"בין מים למים שלך הוא מים במים" מילותיו של ביאליק לברנר במכתב פרטי על סיפור זה מביעות את דעתו של המשורר הדגול על הסיפור. לדעת ביאליק הסיפור משול לטחינת מים, ביאליק לא אהב את הסיפור, והוא היה אחד המחלוקות הספרותיות הקשות ביותר בין השניים. היו גם מתנגדים רבים אחרים לסיפור זה שעורר קול צעקה בישוב היהודי הצעיר בארץ. זהו סיפורו הראשון של ברנר שנכתב לאחר עלייתו ארצה, ופורסם בשנת 1910. הסיפור מתאר בצבעים קודרים את מצב הישוב בארץ, את העוני, תסכול האנשים, חוסר הפרנסה, הדלות של החיים והמגורים, מצב הבטחון הרעוע ועוד. החשש היה שסיפור זה של אחד הכותבים העבריים המוערכים בתקופה יגרום לעולים לחשוב שנית לפני עלייתם ארצה כתוצאה ממה שמחכה להם בארץ. אחד התת צירים בסיפור הוא מותו של אחד מהשומרים באחד הישובים.
ציר הסיפור המרכזי הוא משולש האוהבים של שאול גמזו וחברו דוד יפה לפנינה. שני הגברים חברים והם נאבקים כל אחד בדרכו כנגד חברו ועל ליבה של פנינה.
פנינה מצידה לא בדיוק יודעת מה היא רוצה ומפיחה תקוות בשני המאהבים. שאול הינו מורה באחד מבתי הספר בירושלים, יש לו מוסר גבוה וטוב לב ולמרות שחברו דוד מנסה לחטוף את אהובתו מידיו הוא נשאר נאמן לערכי החברות ואף מסרב להוקיע את דוד בפומבי. דוד מצידו, משורר תלוש מהמציאות, חסר כל ועבודה עושה כל שביכולתו כדי לזכות בליבה של פנינה ללא כל מעצורים והתחשבות בחברו.
פנינה איננה מרוצה מהחיים בארץ וכך גם דוד, שניהם עלו מוינה הזוהרת על בתי הקפה וחיי החברה הזוהרים שלה ובאו לירושלים החמה והקשוחה המצטיירת כמין אזור ספר, המערב הפרוע. השניים לא מפסיקים לאיים לאורך כל הסיפור בנטישת הארץ וחזרה לאירופה, עוד נקודה שהמבקרים לא אהבו בסיפור.
העברית של ברנר היא עברית חגיגית שביטויים ארמיים שזורים בה. אחד הייתרונות של קריאת סיפור מורכב זה בהדפסתו הנוכחית היא שבסוף הספר פירושים לביטויים בארמית ופירושים לעוד ביטויי שפה שלא שגורים בפינו היום. הוצאה זו יצאה ב-1996.
סיפוריו של ברנר מתאפיינים בריאליזם נוקב וחזון עתידי תמים, הלהט בו נכתב הסיפור מורגש היטב וגם האווירה של הישוב בתקופה. מורגש כי הסופר מעורה בסביבתו היטב, ויכולתו לפתוח פתח של תקווה מתוך הפסימיות הרבה שבסיפור ולשאוף לחיים צודקים ומאושרים יותר מוסיפה נופך של אותנטיות לסיפור.
קריאה בברנר היא תמיד מאתגרת לי. קראתי מספר סיפורים שלו ותמיד ההרגשה בתחילת הקריאה היא שבא לי לנטוש וזאת מכיוון שלוקח זמן להתרגל לעברית המורכבת והשונה מזו שבימינו ודרוש ריכוז רב, קריאה איטית וקריאות חוזרות על מנת לרדת לסוף דעתו של ברנר. למרות זאת ברגע שיושבים עם הסיפור כמה שעות מתחילים להתרגל לשפה ולומדים להכיר את הדמויות, אז מתחילה ההנאה. בקריאת ברנר הסבלנות משתלמת והוא איננו מתאים לקוראים המחפשים סיפוק מיידי.












![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



