“ככה כותבים פנטזיה ישראלית! חגי דגן מסתכל לישראליות בעיניים בלי לעטוף אותה במטאפורות ודימויים מתקתקים וזורק לקלחת יהודים , ערבים, דרוזים , חרדים , חיילים, ירושלמים ,תל אביבים , היפים מים המלח,טורקים,שמאלנים,פמיניסטיות ואוהדי ביתר והם רק התבלון לקדרת המיתולוגיות האזוריות והנורדיות שהוא מבשל: אלים , אלות, נביאי זעם,שדים, שדות נימפות ,מלאכים ואחד אלוהינו, ויוצא לו טעים. כי אם כל הכבוד לאירופה ולא”

“לפני כמה שנים טיילתי בניו זילנד. יש שם ארגון שנקרא היט שמחבר בין טיילים מישראל לנוצרים שמרגישים כאילו נגעו בארץ הקודש ופותחים את ביתם תמורת סכום סימלי. זה לא נעשה ממטרות מיסיונריות ( לפחות לא נראה לי) וזה מאפשר טיול זול בניו זילנד. נוצרים אוהבי ישראל מה יכול להיות רע? הגעתי לבית של זוג בעיירה באי הצפונית אחרי שתיאמתי איתם מראש. הם הראו לי את החדר והתיישבתי איתם בסלון לשתות קפה, היה להם תינוק בן מ”

“עולם של שדים, רוחות, אלים (או אל) ואלילות זועמות, אש שחורה ואש לבנה, להטוטי אור וחושך, מעשי זימה ואהבהבים, מלחמה בין גן-עדן לגיהנום, דם שפוך ושמיים קרועים… לא, זו לא העלילה של סדרת פנטזיה מטורפת. אבל עדיין אפשר למצוא את כל זה, ועוד, ברזי המיתוסים היהודים. חגי דגן, הסופר וחוקר היהדות ומחשבת ישראל, מפליא ביכולתו לארוג סיפור מלא ערגה, תשוקה, שנאה ואהבה שזורים אלה באלה, עבור הקורא המודרני ולעיתים הלא”

“**** משונה קצת, הספר הזה, וקשה להניח אותו במשבצת מובהקת. יש בו לא מעט ממה שאפשר למצוא בספר ריגול, אבל בלי שיקרה בו הרבה, כך שמותח הוא לא. מצד שני, הוא גם סיפור חיים של מישהו, שבקצותיו מקננת כל הזמן איזו מין פורענות, וברור שהאקדח שהונח בו במערכה הראשונה יירה מתישהו, ובכל זאת עובר כל כך הרבה זמן, עד שכבר כמעט שכחת מקיומו של האקדח. ב"סטונר", למשל - למי שאהב - כל העניין היה היעדרו של הסיפור,”

“ככה כותבים פנטזיה ישראלית! חגי דגן מסתכל לישראליות בעיניים בלי לעטוף אותה במטאפורות ודימויים מתקתקים וזורק לקלחת יהודים , ערבים, דרוזים , חרדים , חיילים, ירושלמים ,תל אביבים , היפים מים המלח,טורקים,שמאלנים,פמיניסטיות ואוהדי ביתר והם רק התבלון לקדרת המיתולוגיות האזוריות והנורדיות שהוא מבשל: אלים , אלות, נביאי זעם,שדים, שדות נימפות ,מלאכים ואחד אלוהינו, ויוצא לו טעים. כי אם כל הכבוד לאירופה ולא”

“לפני כמה שנים טיילתי בניו זילנד. יש שם ארגון שנקרא היט שמחבר בין טיילים מישראל לנוצרים שמרגישים כאילו נגעו בארץ הקודש ופותחים את ביתם תמורת סכום סימלי. זה לא נעשה ממטרות מיסיונריות ( לפחות לא נראה לי) וזה מאפשר טיול זול בניו זילנד. נוצרים אוהבי ישראל מה יכול להיות רע? הגעתי לבית של זוג בעיירה באי הצפונית אחרי שתיאמתי איתם מראש. הם הראו לי את החדר והתיישבתי איתם בסלון לשתות קפה, היה להם תינוק בן מ”

“עולם של שדים, רוחות, אלים (או אל) ואלילות זועמות, אש שחורה ואש לבנה, להטוטי אור וחושך, מעשי זימה ואהבהבים, מלחמה בין גן-עדן לגיהנום, דם שפוך ושמיים קרועים… לא, זו לא העלילה של סדרת פנטזיה מטורפת. אבל עדיין אפשר למצוא את כל זה, ועוד, ברזי המיתוסים היהודים. חגי דגן, הסופר וחוקר היהדות ומחשבת ישראל, מפליא ביכולתו לארוג סיפור מלא ערגה, תשוקה, שנאה ואהבה שזורים אלה באלה, עבור הקורא המודרני ולעיתים הלא”

“**** משונה קצת, הספר הזה, וקשה להניח אותו במשבצת מובהקת. יש בו לא מעט ממה שאפשר למצוא בספר ריגול, אבל בלי שיקרה בו הרבה, כך שמותח הוא לא. מצד שני, הוא גם סיפור חיים של מישהו, שבקצותיו מקננת כל הזמן איזו מין פורענות, וברור שהאקדח שהונח בו במערכה הראשונה יירה מתישהו, ובכל זאת עובר כל כך הרבה זמן, עד שכבר כמעט שכחת מקיומו של האקדח. ב"סטונר", למשל - למי שאהב - כל העניין היה היעדרו של הסיפור,”