא חדש בדמות מספר - גבר המדבר בלשון נקבה ובורא שפה נקניקית מיוחדת במינה. בוטה ונועזת. כתיבתו אינה יודעת גבולות. אינה מתחשבת במוסכמות הספרותיות, ומרגיזה את מרבית הממסד הספרותי והאקדמי אשר אינו מסוגל להתמודד עם ההומור הפראי ועם חגיגת הנושאים העסיסיים והארוטיים, ששום סופר עברי לא תיאר אותם כך לפניו. כתב - היד של הרומאן הגיע להוצאה שלנו ימים אחדים בטרם המתאבד פוצץ את עצמו בצמוד לווטרינה של חנות הבשר "ברבקצוץ" בגבעתיים. החנות עלתה באש יחד עם חנויות ודירות סמוכות ונגרם נזק רב מאוד. חלקי בשר שרופים ומפוחמים של בקר, לבן, אדם, נקניקים והודו התערבבו יחד ולא היה אפשר לזהות דבר לבד מאקדח חרוך קליבר 9 מ"מ של בעל החנות המנוח, שנקנה ימים אחדים לפני הפיצוץ, ועין מלאכותית חסינת - אש שזוהתה כתותבת של גברת בשם כוכבא קצ'רוולפי, הנעדרת כבר שבועות אחדים ואין יודעים אם בחיים היתה עדיין בחנות בפיגוע הקטלני או נרצחה קודם לאחר שנעלמה בנסיבות מסתוריות. בעל חנות הבשר, שהתפרסם לאחרונה בחוגים עממיים כעושה ניסים שכינויו "הבעל - 'מנוחה' מגבעתיים", היה אמנם בעלה הראשון של הנעדרת אך זה שנים רבות לא היה שום קשר ביניהם. דמותו המוזרה והקרימינלית של הקצב השמן מגבעתיים עומדת במרכזה של סאטירה אכזרית, ארוטית ומטורפת. "חנות הבשר שלי" ספר שבחלומות הפרועים ביותר שלי לא תיארת לעצמך....

29.
"מסעותיי עם נשים" הוא רומאן פרוע, מצחיק עד דמעות, על הרפתקאותיו של משורר, חיימקה שפינוזה שמו, שנולד למשפחת פרדסנים עשירה במושבה פתח-תקווה, היה מראשוני קיבוץ עין-גדי, שימש בתור אופה, שגל בחורה בקערת המלוש, ומאז שעזב את הקיבוץ אינו מוצא מנוחה לנפשו אלא מחפש פורקן ומשמעות לחייו בכל נערה ואישה שהוא פוגש... זהו רומאן שנשים אולי לא תאהבנה. רומאן פיקארסקי, לא מוסרי, גדוש ניבולי-פה ותיאורים אינטימיים שרק סופר כאהוד בן עזר, מחברם של "הנאהבים והנעימים", "שלוש אהבות" ו"המושבה שלי" – מסוגל להוציא מתחת ידיו. אהוד בן עזר – סופר, מחזאי, משורר, עורך, פובליציסט וביוגרף. זכה בפרס היצירה ע"ש לוי אשכול מטעם ראש הממשלה. בן עזר הוא אחד הסופרים הראשונים שהבינו את הכוח העצום הגלום באינטרנט. הוא ייסד עיתון אישי בשם "חדשות בן עזר - מכתב עיתי חינם מאת סופר נידח", המופץ למנויים וזוכה להתעניינות רבה ולתפוצה נרחבת. סביב העיתון נקבצו סופרים, משוררים ואנשי רוח. נולד בפתח-תקווה בשנת 1936, בן לאחת המשפחות המיוחסות שייסדו את המושבה העברית הראשונה של העלייה הראשונה בשנת 1878, ואשר חותמה ניכר כמעט בכל כתיבתו. סבו יהודה רַאבּ (בן עזר), היה חורש התלם הראשון באדמת פתח-תקווה. דודתו אחות-אביו, אסתר ראב, היתה המשוררת הארצישראלית הראשונה ובן עזר טיפל בעזבונה הספרותי. את שירותו הצבאי עשה בנח"ל והיה מראשוני קיבוץ עין גדי. למד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה ופילוסופיה יהודית וקבלה, והתגורר בעיר בין השנים 1959 ל-1966. מתגורר בתל אביב (משנת 1966), נשוי ואב לבן. מספריו: "המחצבה" (שגם הוצג בתיאטרון בהמחזת בן עזר והופק על פיו סרט קולנוע בבימויו של רוני ניניו), "אנשי סדום", "לא לגיבורים המלחמה", "השקט הנפשי", "פרשים על הירקון", "ערגה", "אין שאננים בציון", "במולדת הגעגועים המנוגדים", "ברנר והערבים", "ספר הגעגועים", קובץ השירים "יעזרהָ אלוהים לפנות בוקר". כביוגרף, כתב בן עזר מפי נחום גוטמן ("בין חולות וכחול שמיים"), על דודתו, המשוררת אסתר ראב ("ימים של לענה ודבש"), על פנחס שדה, עמו הייתה לו היכרות ממושכת ("להסביר לדגים") ועוד. ...

30.
31.
32.
האם הביאה עמה הציונות את בטחון הקיום היהודי בישראל? מהי דמות האדם העברי החדש ותרבותו? היש ביטוי לגניוס היהודי במולדת? כיצד מתמודדים עם קיטובים כגון חילוניות ודתיות: כנענות ויהדות: אוניברסאליות ופרטיקולאריות בישראל ובגולה: ציונות ריאליסטית ומשיחיות? כיצד מתמודדים עם השאלה הערבית? ומהו המחיר ההיסטורי ששילמנו בעבור הציונות? שאלות אלה ואחרות עולות בסדרת שיחות מעמיקות ונוקבות שערך אהוד בן עזר עם שולמית אלוני, מרדכי מרטין בובר, שמואל הוגו ברגמן, דוד בן גוריון, א.ב. יהושע, ישעיהו ליבוביץ, עקיבא ארנסט סימון, בועז עברון, א. עלי, ברוך קורצווייל, נתן רוטנשטרייך, יונתן רטוש, פנחס שדה, גרשם שלום וישעיה תשבי. קשת דיעות ועמדות המבטאה את עיקרי הפרובלימאטיקה של דור התקומה הישראלי. ספר יסוד להבנת הקיום היהודי - ישראלי בתקופתנו על רקע העבר ומתוך מבט לעתיד....

33.
חבורת נשים וגברים בתל-אביב נדחפים ונקלעים אלה אל אלה בתוך מצבים של בדידות, אהבה, חיי נישואים ושבירתם, גידול ילדים ופחד מחלה, וכולם נאבקים מדעת ושלא מדעת לזכות במה שחסר יותר והוא – השקט הנפשי מידת ההתערטלות, תחושת האינטימיות העזה, המודעות העצמית המכאיבה והאירונית לעתים, ויכולת הכתיבה האמינה – מעניקות לרומן השקט הנפשי את מקומו כאחד הספרים המשעשעים והנועזים של פרוזה עברית. ספר חושפני, מרגיז ומרתק. אהוד בן עזר נולד בשנת 1936 בפתח-תקווה. סבו ואבי-סבו היו ממיסדיה של המושבה ב-1878. את לימודיו סיים ב"תיכון חדש" בתל-אביב. היה חבר קיבוץ עין-גדי ומדריך ומורה ביישובי-עולים. למד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה וקבלה. משנת 1966 מתגורר אהוד בן עזר בתל-אביב והוא מתפרנס מעבודות ספרותיות. בשנים האחרונות עוסק אהוד בן עזר במחקר על השאלה הערבית בספרות העברית וכן בכתיבת רומן רחב-יריעה על רקע ארץ ישראל מראשית המאה התשע-עשרה. השקט הנפשי הִנו הרומן הרביעי של אהוד בן עזר, לאחר המחצבה (1963), אנשי סדום (1968), לא לגיבורים המלחמה (1971); ושני קובצי הסיפורים, הפרי האסור (1977) ואפרת (1978). ספריו האחרים של אהוד בן עזר הם קובץ הראיונות בשפה האנגלית אין שאננים בציון (1974), שני ספרים לילדים, לילה בגינת הירקות הנרדמים (1972) ועופרית בלופרית (1977), וכן ספר הזיכרונות מפי נחום גוטמן בין חולות וכחול שמים (1979)....

34.
הלאומיות אינה יכולה למלא את הפסד האמונה באלוהים, ברנר, כאדם חילוני מובהק, מתייסר בלבטי הקיום היהודי בארץ - ישראל בלי לשעשע את נפשו בתקוות רליגיוזיות, ומשום כך הוא עומד בפני האין, בפני האפס, בפני אימת המוות שאין אחריו כל תשועה, הריקנות הקיומית לא תתמלא על - ידי אהבה אלא באופן שלילי, באמצעות הארוס החולני, המעוות )לכן גם הערבים הם מושא לארוס שלילי ולא לאהבה רומנטית(, ואילו הריקנות הלאומית לא תתמלא על - ידי חלומות ורודים ואוטופיות פאציפיסטיות האמורות להתגשם במציאות אלא באמצעות האימה, המלחמה, הסכין והמוות, על צד שני אלה, הארוס המעוות והלאומיות האכזרית, עומדים הערבים כמי שמתזיר בכוח את תודעת הקיום ותחושת המציאות והממשות לאדם היהודי בארץ - ישראל....

35.
36.
37.
38.
39.
40.
41.
42.
43.
"והארץ תרעד" היא סאגה היסטורית, אירוטית ובידיונית–למחצה, בת 24 פרקים המתרחשת רובה בארץ-ישראל במאה ה-19. אהוד בן עזר כתב אותה, בפרקי זמן שונים, במשך כ-40 שנה, החל משנת 1974. ראשיתה של הסאגה בצפת בשנת 1834 ואחריתה במעמד התלם הראשון בפתח תקווה בדצמבר 1878. חלקה הראשון נדפס בספרון "אפרת" בספריית "תרמיל", בעריכת ישראל הר, בשנת 1978. בספר מובאים אינספור אירועים שעברו על ארץ ישראל ועל היהודים שעלו אליה במשך המאה ה-19 והעלילה משתרעת על פני מחוזות רבים, קרובים ורחוקים (צפת, יפו, ירושלים, שכם, איסטנבול, בירות, וינה, הונגריה ועוד). "אנשים שמכירים, וגם שאינם מכירים את תולדות ארץ-ישראל במאה ה-19, יימצאו בספר זה עניין רב ולא יוכלו להניחו מידם." - משה גרנות. בסאגה שלוש עלילות נבדלות, שבמרכזן שלושה גיבורים שונים - שלושה סיפורי משפחות המחוברים ומשתלבים זה בזה בקשר משפחתי ורומנטי: עלילה ראשונה – בשנות השלושים של המאה ה-19 בצפת. הגיבורה הראשית היא אפרת, בתו של ר' שבתאי לוין מצפת, נערה אדמונית יפהפייה, המוצאת מקלט בימי הפרעות של שנת 1834, יחד עם אימה ואחותה ציפורה, בביתו של הקאדי. חסאן, בנו של הקאדי נותן החסות, חומד את אפרת, ומצליח לבעול אותה שלא כדרכה. אירוע זה קבע את חייה – היא חשה חוטאת, ובו בזמן מתמלאת תשוקה לאנס. היא קראה בספר "חיצוני" והחלה להזות על איחוד עם נפוליאון שימליך אותה על מלכות יהודה. לפעמים היא מזהה בחסאן את המיועד לה לחתן. בגלל הזיותיה והרכילות עליה – היא גוזרת את שערה בהילולת מירון לזכרו של שמעון בר-יוחאי ומגלה את חזה ושורטת אותו. הקמיע שהיא מקבלת מידעוני אינה מועילה, ואת מנוחת נפשה היא מוצאת רק במותה ברעידת האדמה שפקדה את צפת ב-1837, אז נספים אלפים, וביניהם – כל משפחתה, חוץ מאחותה הקטנה ציפורה הנישאת לאליקים שפירא שהיה מיועד לאפרת. עלילה שנייה – באמצע המאה ה-19, בעיקר באיסטנבול ובירושלים. הגיבור הראשי הוא בן-ציון לוין, קרוב משפחה מווילנה, עוד חתן מיועד לאפרת, המחליט לעלות לארץ כדי להשתדך לה. אלא שהוא מתעכב שנים באיסטנבול, ונושא שם לאישה את סלובה הצולעת, שיולדת לו את בנו יחזקאל. הוא מתפרנס מחייטות, ושמו מגיע עד השר יזיד ביי המבקש ממנו לתפור בגדים לנשים שבהרמונו. בהרמון הוא פוגש את נג'ימה, נערה בת 17, המגלה לו שהיא יהודייה, ומבקשת ממנו שיישא אותה לאישה ויבריח אותה מההרמון – מעשה שכמוהו כהתאבדות. יזיד ביי מוכן לשחררה בתנאי שבן-ציון יישא אותה לאישה. אף רב איננו מוכן להשיא אותו לאישה שנייה (מחשש מה יגידו הרבנים האשכנזים המקיימים את חרם דרבנו גרשום), חוץ מהמשולח סניור עוזיאל בעל שם, (דמות המופיעה במקומות שונים בספר), המסכים להשיאם, והשלושה (בן-ציון, סלובה ונג'ימה, ששמה היהודי – מירל'ה) מחליטים להציג את נג'ימה-מירלה כאחותו של בן-ציון, וכשיגיעו לירושלים – יגרש אותה ותוכל להינשא למי שתחפוץ. בדרכם לישראל הם מגיעים לביירות, גם שם נטפלת לבן ציון נזירה הטוענת שהיא יהודייה ורוצה להינשא לו. הוא מצליח להינצל בעור שיניו, ויוצא עם שיירה לצפת, ומשם לירושלים. עלילה שלישית – על יהודה ראב שעלה לארץ בשנות השבעים של המאה ה-19. יחד עם בן דודו יהושע שטמפפר, (שעלה לארץ ברגל מהונגריה), עם דוד מאיר גוטמן הגביר, ויואל משה סלומון מצליח, לאחר עמל ותלאות, להשיג נחלה במלאבס, ולהקים את פתח-תקווה, המושבה העברית הראשונה. המתיישבים הללו, שהתנגדו נחרצות לקבלת קצבת "החלוקה", שהיתה מנת חלקם של רוב יהודי ירושלים, עברו תלאות אינסופיות, חרמות איומים ואפילו מכות. בין השאר, עובר יהודה חווייה ארוטית עם אפרת, בתה של נג'ימה-מירלה, הנוהגת כפרוצה. את יהודה משיאים לאלמנה גרושה ואם לבת, ומלבישים אותו בעל כורחו בבגדי אברך, לאחר מכן מאלצים אותו להתגרש, והוא נישא לנערה בת 16 בשם לאה. כל אותה עת הוא נשאר נאמן לחזונו –חידוש העבודה החקלאית העברית בארץ ישראל, תוך שמירה על התרבות האירופאית. יהודה ראב (בן עזר) הוא סבו של המספר, ועליו גאוותו, שכן הוא חפר את הבאר הראשונה בפתח-תקווה וחרש בנחלה שלה את התלם הראשון. "והארץ תרעד" הוא הרומאן האחד-עשר של אהוד בן עזר אחרי "המחצבה" (1963, שהוצג בתיאטרון ובקולנוע), "אנשי סדום", "לא לגיבורים המלחמה", "השקט הנפשי", "הנאהבים והנעימים", "לשוט בקליפת אבטיח", "הלילה שבו תלו את סרג'נט מורטון", "שלוש אהבות", "המושבה שלי", "חנות הבשר שלי", "ספר הגעגועים" ו"מסעותיי עם נשים"; שלושה קובצי הסיפורים "הפרי האסור", "אפרת" ו"ערגה"; "סדנת הפרוזה, המדריך לכתיבה עצמית", בהשתתפות חיים באר ואורי שולביץ, "להסביר לדגים, עדות על פנחס שדה"; קובץ הראיונות "אין שאננים בציון"; האנתולוגיה "במולדת הגעגועים המנוגדים, הערבי בספרות העברית"; הביוגראפיות "פרשים על הירקון, סיפורו של יהודה ראב, חורש התלם הראשון", "בין חולות וכחול–שמיים, סיפורו של הצייר נחום גוטמן", "ג'דע, סיפורו של אברהם שפירא, שומר המושבה", "אומץ, סיפורו של משה דיין", "ימים של לענה ודבש, סיפור חייה של המשוררת אסתר ראב", וספרים רבים לילדים ולנוער. ...

44.
45.
46.
47.
48.
49.
50.
51.
הסופר אהוד בן עזר פירסם בימים אלו את הספר "והארץ תרעד" קובץ של שלושה סיפורים ב-24 פרקים הקשורים אחד לשני המתרחשים בארץ ישראל של המאה ה-19. ראשיתו של הספר בצפת של שנת 1834 ימי רעידת האדמה הגדולה בצפת ואחריתו בימי הקמת פתח תקווה בידי סבו של בן עזר ,יהודה ראב במעמד התלם הראשון בפתח-תקווה , ביום חמישי, ו' חנוכה, ל' כסלו תרל"ט, 26 בדצמבר 1878. לפני 136 שנה. בן עזר כתב סאגה היסטורית, ארוטית ובידיונית-למחצה זו – בפרקי זמן שונים ולאורך ארבעים שנה ,כמעט כאורך פרק הזמן שמכוסה בספר, החל משנת 1974. חלקה הראשון של הסאגה התפרסם בגירסה מקוצרת יותר ואירוטית הרבה פחות בספרון "אפרת:מחזור סיפורים " בספריית "תרמיל", לחיילי צה"ל בעריכת ישראל הר, עוד בשנת 1978 ,. בספר התמקד בן עזר בנערה יהודיה בשם אפרת וברעידת האדמה בצפת במאה ה-19. אבל באותה גירסה שיועדה לחיילי צה"ל תמימים ,אין למצוא את הפרטים האירוטיים "הקשים" שהכניס בן עזר לגירסה העכשווית של הסיפור. המיועדת לכלל הציבור....


חזרתי לנחל ניצנה, השמש הלוהטת בכתום עז כמו תפוז החלה לשקוע. ישבתי על חלוק נחל גדול שנטה על גדתו של הנחל והבטתי בשמש; לא שמעתי אותה מתקרבת אב... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
נחל ניצנה, היכן שחלוקי הנחל מתחרים בלובן העננים ששטים במנוחה מעליהם. אני יושב לצד הקרקלית ושנינו לועסים בשתיקה טורטית. 'תגיד?' היא שואלת או... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
נחל ניצנה, היכן שחלוקי הנחל מתחרים בלובן העננים ששטים במנוחה מעליהם. אני יושב לצד הקרקלית ושנינו לועסים בשתיקה טורטית. 'תגיד?' היא שואלת או... המשך לקרוא
חזרתי לנחל ניצנה, היכן שחלוקי הנחל מתחרים בלובן העננים ששטים במנוחה מעליהם. חיפשתי את הקרקליסטית עם האזנים המצויצות והעיניים הירקרקות; ה... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
בבוקרו של יום אחד, נסעתי להנאתי במורד נחל ניצנה אשר בדרום הרחוק. במפתחו הרחב של הנחל, היכן שחלוקיו הגדולים מתחרים בעננים צבעו של מי לבן יות... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
טוב שהצלחתי לחצות ולשרוד את פרקי הפורנוגרפיה העלובים והרדודים בתחילת הספר. טוב, כי אחר כך התגלה אהוד בן עזר במלוא עוצמתו ויכולתו הסיפורית... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ