ביקורת ספרותית על שובי נפשי מאת יהודית רותם

---

יהודית רותם רקחה פה סיפור מכל החומרים המרכיבים את החברה הישראלית העכשווית. דתיים, חילוניים, אלו המדלגים בין שני העולמות הללו, עולים חדשים, גזענות, והחיפוש העצמי- מה שלמעשה קושר את כל אלו יחדיו.

שלי היא סופרת,בשנות השבעים לחייה אשר בעברה היתה אישה חרדית. לאחר שהתגרשה מבעלה וסילקה את הדת מחייה, פגשה בפרק ב' שלה, איתו ידעה שנים טובות יותר עד אשר מת.
יולי היא עולה חדשה מאוקראינה אשר הגיעה לארץ עם בנה הקטן בדרך לא דרך אחרי שעזבה חיים קשים ובאה לכאן מתוך תקווה להיטיב את חייה.

ויש את ברי- ברוך בשמו המלא- אשר מופיע אצל זו, וכמו צל חמקמק מתייצב גם אצל האחרת. אולי חמקמק אבל נוכח ביותר בחיי שתיהן. הוא זה האוחז בשתי הקצוות.

כל הנתונים טובים, אבל משהו התפקשש בדרך. הספר משובץ בציטוטים מהמקורות לכל אורכו. לי זה הרגיש מאולץ ולא ממש הבנתי למי הם היו מיועדים. לציבור הדתי הספר הזה לא נחשב "נקי". נראה לי שיותר מכל זה דרישת שלום של הסופרת מעברה. כמו רוצה לומר: אני אולי כבר לא שם, אבל היי, עדיין יש לי את זה.

העלילה התנהלה בעצלתיים, וממש לקראת סופו של הספר, רק אז לפתע ניצת העניין, וזה במהרה התלקח לאש גדולה. לטעמי זה היה צריך להגיע הרבה יותר מוקדם. חבל.

אבל אפתיע ואומר שאף על ולמרות- אני כן חושבת שהספר טוב וזאת בשל יכולתה המופלאה של רותם ליצור דמויות מלאות שאי אפשר להתעלם הנוכחות שלהן. אהבתי את האומץ של רותם לגעת בנושאים שעלולים להיתפס כנפיצים.

אז גם אם התבשיל קצת התפקשש במהלך ההכנה, בסופו של דבר התוצאה ערבה לחך.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על שובי נפשי