חגי דגן

חגי דגן

סופר

יליד קיבוץ עין-המפרץ. למד פילוסופיה, תיאולוגיה ומחשבת ישראל באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת פרייבורג. מלמד בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמכללת ספיר. פירסם סיפורים קצרים ומסות בכתבי-עת שונים ובמוספים ספרותיים.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (61):
הספרייה העברית בברלין, ספרי קריאה, = ספרים שאני רוצה =, ספרים להחלפה (ספר תמורת ספר), Wishlist - עיוני, מעניין, רוצה לקרוא, ספרים שקראתי, בתכנון., התחלתי לקרוא ולא אהבתי, עוד יבוא היום, רוצה לקרא, פילוסופיה, אלזה, ספרים שיום אחד יהיו בספריה שלי..., תנך- וספרות תנכית, ספרי קריאה, תמיר, רשימת קריאה, עוד ...
1.
המיתולוגיה היהודית, ספר נוסף בסידרה מיתוסים, מעניק לקורא הישראלי המודרני מבט חדש על מקורותיו התרבותיים. המחבר, חגי דגן, זיקק את החומרים המיתיים מתוך העושר העצום הגנוז בטקסטים היהודיים לסוגיהם - מקרא, מדרש, אגדה, קבלה, וגם פירושים ועיבודים מאוחרים יותר. בלשון חיה וציורית הוא מתאר את הסיפורים המכוננים של מכלול התכנים הקרוי יהדות - בריאת העולם והאדם, הגירוש מגן עדן, המבול, סיפורי האבות והאימהות, יציאת מצרים, מתן תורה, החורבן, הגאולה ועוד - וכן את הדמויות המרכזיות בדרמה הזאת והיחסים ביניהן: האל, השכינה, המלאכים וכוחות האופל, עם ישראל, ארץ ישראל. שורשיהס של החומרים המיתיים האלה נעוצים בעבר הכנעני רווי האלים והאלות, שהיה רקע לחיי העם עד סוף ימי בית ראשון, והמשכם בהשפעות שונות ורבות שהפכו את דמותו של האל היצרי והכמעם - פגאני לאל מטוהר מכל גשמיות. הסיפור הוא סיפורו של היהודי החילוני לא פחות מאשר של היהודי הדתי. החילוני אמנם יודע שהסיפור הוא רק סיפור, ומוצא בו חומרים מיתיים ולא גופי אמונה. אבל הוא עשוי לגלות שהמילים הללו, המציגות את עצמן כדברי אלוהים חיים, עדיין חיות, ולפעמים אפילו בועטות, והאלוהים הזה עדיין אומר לו משהו. הוא עשוי לגלות שהסיפור הזה, הסיפור על היהודים ועל אלוהיהם, על אמונותיהם ופחדיהם ותסביכיהם העתיקים, עדיין אינו נותן לו מנוח....

2.
כששבי, נהג מונית חובב נשים ואלכוהול, יוצא אל הכביש ביום קודר וסוער אחד בתחילת החורף, אין לו מושג שהוא עומד ללכת לכל השדים והרוחות. הוא מעלה לרכבו נוסעת אקראית ומוצא עצמו כחבר שלא מן המניין בצוות הממונה על מיגור תופעות על־טבעיות בבסיסי צה"ל. הצוות — הכולל פסיכולוג ומדען שהפך לפרפסיכולוג, חוקרת פנטזיה שופעת שיש בה יותר מן הנראה לעין, מגרשת שדים ערבייה ואקדמאי מומחה למיתוסים יהודיים — נלחם בשדים שמתעקשים לחזור ולהגיח אל חיי היומיום מתוך הכתבים העתיקים, המסורות והאמונות. אט־אט מבינים חברי הצוות שהעלייה התלולה במספר ההתגלויות מצביעה על כוחות אדירים הרוחשים מתחת לפני השטח ועליהם. יום המים הגדולים מתקרב, וגורלן של שתי אֵלוֹת — איזיס ופורטונה — שנשבּו בישראל בתקופת התלמוד, עומד להיגזר. שדים ברחוב אגריפס מתרחש בעיקר בירושלים — עיר שהעבר הרחוק פולש אל תוך ההווה שלה ולעיתים אף גובר עליו, שהטבעי והעל־טבעי משמשים בה בערבוביה — שפועמת לצלילי המוזיקה הצוענית השמחה שבוקעת מהמונית של שבי ובוהקת באור דמדומים מטורף ומשעשע. חגי דגן שוזר רגעי פעולה עכשוויים, קולנועיים ומרהיבים בעלילה עתיקה ואפלה — מאבק איתנים בין אֵלות ושֵדות לבין האל ומלאכיו, בין הנקבי לזכרי — שעומד בלבו של הסיפור היהודי כולו. בכוח תיאורי רב־עוצמה ועז צבע מקים דגן לתחייה מיתולוגיות שכוחות למחצה, טוען אותן במין, כשף ומעוף. חגי דגן, מחבר רב־המכר המיתולוגיה היהודית (הוצאת "מפה") הוא סופר וחוקר, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2007. למד באוניברסיטאות תל אביב ופרייבורג פילוסופיה, תיאולוגיה ומחשבת ישראל. מלמד מחשבת ישראל במכללת ספיר. שדים ברחוב אגריפס הוא ספרו השביעי....

3.
"בעיר הזאת, עיר של יפים ויפות, של מאות אלפי אנשים ששקועים בגלגול קטעים ובהרצת צחוקים, שהולכים הלוך וחזור ברחובות עם חיוך רחב ואידיוטי מרוח על הפרצופים המטופשים שלהם, עיר של אנשים שלא מפסיקים להצליח ולא גומרים לנצח, עיר מלאה סלבריטיז ודוגמניות ויחצ"נים וארט - דירקטורים וקופירייטרים ותקציבאים ותסריטאים ואנשים שכתבו משהו, ואנשים שכל הזמן מראיינים אחד את השני וכותבים במקומנים אחד על השני וסוגרים עסקאות וירטואליות על אספרסו קצר ומשפריצים מדושנות ומתבוססים בריר של עצמם - בעיר המתנוססת והחוגגת והמושפרצת הזאת חי אחד גרשון. אף אחד לא שם לב אליו אבל הוא חי כאן, ובתוך כל המושפרצות הזאת החוגגת תמידית והמאוהבת בעצמה הוא מתמכר באדיקות ובכובד ראש לשקיעה, לוויתור גדול, לתבוסה סופנית." העיר החוגגת הזאת היא כמובן תל - אביב. גרשון הוא רק אחד מגיבוריו התלושים והמטורפים של מתחת לקו העונג - אולי הרומן הכי מצחיק שנכתב אי - פעם בעברית ישראלית. לא כל גיבורי הרומן מתמכרים לתבוסה באדיקות ובכובד - ראש כמוהו, אבל כולם נאמנים לעצמם עד כאב ומצחיקים עד דמעות. הם מרירים, וביקורתיים, וחסרי אמונה, ואין להם "ערכים", רק רתיעות ומבוכות ומופרעויות ותשוקות קטנות וגדולות ורעב גדול לאהבה. למרבה הפלא הם אפילו מצליחים להשביע את הרעב הזה בעזרתם של חתול טוב - מזג ודק - אבחנה העונה לשם אורליוס ושל הוביט ממין נקבה....

4.
נחמיה, צייר של מילים, גר ביפו העתיקה עם מומינקה, מתנדבת במרכז לסיוע לנפגעות אונס, ועם דורום, כלב ממוצא מפוקפק, אולי מזן אפריקאי נכחד, שנראה כמו שטיח מהוה. יום אחד הוא כמעט טובע, בים שקט לגמרי - "כשרוצים אפשר לטבוע בכל דבר" - אבל ניצל בידי עזמי, דייג המסייע לסמדר הארכיאולוגית בחפירות שהיא עורכת באי הקטן ראס - חורמה. "מה פתאום בית - זונות על אי מבודד מול יפו?" שואל נחמיה בתמיהה. אבל אם סמדר צודקת, הרי שמדובר ביישות היחידה, עצמאית ועצמאית - למחצה, שהתקיימה כאן ברציפות במשך אלפי שנים, מהתקופה הכנענית הקדומה ועד למאה הארבע - עשרה, ואחר - כך - במקום אחר - עד לטורקים ולהגירה הציונית ולכיבוש הארץ בידי הבריטים. בית - הזונות ההיסטורי, שמאפשר לדגן להפליא בתמונותיו המילוליות ולכתוב את הפרוזה האירוטית המשכנעת, הרעננה והמשעשעת ביותר שנכתבה בעברית מהתקופה הכנענית ועד היום, מספק גם את ציר הזמן לספר שעלילתו כולה הווה מתמשך, עכשווי ומקומי, של חיפוש משמעות והרבה כמיהה לאהבה....

5.
לעילם קריגר, איש שירותי הביטחון הישראליים, מגיע מידע על כת יהודית לא מוכרת, הרואה בשאול המלך את מייסדה. מדובר באנשים נחושים ומסוכנים, המזהים את מדינת ישראל עם בית דוד ההיסטורי, ומעוניינים לחדש את קרב הדמים בין שתי השושלות העתיקות - בית שאול המובס ובית דוד המנצח. תחילה מתקשה עילם להאמין לסיפור הפנטסטי, אך אט - אט הוא נסחף לתוכו וחושף את סודותיו. הוא מגלה עולם נסתר של יצרים עזים ומסורות חתרניות, הרוחש כבר אלפי שנים מתחת לפני השטח של ההיסטוריה היהודית, ומצפה ליום הנקמה. מכאן מתגלגל סיפור מתח תזזיתי שמתפתח בשני כיוונים: אחורה, אל סודות העבר המושתקים של בית שאול, וקדימה, אל ההתקוממות המתוכננת. המורדים מעוניינים לנצל את קנאותם של המתנחלים כדי לקעקע את יסודותיו של המשטר הישראלי, וכמהים להשיב לתחייה את מורשתם האבודה: זו של שאול שיצא לבקש אתונות ומצא מלוכה, של בעלת האוב ושושלת הנשים החזקות שהיא מייצגת, ואפילו של אויביו המרים ביותר של בית דוד: העמלקים. הרומן נע על גלים של כאב, קסם ומסתורין, נודד בין יבשות ועידנים, ומנהל בתוך כך חשבון נוקב עם ההיסטוריה היהודית, ועם אלה המתיימרים להיות יורשיה החוקיים...

6.
7.
הרומן הארץ שטה הוא קודם כל שיר אהבה לארץ הזאת, ארץ ישראל צנועה וצנומה אך גם נלהבת יותר - ארץ שאולי היתה כאן פעם ואולי לא היתה מעולם, והיא רק נרמזת לנו מתוך השירים הישנים והזכרונות הצורבים במתיקותם, ומתוך תחושת אובדן הדרך של ההווה. השירים והזכרונות האלה מציפים את אלעד, גיבור הרומן, בדרכו לפגישת מחזור עם בני הכיתה שלו בקיבוץ. תקוותו הגדולה היא לפגוש את אהובת נעוריו האבודה, המכונה בפיו ויולטה, וגעגועיו העזים אליה נמסכים בגעגועיו לנעוריה האבודים של הארץ. אלא שפגישת המחזור מסתיימת בטלטלה גדולה. רעידות אדמה עזות, שבתחילה נדמה שהן מין הד לגלי הגעגועים שתוקפים את אלעד, סודקות את הארץ לאורכו של השבר הסורי-אפריקאי, ובעקבות הטלטלה המתמשכת ניתקת ארץ ישראל ממקומה ויוצאת להפלגה מסתורית. במהלך הההפלגה הזאת הופך הספר מרומן אהבה ענוג לרומן אפוקליפטי מפתיע ורב-עוצמה, שלצד תחושה עמוקה של חורבן יש בו גם לא מעט חיוכים משועשעים וכמיהות המבקשות את פורקנן, ואפילו מעין נחמה....

8.
מיהו יהודי? האם הוא מי שאמו יהודיה או התגייר כדין? האם הוא מי שרואה את עצמו בן לתרבות היהודית והבקיא באוצרות התרבות שלה, תהיה אשר תהיה דעת הרבנים על אמו או על גיורו? היהדות היא דברים רבים ואפשר להגדירה בדרכים שונות, ולעתים משונות. הסופר וחוקר היהדות ד"ר חגי דגן מבקש בספר זה להשתחרר מעריצותם של חובבי ההגדרה האחת היחידה....

9.
המחבר מציע עיון פרשני בסיפור שהמקרא מספר על האל העברי )לימים האל היהודי(. זהו סיפור על אל דמוני, קפריזי, אלים ומסוכן. סיפור זה אינו מוסתר. הוא פרוס לאורכו ולרוחבו של המקרא, מהתורה עד מגילת איכה. עם זאת, הפרשנות היהודית הרבנית שהתגבשה סביבו הרגילה אותנו להתעלם ממנו. הסיבות לכך מובנות. מדובר בסיפור טראומטי, סיפורו של אב אלים, בעיקר כלפי בניו הנבחרים. אבל הסיפור אינו רק טראומטי. האב האלים והמשתולל הוא גם מושך ומרתק. מערכת יחסיו עם עמו הנבחר היא תולדות האימה והמשיכה הללו....


ספר מעמיק ומרתק שמעלה הרבה שאלות הקשורות לתפיסת האל שביהדות. האל היהודי שהחשבתיו לסמל הטוב שבאדם וראיתי בו השראה לעולם טוב יותר התנפץ... ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
ספר בדיוני כמובן .למרות שהשמות של השדים נכון כלום לא מסתדר. חגי דגן כותב יפה ורק הזכות זה המשכתי לקרוא. אבל בגדול אם אוהבים מדע בדיוני לכו ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
כאדם שקרא הרבה ספרי דת מאוד נהנתי לקרוא . כתוב בלשון יפה ואמתית , מבלי להעמיס את הכובד והנכבדות של הנושא על הקורא. במיוחד הקורא היהודי .לא ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
לפני כמה שנים טיילתי בניו זילנד. יש שם ארגון שנקרא היט שמחבר בין טיילים מישראל לנוצרים שמרגישים כאילו נגעו בארץ הקודש ופותחים את ביתם תמו... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
ספר פנטזיה ישראלי שכתוב בעברית יפה ומעניינת, אין הרבה כאלה בימינו (מלבד שני פקשושים בעברית שחרו לי ..) הספר מעביר ביקורת חברתית - דתית חריפ... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
ככה כותבים פנטזיה ישראלית! חגי דגן מסתכל לישראליות בעיניים בלי לעטוף אותה במטאפורות ודימויים מתקתקים וזורק לקלחת יהודים , ערבים, דרוזים ... המשך לקרוא
34 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ