אילן בן - נתן, פרופסור לאסטרו - פיסיקה בטכניון, בן ,48 נשוי לנעמי, אשה צעירה, מאיירת ספרים בת ,25 ומגלה שהיא הולכת ומתרחקת ממנו, ולבסוף גם שיש לה מאהב.
התחקותו אחריה מביאה אותו לעשות מעשה נורא, שלא נוכל לגלות מהו על גב הספר.
מכאן והלאה הופכים חייו לסידרת נסיונות להיפטר מתוצאות מעשהו.
מאחורי החזות של חיים רגילים הוא מגונן על סודו ועוקב אחר אינספור אותות (רובם כוזבים) הרומזים לו שנחשף.
בסודו הוא משתף רק את אמו.
זהו ספר שמן הסתם לא יימצאו קוראים שיוכלו להניחו מידיהם לפני העמוד האחרון - רומאן שנון, על זוגיות, אהבה ובגידה, חרטה והתחדשות.
יש בו עירוב של קומדיה, רומאן פסיכולוגי וספר מתח. ה"אסטרופיסיקה" של הגיבור כמו מספקת מטאפורות מרהיבות לזוגיות מתחום הכוכבים.
פער הגילים בין בני הזוג, שבאמצעותו קל להסביר את יחסיהם, רחוק מלמצות.
אין זה רומאן על "נעמי ואבותיה", אלא יותר על "אילן ואמותיו" (ולא מקרי התפקיד שממלאות אמו והגננת שלו בסיבוך העלילה ובהתרתה).
האם נעמי, בסוף הספר, היא בשבילו רק "אם" חדשה, רכה יותר, או שמא צומחת כאן התחלה של זוגיות אמיתית? האם הכוכב הריק, אילן, שחי בטפילות רגשית, באמת מתחיל להתמלא גם מתוך עצמו?
הספר אינו "לוחץ" בהסברים הפסיכולוגיים, אלא רק פותח אפשרויות, "כמו בחיים".
וכמו במלודראמה - הקומדיה, הרומאן הפסיכולוגי, סיפור המתח והעלילה הדרמטית מבוייתים כאן ומוליכים להפי אנד, עם הרבה רוך.
האם הסוד יהיה מקור אנרגיה גם להמשך, בתום עלילת הספר?
אם יש צורך בהוכחה שרומאן קריא מאוד גם יכול להיות מתוחכם ושובה - לב מבחינה ספרותית, הרי היא מצויה בספר זה. עדנה מזי"א כתבה, בין היתר, את המחזות "משחקים בחצר האחורית" ו"סיפור משפחתי".
