תודה רבה. חבל שקיצרת כל כך.
על אותו נושא מומלץ לקרוא גם את הספר "קללת הברכה" המעניין של שבתי טבת.

לראובן באמת היהודים הם גורמי העוול היחידים באזור שבו לפי הנורמה המקובלת כולם קורבנות שעשו בהם זוועות זו נורמה מחייבת, אין גורם עוול כי כולם קורבנות ולכן אין פיצוי. היהודים מקבלים על עצמם את האשמה ומפצים את קרבנותיהם, זה מדגיש שהם חריגים באזור.

ברור שאינם רוצים מדינה.
הם רוצים שני דברים-
להמשיך להתקרבן,זו הזהות שלהם.
ואותנו בקו הכחול.

איכשהו שכחתי לציין: אינם רוצים מדינה - בשנת 2000; 2008 ממשלת ישראל הציע להם מדינה ( ב 2008 לקבל את ירושלים המזרחית, את כול השטחים ופיצויים) - סירבו או התעלמו או פתחו בגל טרור. זה מדגים את מה שידוע לגביהם שאינם רוצים ואינם יכולים להקים מדינה. כאמור הם הכי פחות עם מכול האחרים במזרח התיכון, שבו בכלל אין עמים, אין מבנה חברתי כזה, יש חמולות עדות ושבטים.

תודה על הביקורת והערה: פעם שניה שיוצא לי לשים לב שגלבר לא מביא כנראה רקע קשור. במקרה זה, אחרי מל' ששת הימים ממשלת ישראל קיוותה להחזיר את השטחים למדינות ערב תמורת שלום.שטחים תמורת שלום. היא לא נענתה. לא היו אז 'פלסטינים' וגם כיום אין. הם ערביי השטחים אבל לא עם, לכן אינם יכולים ואינם רוצים להקים מדינה. במזרח התיכון בכלל אין עמים,יש חמולות עדות ושבטים. הם הכי פחות עם מכולם מפני שרובם היגרו לכאן בזמן המנדט מכול העולם האיסלמי והמבנה הפנימי שלהם נפגע. הערה למגיב מתחתיי: הערבים לא גורשו במלחמת השיחרור, הם עזבו בהוראת הוועד הערבי העליון במטרה לשוב לאחר הניצחון של צבאות ערב. זה לא קרה.חלק מכפריהם הנטושים נהרסו אחרי המלחמה. רק בלוד רמלה גורשו מפני שאחרי שנכנעו תקפו, ואז המפקד במקומי החליט לגרשם. אגב רבים מהם חזרו מס' חדשים אחרי מל' השיחרור וקיבלו אזרחות ישראלית בגל שני של חלוקת ת.ז. מאחר ולא היו כאן בגל הראשון של החלוקה. תועמלנים שלהם טוענים כיום ש'לא רצו לחלק להם ת.ז. ישראלית'. לא חילקו להם בגל הראשון מפני שלא היו כאן.

הייתה לנו כל סיבה לצפות שערביי יש"ע יסתגלו בשלום לשלטון ישראלי. הרי ערביי 1948 הסתגלו יופי (ישבו די בשקט ולא עשו בעיות במשך מלחמות 1967 ו-1973), כשעברו בערך אותו טיפול מהצד שלנו: שלטון צבאי והתיישבות יהודית בקרבם. נכון שלערביי יש"ע לא הוצעה אזרחות ישראלית. מאידך, ביש"ע לא החרבנו כפרים ולא גירשנו תושבים (למעט הכפרים על יד לטרון).