» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (65):
ספרות מקורית,
מוארים,
ספרים שצריך לקרוא,
סיפורת - מקור,
ספרים ארכאיים - נושנים ונדירים,
עם הקדשה ו/או אקס ליבריס ו/או אוטוגרף,
ציונות,
ספרות - עיון ומחקר,
WishList,
נו, רשימה,
קלאסי,
עברי קרא עברית,
בגרות בספרות,
ליד המיטה,
ספרים שארצה לקרוא,
מתכוון לקרוא,
רק הזמן מפריד ביננו.,
שאלתי מחברים או מהספריה וקראתי,
ספרות עברית - ממתינים לקריאה,
לקרוא בקרוב,
ספרים שאני רוצה,
המדף שלי,
ספרים שאני מתכנן לקרוא,
ספרים של סופרים: 60 הספרים העבריים האהובים ביותר על סופרי ישראל על פי סקר מאקו 2014,
60 הספרים שהסופרים הכי אוהבים,
לקרוא,
ספרים לזכור,
רשימה,
לקנות,
לקרוא,
10 ספרים מומלצים הארץ,
196 הספרים שכל בן תרבות חייב לקרוא,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
תוצרת הארץ,
AAA ספרים שקניתי ועוד לא קראתי ,
לקרוא אבל בצ'יל,
אין סוף ספרים,
רשימת משאלות,
לקריאה עתידית,
מלחמות, טראומה, שכול ואבלות,
קח מקל קח תרמיל,
להציל מספרייה בוערת,
הספיק לי,
הספיקותי,
פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים,
ספרייה / מרקר,
ספרות קלאסית,
רחל - ספרים שאהבתי מאוד,
תומחר ,
קְרִיאַת יַם סוּף,
ספרי לימוד,
יום אחד אקרא את הספר הזה - ספרי עיון,
עיון,
צבא ובטחון, ציונות, ישראל והסכסוך, המזרח התיכון למכירה,
פרוזה,
ספרות,
ספריעד- מיוחדים ונדירים,
באידיש או מתורגם מאידיש,
חיי מדף,
קריטי לעולם,
הספרייה שלי,
רשימה,
FIFO & LIFO,
ארזת לבד?,
כל ספר שקראתי בחיים למיטב זכרוני,
עוד ...
|
|
1.
|
|
שכול וכשלון, הרומאן האחרון שפרסם ברנר בחייו, הוא מפסגות יצירתו ומשיאי הספרות הישראלית.
מהדורה מחודשת זו, בצירוף אחרית-דבר של מנחם ברינקר שנכתבה במיוחד עבורה, רואה אור בשנת ה-85 להירצחו של ברנר.
...
|
|
3.
|
|
ההדיר: מנחם פוזננסקי. תוכן העניינים: *על המהדורה החדשה מאת מנחם פוזננסקי. מעמק עכור, פת לחם, בליל קיץ, חלל, מצווה, בנפש, בנדודים, בחורף, שמה, פעמיים, בחצר, הנדל, עוללות, מן הזווית, בימות החמה, ניחומים, חידושים, מסביב לנקודה, רשמי דרך, לעת עתה _מחזה), "הקהל דורש", הוא אמר לה, מא. עד מ., נכה רוח, תרעומת, בינו לבינו, הוא סיפר לעצמו, מעבר לגבולין (מחזה), עקרב ובוקר. *הערות....
|
|
4.
|
|
משולש נצחי של אהבה וקנאה במערכת יחסים של שני גברים, שאול גמזו ודוד יפה, המתחרים על לבה של אשה, פנינה, הוא חום העלילה המרכזי בסיפור זה, המטיח ביקורת חברתית קשה בפניו של הישוב הישן בארץ ישראל בתחילת המאה. יסודות אוטוביוגרפיים מחייהם של י.ח. ברנר וגרשון שופמן שזורים, ככל הנראה, ב`אמת מארץ ישראל` של ברנר, שהיא סיפור עם סיום פתוח, המותיר פתח לתקווה ולחיוב החיים - למרות הכל. במלאת 75 שנה להירצחו של יוסף חיים ברנר, מוגשת לקורא בהדפסה מחודשת אחת מיצירותיו המופלאות של גדול הפסימיסטים בספרות העברית החדשה. ``בין מים למים``, שראה אור ב1910-, היה סיפורו הארצישראלי הראשון של מי שנתפס כמעין ``קדוש חילוני``, ועורר סערה גדולה עם הופעתו. כמו ביצירותיו האחרות, ברנר חושף כאן את ייאושו העמוק, ומפגין ציוריות מרשימה בתיאור הפרטים הריאליסטיים וחדירה פסיכולוגית עמוקה לנפשות גיבוריו....
|
|
10.
|
|
"מן המצר", נובלה של "מגילות חתוכות", היא מן הנובלות העזות שנכתבו בספרות העברית, ואולי היצירה הדרמטית ביותר של ברנר. מפנים סוערים בעלילה מסופרים בה בלשון שאין דומה לה, הנרתעת מכל סגנון, החושדת בלי הרף בעצמה. ברנר כת באת הסיפור הזה ב 1908, לאחר שעזב את לונדון, והדמויות הן מהגרים יהודים מרוסיה, המתגוררים ברובע וייטצ´פל הלונדוני. "המספר" הוא מוכר עיתונים, ורוב האחרים הם פועלי הדפוס של עיתון יהודי. מתוכם נגלית ומזדקרת דמותו רמת הקומה והמאירה של אברהם מנוחין, נערצו של המספר – איש מפוכח ושלם עם עצמו, שכבר ירד לתהום החיים והציל את עצמו משם. בתוך כל הצער והעיוות, בעולם של מלים ושמות וחזונות גדולים למיניהם, שאינם אלא תוויות כוזבות, חסרות כיסוי – חי מנוחין חיים צנועים של מעשים קטנים מקומיים, שהוא חש שאולי הן נכונים. אבל התנהלותו זו של מנוחין, שאינה מודרכת על ידי שום תיאוריה ותיכנון, תיפרם כשיחרוג מחיי עצמו וינסה לארגן נחמה קטנה בחייהם הנכזבים של גבר ושל אשה הרה מאחר....
|
|
11.
|
|
ספר זה נולד מתוך התנסות. פגישות לימוד של אנשים צעירים עם ברנר הצעיר. קריאתו של הרומן הזה מתרחשת תוך דיאלוג עם היצירה ומקורותיה. זוהי נגיעה עזה בכאן ובעכשיו ובכמיהה העולה מתוכם לפרספקטיבה והזדהות.
במכתבו לחבר נעוריו מציב י"ח ברנר לעצמו ייעוד: "להגביר את הריאליות והקדושה בעולם". הקדושה אינו זו המתוקננת לשיגרה ולפולחן. הריאליזם אינו זה המתעלם מן הסמוי מן העין. "מסביב לנקודה" הוא סיפור, וידוי ותפילה המלווים את יוסף חיים ברנר האמן בן ה-23, החותר להגביר את הריאליות והקדושה. בתוך התפאורה הזו של חיי צעירים וצעירות יהודיים של ראשית המאה העשרים עוצבו חייהם של חלוצי העלייה השנייה.
עיון מחודש ברומן מגלה אדם שחשוף לסכנות תמידיות ואשליות מפתות, בעודו נאבק להשתחרר מהדחקות, מדוגמות חמורות ומציניות סמכותית. הדוגמטיקה האידיאולוגית והציניות הורסת התמימות הדהדו במליצה הציונית המקובלת ובדקלום הסוציאליסטי. השקר הפך לנוסח ולאורח חיים. הוא הסתיר את אימת המוות ואת השיתוק המוסרי.
איך לפלס דרך אל האמת, איך לאהוב ולגעת בקדושה מתוך חברה עריצה ומתפוררת, בין נפשות שמגיבות בשטחיות נוראה ופוצעת, באקלים ההופך את הכאב לסוג של התנשאות. השטן מרקד בזירה הזו ומוליד אבדניות וכנופייתיות. מראית-העין של חוסן ובריאות מדומה מקדשת את השחתת המחשבה ואת השימוש בבני-אדם.
מאה שנה לאחר כתיבת הספר, יריב בן-אהרון מעניק ללומדים את הכלים לצלול אל מעמקי הסיפור, לאסוף מקורותיו, לחשוף את שבריו – לקיים דיאלוג המבקש להגביר את האמת והקדושה. ...
|
|
35.
|
|
`הנשף` של ברנר הוא מעין רומיאו-ויוליה לעניים. זוהי נובלה טרגית, החושפת באכזריות את העליבות בחיי הקהילה היהודית בגולה, את התככים העסקיים והרומנטיים, את החלומות ואת המציאות הקשה....
|
|
58.
|
|
הסיפור הקצר עצבים, הוא אחד מסיפוריו המפורסמים ביותר של ברנר ובו משולבים מוטיבים רבים, סגנוניים ותוכניים, המוכרים מכתבים אחרים של ברנר, בין אם נכתבו לפניו או אחריו. כמו ביצירות אחרות של ברנר, הסיפור עוסק מחד בעניין הציוני ומאידך בבחינת סוגיות קיומיות כלליות ובקשר שבניהם וגם פה מתנסה ברנר במבנה סיפור לא רגיל יחסית ובדמויות אנטי-גיבורים שהם גיבורים אף-על-פי-כן.
עצבים מספר סיפור בתוך סיפור. סיפור המסגרת, בו המספר מאזין לסיפור קורותיו של חברו בעת טיול בשעת בין ערביים במושבה בהרי יהודה, הוא סיפור פשוט יחסית ותואם לקונוונציות הסיפור הקצר: זמן קצר, מקום מוגדר, מיעוט דמויות, פעולה מועטה. הסיפור הפנימי לעומת זאת הוא סיפור רחב יריעה המתאר מסע נדודים מרובה תחנות: ניו-יורק, לונדון, אנטוורפן, ברלין, טריאסט, אלכסנדריה, קהיר, יפו וחיפה, ואף אוקראינה, שמוזכרת כשהמספר מדבר על ילדותו. זהו סיפור זיכרונות (ממואר), המסופר בגוף ראשון, שמתפרש על פני כמה חודשים ומכיל דמויות ואירועים לרוב. אלא ששני סיפורים אלו הם בעצם שני מבעים של אותו הדובר. שני המספרים הם הצד "המאזין" והצד ה"דובר" של אותו מספר מובלע, ויש מי שרואים בשניהם את ברנר עצמו, כאשר ה"דובר" מעוצב לפי דמותו של ברנר (כפי שראה את עצמו) וה"מאזין" נושא את חותם אישיותו בתוכן הפרובוקטיבי של הערותיו ובנימה האירונית שבהן. באמצעות תחבולת הסוואה כפולה זו, יכול ברנר לעצב ספרות ממוארית שבה הדברים מובעים בשני ממדים: גם בדרך של הידברות אדם עם עצמו וגם בדרך ראיית אדם את עצמו מחוץ ומפנים, מרחוק ומקרוב.
זהו סיפור מסע, אך היחס אליו בעצבים הוא פרודי. הוא אינו עוסק בנופים מרשימים או במקומות ייחודיים, אין בו פגישות או היתקלויות עם דמויות מעניינות, הרפתקאות או אירועים לא צפויים. למרות שהמסע עובר עולם ומלואו, הנוסעים כמעט שאינם יוצאים מן הרכבת או מן הספינה. בלונדון קורה אסון באכסניה, שמדכא את רוחו של המספר ומערער את עצביו. מברלין, זוכר המספר את ריחו הטוב של השלג, אך בעיקר את ההתמקחויות על כרטיסים למוסד צדקה. במצרים, לכלוך והתרוצצויות; נוכלים קטנים מנצלים את חוסר ההתמצאות ואי-ידיעת השפה של הנוסעים כדי לסחוט מהם כספים ובארץ היעד – ישראל – תלאות, עיכובים, שקרים. ובכלל, ה"אנטי-גיבורים" של הסיפור עסוקים בעיקר בעניינים בנליים וקטנים: פחד לאחר את הרכבת או את הספינה, פחד לאבד את הכרטיסים, להישאר ללא כסף במקום זר. דברים שנוסעים אכן עוסקים בהם, אך אין הם מעניינים אדם לא מעורב. ולבסוף כשהנוסעים מגיעים לבסוף למחוז חפצם הם נעלמים מן הסיפור ולא ידוע מה אירע בגורלם.
קלאסיקה עברית, שנכתבה בשנת 1910, על-ידי הציוני המתלבט והסופר הדגול יוסף חיים ברנר, שהשפיעה על כותבים ישראלים רבים....
|
|
73.
|
|
התמוססות העולם הישן של יהדות מזרח אירופה, בתחילת המאה ה-20, מזמנת התמודדות אידאולוגית כמו גם גאוגרפית ליוצאי העיירות היהודיות. בספר זה, מעניק לנו ברנר דוח גלוי לב על קורותיה של העלייה השנייה, מפי המחבר "אובד עצות", המתלבט לא רק בנוגע למקום בעולם בו יש לבנות את החיים היהודיים החדשים, אלא גם באידאל היהודי החדש המתגבש ובאפשרות להגשמתו אל מול המציאות הקשה.
אחד מהספרים הקלאסיים של הספרות העברית המתחדשת, שנכתב בשנת 1911, על-ידי אחד הראשונים שהתפלמסו עם הרעיון הציוני, יוסף חיים ברנר.
***
בראשית דרכו בארץ ישראל, ב-1909, התגורר יוסף חיים ברנר במושב השיתופי הראשון עין גנים, בחדר ששכר בית משפחת פסילוב. כאן הוא כתב את מכאן ומכאן, שחלקים גדולים ממנו מתרחשים בעין גנים, אותו מכנה ברנר הפרבר.
בעין גנים, פוגש ברנר שניים מאבות תנועת העבודה: א"ד גורדון וברל כצנלסון, מושפע מהם ומשפיע עליהם. ברנר שאף לעסוק בחקלאות, כדי להגשים את הרעיון הציוני, אך שלא כמו גורדון, לא עמד בעבודה הקשה ונטשה לאחר שבוע למען הספרות והוראת הספרות. ברנר גר בעין גנים שנה אחת ולאחר מכן עבר לירושלים. הקושי האישי של ברנר בהגשמת האידיאל הציוני והתחבטויותיו הרבות, באות לידי ביטוי במכאן ומכאן, כאשר המספר, שמתפרנס מכתיבת פיליטונים ורשימות לעיתונים שלא כולם מתקבלים לפרסום, בגלל "הרפרוף הפסיכולוגי והמרירות היתירה שבהם" מזוהה עם ברנר עצמו, שכתבותיו וסיפוריו לא תמיד התקבלו בברכה מפני שידוע היה שאינו מייפה בהם את האמת, בניגוד לנטייה הרווחת של הכותבים באותה תקופה. דמויות אחרות ברומן מושפעות מהדמויות השונות שפגש בעין גנים. כך הנער הניך פסילוב, שמת ממלריה ושלו מוקדש הספר, הוא מקור ההשראה לדמות של עמרם וגורדון הוא מקור ההשראה לדמותו של אריה לפידות.
הספר בנוי בצורת מחברות, רשימות קרועות שכותב המספר האלמוני, החותם בשם "אובד עצות", בעת אשפוזו בבית החולים ושלאחר מותו התגלגלו לידי המוציא לאור, הדובר בהקדמה, שקיבץ אותן לרומן. מלבד "אובד עצות", עוסק הרומן בשתי דמויות מרכזיות נוספות, חברו של המספר דוד דיאספורין, המגיע ארצה לאחר ניסיון הגירה לאמריקה וחולם להיות שחקן ואחי אמו של דיאספורין, אריה לפידות, שעולה לארץ בגיל מבוגר ומתמסר לעבודה הפיזית משום שהוא רואה בה ייעוד מוסרי.
שלושת הגיבורים, חבריהם ובני משפחותיהם מנסים להתמודד עם האתגרים הרבים שמזמנת הארץ הקשה ליושביה. מהם יש כאלו שלא עומדים במבחן העלייה, כך המספר מת שבור ומותש ואילו דיאספורין וצבי לפידות (בנו הצעיר של אריה) יורדים מהארץ. דווקא דור הסבים ודור הנכדים הם אלו שמגלמים את הסיכוי לקיום יהודי רוחני ומוסרי, אך גם מלא כוח וחיוניות בארץ ישראל: אריה לפידות ואישתו הינדה מחד ומאידך נכדו עמרם, יתום מבנו הבכור, המורה הגיבן, שנרצח בנסיבות טרגיות בעת שרכב ליפו....
|
|
74.
|
|
ליום הזכרון במלאת 25 שנים למותו.
על המעטפת: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל. ...
|
|
![בנשף [קלאסיקט] - יוסף חיים ברנר](/bookimages/covers20/205732.jpg "בנשף [קלאסיקט] - יוסף חיים ברנר")
