היסודות מהן בנויה המנהיגות

לסטודנטים להיסטוריה יש תשוקה לא ממומשת, לחזור אחורה בזמן בכדי להיפגש עם מושא הערצתם ולשוחח איתו כאחד האדם, ולנסות להבין מהן היסודות הבונים מנהיגות בעלת חזון? ועל הדרך, אם אפשר לשנות את מהלך ההיסטוריה, כמו הרגע בו יוליוס קיסר עומד לחצות את הרוביקון, הוא באמצע הנאום מול חיילו, רגע בו הסטודנט שלנו להיסטוריה ניגש אילו בבהילות, טופח על כתפו, וצורח, יוליוס לא, אל תחצה, אתה

מבין שני הספרים שלקחתי איתי לטיולי בבלקן זה היה האהוב עלי. כשראיתי את המסגדים הרבים הפזורים בארצות האירופאיות בהן ביקרתי – שיחד עם המתאסלמים הרבים בחבל זה מהווים את מורשת האימפריה העות'מאנית – לא יכולתי שלא לחשוב על מרקו קראלייביץ, הגיבור האגדי של המאבק לשחרור מהתורכים, ואהובתו המוסלמית. וכשביקרתי בכנסיה עתיקה, תהיתי לעצמי איזה אל מקומי מסתתר מאחורי דמויות הקדושים.

אל <mark>מרגריט יורסנאר</mark> התוודעתי

הקיום האנושי, על רגעי היופי, האושר והיגון שלו, הנפרשים בספר זה מפיו של הקיסר אדריאנוס, כפי שדמיינה אותו <mark>מרגריט יורסנאר</mark>. אהבתי מאד את הניסיון להקיף את חייו מילדותו בפרובינציה הספרדית בה נולד, דרך ימי בחרותו השאפתניים טרם מונה לקיסר, ועד ימי גסיסתו בחוף באיה (באיטליה של היום). אדריאנוס של יורסנאר הוא דמות נבונה ושוחרת חוכמה, פתוחה מאד ונאורה (במושגי המאה השניה לספירה, כמובן). מעניין היה עבורי לראות

ראשית, אני מבקש להקדיש ביקורת זאת לד״ר רבקה ניר מהאונ׳ הפתוחה , המנחה שלי בקורס מרד בר כוכבא.
בשנת 1997 כתבתי עבודה סמנריונית בשם : אדריאנוס - מדיניותו הדתית כלפי היהודים, וגורמי מרד בר כוכבא.
במסגרת המחקר השתמשתי בספרה של מרגרט <mark>יורסנאר</mark>, זכרונות אדריאנוס.
מקום נכבד בספרה מוקדש לנושא מרד היהודים ברומאים בהנהגת בר כוכבא או בשמו האמיתי בר כוסיבא.
מרגרט <mark>יורסנאר</mark> מתארת את הקיסר הרומאי הזה אשר נחשב

"לא נתתיך לא פנים, לא מקום משלך, אף לא כל סגולה שתייחד אותך, הוי אדם, על-מנת שתרצה בפניך, במקומך ובסגולותיך, תשיגם ותרכשם בעצמך… לא עשיתיך לא שמימי ולא ארצי, לא בן-תמותה ולא בן-אלמוות, על-מנת שבכוחות עצמך, באופן חופשי, כצייר טוב או כפסל זריז, תשלים את דמותך שלך...".

זהו ציטוט המובא בראשית הספר הלקוח מתוך "מסה על כבוד האדם", שנכתבה בידי ג'ובאני פיקו דה לה מירנדולה, פילוסוף בן המאה ה-15, שנחשב לא

המרחק בין מה שמסמל עבורנו השם אדריאנוס - יהודים שהתחנכו על המורשת של החורבן והגלות - לעומת הדמות רבת הפנים של אדריאנוס שמתגלה בספר, הופכת את הספר לכל-כך מיוחד ומהפנט. איזו משמעות יש לשינוי נקודת המבט - מהזוית המאד צרה של עם שסבל מנחת זרועו של הקיסר הנ"ל, אל הזוית הרחבה יותר, של נתיני אימפריה גדולה, מרבית עולם המוכר אז, שעבורם הוא מצטייר כשליט נאור ומיטיב. מעבר לכך, אולי עיקר הספר הוא דווקא ניסיון