יוסי סוכרי

יוסי סוכרי

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (54):
ספרות - מקור, ספרים שאני מתכנן לקרוא, ק - 2015, רוצה לקרוא, ארזת לבד?, חשיפה אישית, המדף שלי, ספרים עם הקדשת הסופר, הגיעו מים עד נטש, הרשימה החמה, זלי תקרא בהמשך, לקרוא :), כַּבְּדֵהוּ וְחָשְׁדֵהוּ, לאחר מעשה - הייתי מוותרת..., STORIE DI COPERTINA, רשימת קריאה של חמדת, רוצה לקרוא, ספריה, ספרים שאני רוצה לקנות, עוד ...
1.
בנגאזי–ברגן־בלזן הוא הרומן הראשון בעברית – וקרוב לוודאי בכל שפה – המגולל את סיפורם העלום של יהודי לוב בשואה. קורותיה של משפחה יהודית שההיסטוריה מזמנת לה מערבולת של התנסויות אימתניות, החל בכיבוש הגרמני של לוב ב-1941 וכלה בשחרור מחנה הריכוז ברגן־בלזן ב-1945. בני משפחת חג'ג', מהנכבדות בקהילת בנגאזי, נעקרים מאורח חייהם, מעירם האהובה וממולדתם: עם עוד יהודים לובים הם נלקחים ממדבר סהרה הלוהט, מועברים בספינה למחנה מעצר הררי באיטליה ונשלחים ברכבות אל גרמניה המושלגת, להיכלא ולמות בברגן־בלזן. שלושה מסעות משתרגים פה: מסכת הפורענויות שחווים יהודי לוב, על יחסי העבד והאדון הנטווים בינם, צאצאי היבשת השחורה, ובין בני אירופה, שוביהם האיטלקים והגרמנים; מסע החניכה של גיבורת הרומן סילבנה חג'ג', צעירה משכילה, מבריקה ויפת תואר הכופרת בנורמות הפטריארכליות של סביבתה; ומסע צלילי בתוך בליל לשונות, שהעיקרית בהן היא הערבית היהודית הלובית. הרומן נע במקצבים משתנים בין יבשות וארצות ומציג בלשון ארצית ופיוטית לסירוגין נרטיב אחר מזה המוכר מייצוגי השואה הרווחים. זוהי שואה של יהודים מארצות ערב, שחזותם כהה ושפתם שמית – סימני היכר שהציבו אותם במדרג הגזע של הנאצים כנחותים אף יותר מיהודי אירופה. זוהי שואה של מי שנתפסו כזרים ולעתים כמאיימים גם בעיני היהודים האירופים שהיו שותפים לגורלם – יסוד זר אפילו בתוך אותה פלנטה אחרת. בנגאזי–ברגן־בלזן, המושתת על עובדות היסטוריות, מחלץ מתהום הנשייה פרק היסטורי נשכח, ומעמיד במרכזו דמות אוניברסלית של אישה היכולה למוראותיה של אנושות אכזרית שרירותית. הוא איננו אפוא בבחינת קינה על אובדן האנושות, אלא שיר הלל לכוחותיו הטמירים של האדם. ...

2.
אמיליה, סבתו של המספר, היא אישה מזרחית שלא פגשנו כמותה בספרות העברית עד כה: היא אינה מתחנחנת, אינה "חמה" ורגשנית, מתעבת בישול, את ריחות הזעתר, הכמון והכורכום, ואינה מנסה ל"היקלט" בהוויה הישראלית אשכנזית; נהפוך הוא, אמיליה היא התגלמות הסיוט האשכנזי הממסדי: היא אישה חזקה, נחרצת, דבקה באלטרנטיבה התרבותית של מוצאה, והגרוע ביותר - אמיליה מפקיעה מהזהות האשכנזית את היקר לה מכול: היא ניצולת שואה. אמיליה ומלח הארץ. וידוי הוא סיפורו האישי של נכדה, המחבר הקרוע בין כוחה הממגנט של סבתו ובין ניסיונות נושלים, חוזרים ונשנים, להתחבר להוויה האשכנזית. אמיליה ומלח הארץ. וידוי הוא וידוי אישי וחושפני סוחף ומרגש המעלה את השאלות הכאובות ביותר, אלה הנוגעות לכל אדם בישראל....

3.
זהו סיפור מרתק על יחסים מורכבים, יחסי אהבה-שנאה בין אזרח ישראלי לבין מדינתו. גיבור הסיפור, עלום-שם, נקרע בין תחושת הזהות שלו עם מדינתו לבין סלידתו מהשחיתות והזוהמה שבה. הוא אינו יכול להימלט ממנה, לכן הוא נמלט לתוכה. הוא בונה לעצמו "מקלט", מעין תחום עצמאי וסגור משלו ומתוכו מנהל את חייו: בעיות פרנסה, נסיעות לחו"ל ופרשיות אהבה סוערות שאינם מציעים כל פתרון. "מקלטור" הוא מונולוג מבריק, מרגש וחד-להפליא הנוגע לנפשו של כל ישראלי. ...

4.
אליענה ארז היא אידיאליסטית חסרת תקנה שוויתרה על קריירה אקדמית כדי ללמד ספרות והיסטוריה בתיכון תל-אביבי, מתוך אמונה לוהטת בחשיבותו של חינוך הדור הצעיר. מתן דיאמנט הוא תלמיד י"ב שמתקשה להתגבר על גירושי הוריו, חי עם אמו, אשת תיאטרון כושלת, ומתלבט בין משיכתו לפילוסופיה לחלומו להיות גיטריסט רוק. מתן הוא התלמיד האהוב על אליענה. בעזרתו היא מצליחה להתגבר לא רק על "החולשה" שלה למנהל בית-הספר, אלא גם על "החלל של חייה" - אבלה האינסופי על בעלה שנפל במלחמת יום הכיפורים. עוינות משותפת לצביעותה של מערכת החינוך הישראלית מקרבת את אליענה ומתן זה לזה, ועד מהרה, למרות כל המעצורים והפחדים, הם נסחפים לפרשיית אהבה חשאית, מטורפת, בלתי אפשרית. בין פתוס ואירוניה, רצינות ופרודיה, תנופה רומנטית ועומק ספרותי, מצליח יוסי סוכרי לספר סיפור ריאליסטי לחלוטין על אהבה גדולה, חסרת סיכוי לכאורה, בין נער בן שמונה-עשרה ואישה בת חמישים וארבע. שני האוהבים נחשפים בעירום נפשי מלא, על כל חולשותיהם - הבדידות, הנאיביות, הבלבול, השקרים - ואולי דווקא משום כך המפגש ביניהם מטריד ומחשמל כל-כך. 'לא תקין רומנטית' הוא ספרו השלישי של יוסי סוכרי, מרצה לפילוסופיה של המאה העשרים. קדמו לו הספרים 'אמיליה ומלח הארץ: וידוי' (בבל) ו'מקלטור' (ידיעות אחרונות). ...

5.
התרסקות היא קריסה משולמת: פיזית, מנטאלית ומטאפיזית. זהו סיפורו של דוד אגמון, איש עסקים אמיד, הנתקף מצבי חרדה עלומים, אירועים המשבשים את חייו ומביאים להתמוססותה של תמונת עולמו, שבה החזיק בודאות נחרצת. זהו מעקב אחר מהלך נפשי, כאשר הדמויות האחרות משמשות כניצבים - תמרורי ביניים בדרך אל הפיכחון. ספר מרתק הכתוב בכישרון רב. "ציפיתי לרגע שקשר השתיקה ינותק. "התרסקות" חושף באופן אינטליגנטי ונועז את הבעיה של הפניקה. הוא מתאר את חווית הסובל באופן מבהיל ומדוייק, אך מעורר תקוה, שמרפא למכאוב זה אמנם קיים. בכך הוא מהווה נסיון חלוצי במעלה ראשונה". ד"ר אביגדור בנש"ק, אוניברסיטת ירושלים. ...


כשיוסי סוכרי זכה בפרס ברנר,אחד מנימוקי השופטים היה שהיצירה שלו היא נדבך חשוב בספרות העברית.כן. יוסי סוכרי האיר פה פינה שהיתה חשוכה,ולו רק ... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
באנו חושך לגרש... בידינו קולמוס זיכרון קטן ואש ידיעותינו הן אך אור קטן, אך בבא הזמן תהינה לאור איתן סורה חושך הלאה שחור – סורה מפני האור ... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
זעקה עולה מתהום הנשייה "גם אנחנו היינו שם" זועקים קולותיהם של יהודי צפון אפריקה "גם אנחנו היינו שם,יחד איתם". במשך שנים ארוכות איש לא התייח... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
הרומן הזה עוסק בשואה. אלא מה? שמדובר כאן בשואה לא של יהודי אירופה. השואה של יהודי צפון אפריקה וליתר דיוק במקרה הזה יהודי לוב. לא קל להגיד... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
ניכוס השואה ליוצאי מזרח אירופה היה והינו אקט החלטי ומוחלט וכמעט בלתי ניתן לשבירה. הנה הגיהינום הפרטי שלנו. לכם יש מימונה. הספר השונה ה... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ