ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 6 בנובמבר, 2022
ע"י משה
ע"י משה
"בין מים למים שלך הוא מים במים" מילותיו של ביאליק לברנר במכתב פרטי על סיפור זה מביעות את דעתו של המשורר הדגול על הסיפור. לדעת ביאליק הסיפור משול לטחינת מים, ביאליק לא אהב את הסיפור, והוא היה אחד המחלוקות הספרותיות הקשות ביותר בין השניים. היו גם מתנגדים רבים אחרים לסיפור זה שעורר קול צעקה בישוב היהודי הצעיר בארץ. זהו סיפורו הראשון של ברנר שנכתב לאחר עלייתו ארצה, ופורסם בשנת 1910. הסיפור מתאר בצבעים קודרים את מצב הישוב בארץ, את העוני, תסכול האנשים, חוסר הפרנסה, הדלות של החיים והמגורים, מצב הבטחון הרעוע ועוד. החשש היה שסיפור זה של אחד הכותבים העבריים המוערכים בתקופה יגרום לעולים לחשוב שנית לפני עלייתם ארצה כתוצאה ממה שמחכה להם בארץ. אחד התת צירים בסיפור הוא מותו של אחד מהשומרים באחד הישובים.
ציר הסיפור המרכזי הוא משולש האוהבים של שאול גמזו וחברו דוד יפה לפנינה. שני הגברים חברים והם נאבקים כל אחד בדרכו כנגד חברו ועל ליבה של פנינה.
פנינה מצידה לא בדיוק יודעת מה היא רוצה ומפיחה תקוות בשני המאהבים. שאול הינו מורה באחד מבתי הספר בירושלים, יש לו מוסר גבוה וטוב לב ולמרות שחברו דוד מנסה לחטוף את אהובתו מידיו הוא נשאר נאמן לערכי החברות ואף מסרב להוקיע את דוד בפומבי. דוד מצידו, משורר תלוש מהמציאות, חסר כל ועבודה עושה כל שביכולתו כדי לזכות בליבה של פנינה ללא כל מעצורים והתחשבות בחברו.
פנינה איננה מרוצה מהחיים בארץ וכך גם דוד, שניהם עלו מוינה הזוהרת על בתי הקפה וחיי החברה הזוהרים שלה ובאו לירושלים החמה והקשוחה המצטיירת כמין אזור ספר, המערב הפרוע. השניים לא מפסיקים לאיים לאורך כל הסיפור בנטישת הארץ וחזרה לאירופה, עוד נקודה שהמבקרים לא אהבו בסיפור.
העברית של ברנר היא עברית חגיגית שביטויים ארמיים שזורים בה. אחד הייתרונות של קריאת סיפור מורכב זה בהדפסתו הנוכחית היא שבסוף הספר פירושים לביטויים בארמית ופירושים לעוד ביטויי שפה שלא שגורים בפינו היום. הוצאה זו יצאה ב-1996.
סיפוריו של ברנר מתאפיינים בריאליזם נוקב וחזון עתידי תמים, הלהט בו נכתב הסיפור מורגש היטב וגם האווירה של הישוב בתקופה. מורגש כי הסופר מעורה בסביבתו היטב, ויכולתו לפתוח פתח של תקווה מתוך הפסימיות הרבה שבסיפור ולשאוף לחיים צודקים ומאושרים יותר מוסיפה נופך של אותנטיות לסיפור.
קריאה בברנר היא תמיד מאתגרת לי. קראתי מספר סיפורים שלו ותמיד ההרגשה בתחילת הקריאה היא שבא לי לנטוש וזאת מכיוון שלוקח זמן להתרגל לעברית המורכבת והשונה מזו שבימינו ודרוש ריכוז רב, קריאה איטית וקריאות חוזרות על מנת לרדת לסוף דעתו של ברנר. למרות זאת ברגע שיושבים עם הסיפור כמה שעות מתחילים להתרגל לשפה ולומדים להכיר את הדמויות, אז מתחילה ההנאה. בקריאת ברנר הסבלנות משתלמת והוא איננו מתאים לקוראים המחפשים סיפוק מיידי.
27 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
אהבתי את ההתמודדות שלך - אם טקסטים שנותנים כבוד לחלוצי הספרות העברית, לאלה שגם התמודדו על אמירת האמת.
|
|
משה
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
אלעד תודה.
|
|
משה
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
עמיחי תודה להבהרת הנושא, מקווה להתפנות בקרוב לאחת הביוגרפיות עליו.
|
|
אלעד
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
סקירה מעולה, תודה!
|
|
עמיחי
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
ברנר היה ציוני עמוק, והתמודד כל ימיו עם הפיתוי להתייאש.
את הגולה שלל לגמרי. הוא ראה בה בית קברות לעם היהודי במובן הרוחני, האינטלקטואלי והפסיכולוגי. אבל לחיים בארץ ישראל באותה התקופה היה צריך הרבה הרבה כוח, התמדה וסבלנות. משימה לצעירים בוערים. |
|
משה
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
חני, נראה שלברנר היה מאוד קשה בארץ, אני לא בקיא מספיק בביוגרפיה שלו כדי להבין מדוע בחר להישאר בארץ ולא חזר לגולה, האם מתוך ציונות או שלא היה לו כסף לחזור לגולה. ידוע כי רבים בתקופתו של ברנר שעלו ארצה רצו לחזור, אך לא היו להם אמצעים כספיים לכך ונשארו בעל כורחם.
|
|
חני
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
תודה סנטו
בדיוק קראתי מאמר של יצחק בקון שמספר איך ברנר כתב לאביו שאין טעם שיעלה ארצה. שהשכינה היא בגלות. ושלא יבוא. די מעניין למה כתב לו כך. |
27 הקוראים שאהבו את הביקורת