למי שאוהב ביקורות קצרות: ספר חשוב, כתוב בצורה מרתקת, ומהווה עבודת מחשבת של היסטוריון שמרבה בציטוטים ומובאות. כדאי לקרוא. ועכשיו - למי שמוכן לקרוא קצת יותר.

ביוני 1967 תקפה ישראל את מערכי הצבא המצרי בסיני בעקבות מצור מתהדק עליה שנמשך כשלושה שבועות. זהו הארוע החשוב ביותר בהיסטוריה המודרנית של ישראל: הוא היה בלתי-צפוי (חודש לפני כן מלחמה במזה"ת בכלל לא הייתה בכוכבים), הוא הסתיים בנצחון מעבר לכל תקווה או תחזית קודמת של צה"ל בזכות מבצע "מוקד" המזהיר של חיל האוויר שחרץ למעשה את תוצאת המלחמה בתוך מספר שעות, הוא הביא לכיבוש שטחים ולשינוי במצבה האסטרטגי של ישראל, והוא גרם לישראל לאבד את המצפן ואת הדרך ולתעות (עד היום) בעולם של אילוזיה מדינית. היה צריך את מלחמת ההתשה (שישראל סירבה להפנים את תובנותיה וחיה בהכחשה) ואת מלחמת יוה"כ כדי לגרום לישראל לקלוט את המציאות ולהסכים לוויתור על שטחים כדי להגיע לשלום עם שתיים משכנותיה.

הספר הזה הוא על מלחמת ההתשה, שנמשכה בסה"כ כשנה וחצי. מצרים לא ראתה במלחמת ששת הימים יחידה היסטורית נפרדת אלא מהלך צבאי יחיד שאותו היא ניסתה להפוך. בגלל נחיתות אווירית של הצבא המצרי ננקטה דרך זמנית של התקפה מוגבלת על קו המעוזים (בעיקר באמצעות ארטילריה ופשיטות קרקעיות), כשבמקביל התחמש מחדש הצבא המצרי והצטייד במיטב טכנולוגיית הנ"מ כדי לענות על העליונות האווירית הישראלית, לקראת מהלך התקפי עתידי להחזרת סיני למצרים. ישראל, בניגוד למצרים, ראתה בשטחים קלף מיקוח במשא ומתן להסכם שלום. בהדרגה, ישראל התחפרה בעמדתה לגבי טיבו של השלום וניהלה מלחמת התשה שהלכה והחריפה עד שכללה התקפות-עומק על מצרים כדי להכניע את המצרים. במהלך האירועים השתעבדו שתי המדינות למעצמות-העל: בריה"מ התייצבה מאחורי מצריים ואף שלחה טייסות לסייע לה נגד חיל האוויר הישראלי, וישראל הפכה לתלויה לחלוטין באספקת נשק אמריקני עד כדי הכתבת אינטרסים אמריקניים לישראל בנושא הסכם הפסקת אש (שמטרתו היתה בעיקר לפייס את המצרים ולאפשר לארה"ב להגביר את השפעתה האיזורית על חשבון בריה"מ).

הספר מרתק ויסודי מאד - סוג של אנציקלופדיה לתולדות מלחמת ההתשה (הן הצד הצבאי והן המהלכים המדיניים). מעבר לכל הפרטים ניתן לראות מהספר את קשייה של ישראל לקבל את מיגבלות הכוח (אולי בעטיו של הניצחון המרהיב של ששת הימים), את אובדן הליכוד הפנימי בציבור הישראלי על רקע האבדות (כ-700 חיילי צה"ל נהרגו בעימות הישיר עם מצרים), את מאבקי הכוח בין קדקדי מדיניות החוץ הישראלית (שר החוץ אבן, שר הביטחון דיין והשגריר רבין) ואלו האמריקנים (הפנטגון, משרד החוץ האמריקני והבית הלבן), ואת ההסתרה ההולכת וגוברת של מחיר המלחמה מהציבור הישראלי. חומר מאלף.

למי שאוהב ביקורות קצרות: ספר חשוב, כתוב בצורה מרתקת, ומהווה עבודת מחשבת של היסטוריון שמרבה בציטוטים ומובאות. כדאי לקרוא. ועכשיו - למי שמוכן לקרוא קצת יותר.

ביוני 1967 תקפה ישראל את מערכי הצבא המצרי בסיני בעקבות מצור מתהדק עליה שנמשך כשלושה שבועות. זהו הארוע החשוב ביותר בהיסטוריה המודרנית של ישראל: הוא היה בלתי-צפוי (חודש לפני כן מלחמה במזה"ת בכלל לא הייתה בכוכבים), הוא הסתיים בנצחון מעבר לכל תקווה או תחזית קודמת של צה"ל בזכות מבצע "מוקד" המזהיר של חיל האוויר שחרץ למעשה את תוצאת המלחמה בתוך מספר שעות, הוא הביא לכיבוש שטחים ולשינוי במצבה האסטרטגי של ישראל, והוא גרם לישראל לאבד את המצפן ואת הדרך ולתעות (עד היום) בעולם של אילוזיה מדינית. היה צריך את מלחמת ההתשה (שישראל סירבה להפנים את תובנותיה וחיה בהכחשה) ואת מלחמת יוה"כ כדי לגרום לישראל לקלוט את המציאות ולהסכים לוויתור על שטחים כדי להגיע לשלום עם שתיים משכנותיה.

הספר הזה הוא על מלחמת ההתשה, שנמשכה בסה"כ כשנה וחצי. מצרים לא ראתה במלחמת ששת הימים יחידה היסטורית נפרדת אלא מהלך צבאי יחיד שאותו היא ניסתה להפוך. בגלל נחיתות אווירית של הצבא המצרי ננקטה דרך זמנית של התקפה מוגבלת על קו המעוזים (בעיקר באמצעות ארטילריה ופשיטות קרקעיות), כשבמקביל התחמש מחדש הצבא המצרי והצטייד במיטב טכנולוגיית הנ"מ כדי לענות על העליונות האווירית הישראלית, לקראת מהלך התקפי עתידי להחזרת סיני למצרים. ישראל, בניגוד למצרים, ראתה בשטחים קלף מיקוח במשא ומתן להסכם שלום. בהדרגה, ישראל התחפרה בעמדתה לגבי טיבו של השלום וניהלה מלחמת התשה שהלכה והחריפה עד שכללה התקפות-עומק על מצרים כדי להכניע את המצרים. במהלך האירועים השתעבדו שתי המדינות למעצמות-העל: בריה"מ התייצבה מאחורי מצריים ואף שלחה טייסות לסייע לה נגד חיל האוויר הישראלי, וישראל הפכה לתלויה לחלוטין באספקת נשק אמריקני עד כדי הכתבת אינטרסים אמריקניים לישראל בנושא הסכם הפסקת אש (שמטרתו היתה בעיקר לפייס את המצרים ולאפשר לארה"ב להגביר את השפעתה האיזורית על חשבון בריה"מ).

הספר מרתק ויסודי מאד - סוג של אנציקלופדיה לתולדות מלחמת ההתשה (הן הצד הצבאי והן המהלכים המדיניים). מעבר לכל הפרטים ניתן לראות מהספר את קשייה של ישראל לקבל את מיגבלות הכוח (אולי בעטיו של הניצחון המרהיב של ששת הימים), את אובדן הליכוד הפנימי בציבור הישראלי על רקע האבדות (כ-700 חיילי צה"ל נהרגו בעימות הישיר עם מצרים), את מאבקי הכוח בין קדקדי מדיניות החוץ הישראלית (שר החוץ אבן, שר הביטחון דיין והשגריר רבין) ואלו האמריקנים (הפנטגון, משרד החוץ האמריקני והבית הלבן), ואת ההסתרה ההולכת וגוברת של מחיר המלחמה מהציבור הישראלי. חומר מאלף.