יהודית רותם נולדה בבודפשט ועלתה ארצה כבת שלוש. היא גדלה בעיר החרדית בני ברק והתחנכה במוסדות חרדיים. בגיל שמונה-עשרה נישאה לתלמיד ישיבה, שעשה תורתו אומנותו, ופרנסה את משפחתה כמורה. לאחר עשרים שנות נישואין, עזבה את החברה החרדית ויצאה לחיים עצמאיים עם שש בנותיה (בנה בחר להישאר בעולם החרדי).
היציאה מן העולם החרדי איפשרה ליהודית רותם לממש את שאיפותיה לחרות המחשבה, לקריאה נטולת מגבלות ולכתיבת אמת לא מצונזרת. בשל מחויבותה העליונה לפרנס את ילדיה (כולל בנה), עסקה בכתיבה מסוגים שונים והתמחתה בכתיבה מוזמנת ('כתיבת צללים'). רק שמונה שנים לאחר המפנה בחייה התפנתה לכתיבתה שלה. מאז כתבה חמישה ספרים וזכתה להצלחה ביקורתית ובקרב קהל הקוראים.
הנושאים המעסיקים את יהודית רותם בספריה הם מצבו של היחיד (לרוב מדובר באישה) בחברה פטריארכלית ואינדוקטרינרית, התשוקה והקושי לעבור מעולם סגור לעולם פתוח, מהות האימהות, מקומו של הזיכרון, קבלת הזיקנה והמוות ו-גבר ואישה ומה שביניהם.
ספריה של יהודית רותם תורגמו למספר שפות והיא מוזמנת להרצות בארץ ובעולם. כמו כן זכתה בפרסים, ביניהם פרס ראש הממשלה.
