יואב גלבר

יואב גלבר

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (57):
צהל- היסטוריה, לקניה עכשווית, ספרים שאני מתכנן לקרוא, ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה, היסטוריה למכירה, תומחר , שונות, ארץ ישראל - הסטוריהבעת החדשה, books i like to read, מדף ההיסטוריה שלי, RTBCPT3, כותר, מחתרות, רשימת קריאה של חמדת, עבריות, רוצה לבדוק מקרוב לפני קריאה, בטחון ומדינה, רוצה לקרוא, הייתי רוצה לקרוא, עוד ...
1.
קוממיות ונכבה מגולל באורח מרתק ובהיר את אירועי מלחמת העצמאות ומנתח את המדיניות שהובילה את המלחמה משני צדדיהן - היהודי והערבי. הספר מתמקד בשאלת הפליטים שנוצרה במהלך המלחמה - שאלה המהווה מאז המלחמה מוקד הסכסוך הישראלי - פלסטיני והמכשול העיקרי בדרכו של כל ניסיון ליישב אותו. הספר דן בסיבות להיווצרותה של שאלת הפליטים ובאופן שבו הפכה בריחה זמנית לפליטות המתמשכת עד היום, ואשר קשה לראות את סופה. הספר נסמך על מגוון של מקורות ארכיוניים צבאיים ואזרחיים, ישראליים ובריטיים, ובנוסף להם מקורות ערביים - עיתונות, מסמכים, הקלטות מרשתות האלחוט, דו"חות ציתות לקווי הטלפון, שידורי רדיו גלויים ודו"חות של סוכנים ונחקרים המצויים בארכיונים ישראליים ובריטיים ובידיים פרטיות. כמו כן מתייחס הספר לספרות הזיכרונות הערבית הענפה שבשנים האחרונות נוסף לה גם תיעוד בעל - פה המופץ באמצעות האינטרנט ובדרכים אחרות. כתיבת קוממיות ונכבה החלה בימים שבהם נדמה היה שהסכסוך היהודי - פלסטיני מתקרב לסיומו; בשלב זה היה על החוקר - הכותב להתמודד רק עם זיכרונם של בני התקופה. הכתיבה נשלמה בימים שבהם נראה סיומו של הסכסוך רחוק מאי - פעם. גם בעייתו של החוקר בעת הזו השתנתה: יותר משעליו להתמודד עם הזיכרון, היה עליו להתמודד עם התעמולה המנצלת את חולשת הזיכרון ומשליכה הווה על עבר בלי לתת למציאות העבר לבלבל אותה - משימה שהספר עומד בה בהצלחה מרשימה....

2.
ראשיתם של שירותי המודיעין ביישוב בשישה אנשי משרד הידיעות של ועד הצירים בראשית ימי השלטון הבריטי בארץ. מראשית מצערה זו התפתחה בתקופת המנדט קהילייה ענפה, שמנתה על סף מלחמת העצמאות מאות אנשים ואלפי מסייעים. היא כללה את אנשי המודיעין של המחלקה המדינית של הסוכנות; את הש”י; את סיירי ההגנה ואת מסתערבי הפלמ”ח. לאצ”ל היו בתקופה ההיא שירותי ידיעות משלו, תחילה מש”י ולאחר מכן דלק. הפעילות המודיעינית התחילה במעקב אחר פורעים וטרוריסטים ביפו ובירושלים ובאיתור מוכרי קרקעות בכוח ברחבי הארץ, והסתיימה במערכת של מבצעים חובקי עולם שהקיפה את ארץ ישראל ואת כל ארצות המזרח התיכון, התפשטה על פני אירופה והגיעה עד לארצות הברית ולמרכז האו”ם. סיפורה בנוי ממאמציה של ההנהגה הציונית לחפש בעלי ברית ערבים; מהתגוננות של היישוב בעת התפרצויות ומאורעות ובינהם; מיחסי הגומלין המורכבים ומלאי הסתירות בינו לבין השלטון הבריטי; מתרומתו החשאית למאמץ המלחמתי של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה ומן התחרות הפנימית על ההגמוניה ביישוב. הספר מגולל את פועלם של מאות האנשים שהשאו את שירותי המודיעין בתקופת המנדט. הכלים ושיטות העבודה שפיתחו והניסיון שרכשו שימשו יסוד לעבודת המודיעין הצבאי, המדיני והביטחוני-פנימי בתחילת מלחמת העצמאות, ותרמו תרומה חשובה לבנייתה של קהיליית המודיעין הישראלית בהמשך במלחמה ולאחריה....

3.
תוכנית ``מצדה`` על הכרמל נשתרשה,לדעת המחבר , כאחד המיתוסים המפורסמים בתולדות היישוב, ומסמלת את נכונותו של היישוב להגן על עצמו מול סכנת הפלישה הגרמנית בשנים 1942-1940. במחקרו, בוחן פרופ` גלבר את הממשות של תוכנית ``הצפון`` (או תוכנית ``מצדה``) של ה``הגנה``, לנוכח רצינות איום הפלישה; וכן את התוכניות האופרטיביות של הצבא הבריטי, לצד הויכוחים הפנימיים שהתנהלו ביישוב, על דרכי השתתפותו במלחמה. המחבר מעמת את הזיכרונות והעדויות שיצרו את המיתוס, עם התמונה המתקבלת מן התיעוד של אותה תקופה-אשר חלקו מתפרסם כאן לראשונה. ...

4.
עליית יהודי גרמניה ומרכז אירופה לארץ ישראל, בשנים הקריטיות מאז עליית היטלר לשלטון ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, לא זו בלבד שהביאה להצלתם מציפורני הנאצים, אלא שאף תרמה רבות להתגבשותה החברתית והפוליטית של המדינה שבדרך ולבניינו של המשק היהודי בארץ. ספר זה, פרי מחקר מקיף ומעמיק, בא לבחון את פרשת העלייה ממרכז אירופה וקליטתה בארץ ישראל על פי מקומה בהיסטוריה החברתית, הכלכלית והמדינית של היישוב היהודי בארץ ישראל, ומתוך זיקה לאירועים המרכזיים של ההיסטוריה היהודית ערב השואה זהו סיפורם של משפחות ושל יחידים שנעקרו משורשיהם ההיסטוריים והתרבותיים והצטרפו לניסוי מדיני חברתי חדש, בלתי נודע ובלתי צפוי, בנסיבות המיוחדות של העם היהודי באותם ימים של ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. תרומתם ליישוב של עולי גרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה בתחומי חיים שונים לא פסקה עם הקמת המדינה. השתלבותם בענפי המשק, במנגנוני המדינה ומוסדותיה, באקדמיה, במקצועות החופשיים ובתחומי היצירה התרבותית והאמנותית - הייתה מנוף להתפתחותם של כל אלה. בקליטתה המוצלחת של העלייה הייקית במולדת החדשה, למרות כל הקשיים, יש משום עדות מרשימה להצלחתו של המפעל הציוני. ...

5.
6.
בצד ההישגים הצבאיים גרמה מלחמת ששת הימים לשינוי אופיו של הסכסוך הישראלי ערבי, שהפך מסכסוך על פלסטין לסכסוך על ריבונותן, שלמותן הטריטוריאלית וכבודן הלאומי של מצרים, סוריה וירדן. מיד עם סיומה הוחל במאמץ מדיני אינטנסיבי לפתור את הסכסוך, שהיו מעורבות בו ארבע המעצמות ובראשן ארצות הברית. אולם הניסיונות כשלו על רקע תביעת מדינות ערב לנסיגת צה"ל מהשטחים כתנאי מקדים לכל התקדמות. כתוצאה מכך החליטה מצרים לפתוח במלחמה מוגבלת במטרה להתיש את ישראל, מלחמה שנמשכה כמעט שנה וחצי, ונודעה כמלחמת ההתשה. היתה זו המלחמה הראשונה של ישראל שלא פגעה בשגרה של העורף, אך במהלכה נפלו חללים כמעט מדי יום ביומו, ובניגוד לתחושת הכוח ולאופוריה שאחזו בישראל לאחר מלחמת ששת הימים, היא נוכחה לדעת - אף כי לא הפנימה - שהמצרים אינם כה חלשים כפי שדימתה, ואין בידה פתרונות פלא לכל אתגר צבאי או מדיני העומד בפניה. היתה זו מלחמה שלקראת סיומה התגלו בקיעים ראשונים בהסכמה הלאומית, בקיעים שהפסקת האש דחקה לפינה, אך שבו והתחדשו לאחר מלחמת יום הכיפורים ונמשכים מאז ועד היום...

7.
8.
היסטוריה, זיכרון ותעמולה בוחן את מצבה של הדיסציפלינה ההיסטורית על רקע ההתפתחויות שחלו בה, ובמדעי הרוח בכלל, בעשורים האחרונים. שינויים בתכני המחקר, בגישותיו ובשיטותיו, שמקורם בהשפעה הגוברת של מדעי החברה, חוללו תמורה במתודולוגיה של המחקר ההיסטורי, והמחבר בוחן התפתחויות אלה מנקודת מבטו של ההיסטוריון. אחת מטענותיהם הנמרצות של דורשי התמורה כופרת בקיומה של אמת היסטורית וביכולתו של ההיסטוריון לנקוט אובייקטיביות מדעית. הכתיבה ההיסטורית, הם מוסיפים וטוענים, אינה אלא בדיון מתועד, ואינה שונה במהותה מן הכתיבה הבדיונית. לא ממצאיו של החוקר הם הגורמים החשובים אלא החוקר, עמדותיו ונטיותיו. מעמדם של המחקר ההיסטורי ושל הכתיבה המתבססת עליו מותקף ונסוג, ודרכים אחרות של התייחסות לעבר – ובעיקר הזיכרון האישי והקיבוצי – עולות ופורחות. העבר שהיה מונופול של ההיסטוריונים, פרוץ, והגישה החדשה אינה תובעת מן העוסק בהיסטוריה הכשרה וידע שנדרשו פעם מן ההיסטוריון. תהליך זה, המאיים להרוס את הדיסציפלינה ההיסטורית, ראשיתו במערב בשנות השבעים. הוא הגיע לישראל בשנות השמונים ופרח בה בשנות התשעים. ההיסטוריונים עצמם – קצתם הצטרפו למגמות החדשות, וקצתם איחרו מאוד להכיר בגודל הסכנה המאיימת על מקצועם. יואב גלבר, היסטוריון פורה ומאתגר, מבקש בספרו פורץ הדרך לבדוק האומנם מבשר תהליך הרסני זה את סופה של ההיסטוריה כפי שהכרנו אותה? האם ההיסטוריוגרפיה היא מין בסכנת הכחדה? פרופ´ יואב גלבר הוא ראש "מוסד הרצל לחקר הציונות" באוניברסיטת חיפה ומלמד בחוג ללימודי ארץ-ישראל. עם ספריו נמנים: תולדות ההתנדבות לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה (ארבעה כרכים, 1979- 1984); גרעין לצבא עברי סדיר (1986); למה פירקו את הפלמ"ח (1986); מולדת חדשה (1990); שורשי החבצלת (1992) ניצני החבצלת (2001); קוממיות ונכבה (2004)...

9.
מלחמת יום הכיפורים לא היתה מחדל נקודתי ותחום בזמן, אלא פרי תהליכים שיסודם במנטליויות השונות של הצדדים לסכסוך. התהליכים האלה נמשכו שנים מאז מלחמת ששת הימים, ובמרכזם עמד חוסר ההבנה הישראלי את השינויים שעברו היריבים לצד תנאי הזירה החדשים. המלחמה לא היתה מלחמת ברירה. היא לא היתה נצחונו הגדול ביותר של צה"ל, רחוק מזה. היא גם לא היתה הטראומה הלאומית האולטימטיבית. היא היתה מלחמה אמיתית, על כל השכול, הצער, הסבל והמשקעים הכרוכים במלחמה ונמשכים אחריה, וגם עם כל הגבורה, הדבקות במטרה, הנחישות, ההתנדבות והסולידריות שעולים על פני השטח בזמן מלחמה. מעל לכול, היא לא היתה עוד חוליה בשרשרת המלחמות שפקדו את ישראל, אלא מלחמה שהביאה להסכם שלום ראשון בין ישראל ובין מדינה ערבית, הסכם שלא היה אפשר להעלותו על הדעת לפניה, גם לא באקטיביזם רטרואקטיבי שמתיימר לדעת "מה היה קורה אילו". יואב גלבר נולד בשנת 1943, לימד באוניברסיטת חיפה, ולאחר פרישתו לגמלאות — במרכז הבינתחומי בהרצליה. הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים על תולדות היישוב ומדינת ישראל, שכמה מהם עוסקים בשורשי הסכסוך הישראלי־ערבי. בין ספריו: ״תולדות ההתנדבות לצבא הבריטי״, ״למה פירקו את הפלמ"ח״, ״מולדת חדשה״, ״שורשי החבצלת״, ״קוממיות ונכבה״, ״היסטוריה, זיכרון ותעמולה״, ״הזמן הפלסטיני״ ו״התשה״....

10.
11.
12.
13.
14.
ביוני 1967, בעיצומה של אופוריית מלחמת ששת הימים, לצד חלומות מגוונים שצצו בישראל על שכנות טובה, על סיפוח, על אוטונומיה, ומה לא, נכנסה הממשלה מיד להילוך גבוה של ניסיון, תמים ואופטימי, להגיע לפתרון בעיית היחסים עם תושבי השטחים שנכבשו כמעט בהיסח דעת בסערת המלחמה. אלא שדי מהר, במרוצת שלוש השנים המתוארות בספר, התברר שהדו־שיח בין היהודים והפלסטינים הוא דו־שיח של חירשים. הצד הישראלי, ברובו, חושב במסלולים ריאליים ופרקטיים ולכן מוכן לפשרה, ולעומתו, הצד הפלסטיני מדבר במונחים של צדק, אלא שצדק הוא מוחלט ואינו מכיר פשרות. בספר הזמן הפלסטיני מגולל ההיסטוריון יואב גלבר את מסכת הניסיונות שעשו ממשלות ישראל להגיע לפתרון המקווה, את מעורבות ארצות הברית, את היחסים החשאיים שנרקמו בין ירדן וישראל, ואת צמיחתם של הפלסטינים לעם, כולל המעמד הבינלאומי שרכשו לצד השתלטותם על ממלכת ירדן. את הספר מסיימת הדרמה עוצרת הנשימה של ספטמבר 1970 בירדן, הקרויה ספטמבר "השחור", שלו הסתיימה אחרת, היתה מובילה את אזורנו מי יודע לאן. יואב גלבר הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה ומחברם של ספרים רבים העוסקים בתולדות היישוב, המדינה והסכסוך, ובהם התשה, קוממיות ונכבה, שורשי החבצלת, מולדת חדשה, למה פירקו את הפלמ"ח ותולדות ההתנדבות לצבא הבריטי במלחמת־העולם השנייה....

15.
16.
17.
18.
לחימת גדוד 890 במלחמת יום הכיפורים משקפת את לחימתו של גדוד צנחנים אחד בתוך ההקשרים הרחבים יותר, המערכתיים, של מלחמת יום הכיפורים. הספר משלב נקודות מבט של דרגים שונים: מהחיילים הפשוטים, המ"כים והסמלים, דרך מפקדי המחלקות והפלוגות, המג"ד והמח"ט, ועד למפקדות האוגדות והחזית ומשם למטה הכללי. כל אחד מאלה ראה את הלחימה בצורה שונה, והגיע לתובנות שונות בדבר משמעותה. הספר מתמקד בקרב על פתיחת הצירים המובילים לתעלה במסגרת מערכת הצליחה. מה שקדם לקרב זה הוא מבוא, ומה שקרה אחריו הוא אפילוג. הקרב הזה, שנודע כ"קרב החווה הסינית", היה אחד הקשים ועקובי הדם במלחמה כולה, בו לחם גדוד 890 וחפ"ק המח"ט שנע עמו. בחילוצו של הגדוד מהתופת פעלו בדבקות מרשימה במטרה גם כוחות נוספים: סיור, טנקים, חרמ"ש וצנחני מילואים. "קרב החווה הסינית" היה מיקרוקוסמוס של המלחמה. כמו המלחמה כולה הוא היה קרב היתקלות, וכמו צה"ל כולו, גדוד 890 התאושש והמשיך בלחימה עד הפסקת האש, ואחריה במלחמת ההתשה בדרום ובצפון. לצד מקרים רבים אחרים, גם הקרב הזה ביטא את העיוורון, המחדלים והניתוק מהמציאות במפקדות שלמעלה. אך עם זאת הוא שיקף את האומץ, ההקרבה, הנחישות, העקשנות ואחוות הלוחמים במגע קרוב עם האויב שנתגלו בגדוד 890. יואב גלבר הוא פרופסור להיסטוריה וראש מרכז נבזלין לעמיות יהודית במרכז הבין־תחומי. הוא לחם עם גדוד 890 במלחמת יום הכיפורים...

19.
20.

בשקט-בשקט, בהוצאה מצומצמת ללא הפצה מסחרית, יצא לאחרונה הספר "לחימת גדוד 890 במלחמת יום הכיפורים" (הוצאת מערכות, 2016) מאת פרופסור יואב גלבר, היס... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
יואב גלבר הוא היסטוריון רציני. מעמיק, חושב וחוקר מעולה. ובשנים האחרונות הוא מנער את האבק משנים שלא רצינו לזכור. בעיקר - התקופה שאחרי מלחמת ... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
בספרו "רהב" (הוצאת כנרת זמורה־דביר, 2021) ניתח פרופסור יואב גלבר את הדרך למלחמת יום הכיפורים, למן תום מלחמת ההתשה (שבה עסק וניתח לעומק בספרו ... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
למי שאוהב ביקורות קצרות: ספר חשוב, כתוב בצורה מרתקת, ומהווה עבודת מחשבת של היסטוריון שמרבה בציטוטים ומובאות. כדאי לקרוא. ועכשיו - למי שמוכן... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
כשאתה לוקח ליד ספר של כמעט 700 עמוד (684 ליתר דיוק) אתה מבין שלפניך "פרוייקט" שלא יסתיים בקלות. כשאני קורא את גלבר, אני יודע שלא יהיה קל, אבל יהי... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
בספרו "התשה – המלחמה שנשכחה" (הוצאת דביר, 2017) ניתח פרופסור סא"ל (מיל.) יואב גלבר את המלחמה לעומקה, ובכלל זה את שורת המבצעים המיוחדים שבוצעו ב... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ