"מסעותיי עם נשים" הוא רומאן פרוע, מצחיק עד דמעות, על הרפתקאותיו של משורר, חיימקה שפינוזה שמו, שנולד למשפחת פרדסנים עשירה במושבה פתח-תקווה, היה מראשוני קיבוץ עין-גדי, שימש בתור אופה, שגל בחורה בקערת המלוש, ומאז שעזב את הקיבוץ אינו מוצא מנוחה לנפשו אלא מחפש פורקן ומשמעות לחייו בכל נערה ואישה שהוא פוגש...
זהו רומאן שנשים אולי לא תאהבנה. רומאן פיקארסקי, לא מוסרי, גדוש ניבולי-פה ותיאורים אינטימיים שרק סופר כאהוד בן עזר, מחברם של "הנאהבים והנעימים", "שלוש אהבות" ו"המושבה שלי" – מסוגל להוציא מתחת ידיו.
אהוד בן עזר – סופר, מחזאי, משורר, עורך, פובליציסט וביוגרף. זכה בפרס היצירה ע"ש לוי אשכול מטעם ראש הממשלה.
בן עזר הוא אחד הסופרים הראשונים שהבינו את הכוח העצום הגלום באינטרנט. הוא ייסד עיתון אישי בשם "חדשות בן עזר - מכתב עיתי חינם מאת סופר נידח", המופץ למנויים וזוכה להתעניינות רבה ולתפוצה נרחבת. סביב העיתון נקבצו סופרים, משוררים ואנשי רוח.
נולד בפתח-תקווה בשנת 1936, בן לאחת המשפחות המיוחסות שייסדו את המושבה העברית הראשונה של העלייה הראשונה בשנת 1878, ואשר חותמה ניכר כמעט בכל כתיבתו. סבו יהודה רַאבּ (בן עזר), היה חורש התלם הראשון באדמת פתח-תקווה. דודתו אחות-אביו, אסתר ראב, היתה המשוררת הארצישראלית הראשונה ובן עזר טיפל בעזבונה הספרותי.
את שירותו הצבאי עשה בנח"ל והיה מראשוני קיבוץ עין גדי.
למד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה ופילוסופיה יהודית וקבלה, והתגורר בעיר בין השנים 1959 ל-1966.
מתגורר בתל אביב (משנת 1966), נשוי ואב לבן.
מספריו: "המחצבה" (שגם הוצג בתיאטרון בהמחזת בן עזר והופק על פיו סרט קולנוע בבימויו של רוני ניניו), "אנשי סדום", "לא לגיבורים המלחמה", "השקט הנפשי", "פרשים על הירקון", "ערגה", "אין שאננים בציון", "במולדת הגעגועים המנוגדים", "ברנר והערבים", "ספר הגעגועים", קובץ השירים "יעזרהָ אלוהים לפנות בוקר".
כביוגרף, כתב בן עזר מפי נחום גוטמן ("בין חולות וכחול שמיים"), על דודתו, המשוררת אסתר ראב ("ימים של לענה ודבש"), על פנחס שדה, עמו הייתה לו היכרות ממושכת ("להסביר לדגים") ועוד.