יעקב בוצ

יעקב בוצ'ן

סופר

יליד אוסטריה. עלה ארצה בגיל שנתיים. גדל בתל-אביב. בוגר בית הספר לאמנות בתל-אביב. כיום מתגורר בבכפר מונש שבעמק חפר. חתן פרס ברנשטיין ב-1977 (עבור ספרו 'ילד שקוף') וחתן פרס היצירה של ראש הממשלה לשנים 1993 ו-2001. כמו כן זכה בפרס הנשיא עבור תמליל ותוכנית אורקולית ליסוד המעלה. ובפרס אקו"ם לספרות ילדים ונוער על הספר "האיש שעבר דרך קירות".
יעקב בוצ'ן, דור שני לשואה, נותן בספריו ("עיוור צבעים" – עם-עובד; "ילד שקוף" – זמורה ביתן; "נחל חלב ותפוז דם" – הקיבוץ המאוחד) ביטוי ייחודי ויוצא דופן להיותו בן לניצולי השואה. בסיפורי האימה שסיפרה לו אימו על מוראות השואה, רק כדי שיאכל... ברגשות האשמה שחש על שלא יכול היה לבוא לעזרתה; בתקומת רוצח שמתעורר בקרבו כדי לקחת נקם; בחיפוש אינסופי אחרי הגבול האמיתי.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (56):
בהמשך, ספרים שאני מתכנן לקרוא, רשימת קינאה, מעוניין לקרוא, ספרים שצריך לקרוא, 2021 פואנטה℗, ספרים שקראתי, הווי ישראלי, ארץ ישראל - טיולים ומסעות, רוצה לקרוא, סיפורת - מקור, על גורלות החיים (בגרמניה ובכלל), ממתינים לי על המדף, סִדְרָה, שואה, עם הקדשה ו/או אקס ליבריס ו/או אוטוגרף, פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, פעמיים, פינת האמנות, עוד ...
1.
"שביל ישראל" הוא נתיב הליכה רצוף מ"דן ועד אילת". ראשיתו בקיבוץ דן שבגליל העליון, וסופו בסמוך למעבר - טאבה, במפרץ אילת. שביל - ישראל נחנך על ידי נשיא המדינה, מר עזר וייצמן, בי"ט בניסן, תשנ"ה בלטרון, ליד לוח המידע. שביל - ישראל חוצה את ארצנו לאורכה ולרוחבה ועובר בנופים מגוונים, מרשימים ובעלי עוצמה, חולף על פני אתרים שונים, ישובים יהודיים, מוסלמים, נוצריים, דרוזיים ועוד. לשביל ישראל דרגות קושי שונות. משפחות תסתפקנה ב"קטעים קלים", שאליהם ואל דומיהם תחזורנה שוב ושוב. מיטיבי - לכת יצעדו לכל אורכו כמעשה המחבר....

2.
בן יחיד, ילד בודד ובעל דמיון, שכל ילדותו עוברת עליו בשמיעת סיפורי הזוועה של אימו, אשר אימי מחנה המוות, אינם מרפים ממנה ודוחפים אותה אל מותה, נעשה קרבן לנטל הכבד המוטל על נפשו. אט-אט נגלה לפנינו עולמו המופנם, הסיוטי, של הגיבור המנסה להעמיד עצמו בכל כאב ולשכך את עוצמתו בכאב שלאחריו, אולי כדי לבוא כך במגע עם עברם הנורא של הוריו או לכפר באיזה אופן על הסבל והעינויים שנמנעו ממנו. כך נעשים כל חייו ויחסיו עם אשתו ועם אהובתו מבחן שהוא בוחן את כוחו לסבול ולגרום סבל לזולתו. רומן שלישי למחבר שספריו "שני חיי יעקב" ו-"מימים ימימה" עוררו עניין רב וזכו לשבחי הביקורת וקהל הקוראים. ...

3.
אני יודע - ועכשיו לילה - שאינני יכול לחיות בחושך. ולא במחנק; שאין אני מסוגל להישאר צמא ואינני יכול לעזוב את האדמה. אני חי מן האור ומן האוויר ומן המים ומן האדמה; ומאיברי האשה ומחלומותיי עליה ומאהבתה ומחירותיה. מה לי הכוכבים, מה לי שביל החלב ושנות-האור. בחושך רק את עצמי אראה. במחנק רק מתוכי אני נושם. אני נע ביקום שאין לו חופים ואין לו זמנים, תמיד הלאה, אל תהומות החושך הנצחי, אשר חושיי לא תופשים את גבוליו. יעקב בוצ'ו עלה ארצה ב-1948 בן שנתיים, עם הוריו פליטי השואה. גדל והתחנך בתל-אביב. בוגר בית-ספר לאמנות. זהו ספרו הראשון. ...

4.
סיפור מעשיו הפרועים, פגיעותו, בדידותו ורגישותו של איש צעיר, בעל משפחה, אשר שיממון רוחו וחולשתו מוליכים אותו-מול יושרה הקיצוני, יופיה ואורח התנהגותה של אשתו-אל התנסות מסוכנת אשר ממנה שוב אין דרך חזרה....

5.
ארבע משפחות מתגוררות בבניין משותף ויוני, נער בן שתים-עשרה, המאוהב נואשות בתרצה שכנתו, מספר על דיירי הבניין מנקודת ראותו. האיש שעובר דרך קירות; נער שאוהב תאומה אחת משתיים; קדחת הערצה אל הזמר היפה אלביס פרסלי; טייס גבה-קומה ומוזר נוהג לבנות ולהפריח עפיפונים; זכוכית אפלה ומסתורית שמופיעה במקומות לא צפויים... וכל אלה מתרחשים סמוך לירקון, שאף הוא צופן בתוכו סוד יוצא דופן. במרכז הספר סיפור אהבה מרתק, רב עלילות, המתרחש בשנות החמישים, בימי מבצע סיני ובו אהבה ראשונה, שמחה ואבל, שיטפון והרפתקה, מתח ומלחמה, ואהבה גורלית....

6.
לדניאל כ"ץ היה סוד. למרות שכולם ידעו אותו, שמר את הסוד בליבו, ולא דיבר עליו עם איש. ככל שגדל הסוד בתוכו, רבו הקשיים בחייו. בנוסף לאלה, הופיעה גבריאלה, שבלבלה עליו את עולמו, ועד שאמו לא קראה לזה בשם, לא ידע שהוא מאוהב.במשך שנה אחת, שנת הבר מצווה שלו, חווה דניאל חוויות מרגשות ומסעירות, דרכן הוא לומד על עצמו, על חבריו, על כוחה ותעתועיה של האהבה, ועל עוצמתה של המשיכה האירוטית. הוא מפלס את דרכו באומץ כדי לזכות במקום חברתי, ולממש את אהבתו לגבריאלה.הגיבור המרכזי של הספר "גבריאלה" הוא הלב. לב משתוקק, כומס סוד, מתרגש, ומסוגל, כפי שמעיד דניאל, לבקע את כדור הארץ.העלילה המרתקת נרקמת בתנופה רגשית ובשפה עשירה וקולחת, שמיטיבה אף היא לפרוט על מיתרי הלב.יעקב בוצ'ן - סופר למבוגרים ולנוער, נולד באוסטריה, גדל והתחנך בתל אביב, וכיום חי בעמק חפר.פרסם 12 ספרים וזכה ב-6 פרסים (ביניהם, פרס אקו"ם לספרות ילדים ונוער על הספר "האיש שעבר דרך קירות")....

7.
"תספרי לי על הקצין, על מנגלה." תבע מני, וסגר בכוח את פיו. "מנגלה!" קראה אמא שלו, "הוא היה מלאך המוות! ימח שמו וזכרו לעד!" ופתאום התחילה לבכות: "על ימין ועל שמאל הוא הרג!" הרגשתי שאני תקוע בכיסא ולא יכול לזוז. מני העמיד פני אדיש: "מלאך המוות?! איך זה יכול להיות?" ואמא שלו ענתה: "כן אי אפשר היה להביט לו בעיניים ולהישאר בחיים." מני ואריק גרו באותה שכונה, למדו באותה כיתה ושיחקו כמו ילדים בכל מקום. אבל מני היה שונה. הוריו נכלאו במחנות ההשמדה והיו בין היהודים המעטים שנשארו חיים. מני מבקש לשמוע שוב ושוב את הסיפורים מהשואה. הוא ממציא משחקים מוזרים ואריק מתפתה לשחק איתו ולשמוע את הסיפורים האיומים שלו......

8.
הוריו, ניצולי שואה, לא רואים אותו. הוא רואה אותם היטב; משגיח עליהם, דואג. בשל היותו שקוף, הוא שביר ורגיש. מרגיש אבל לא מורגש. ילד שקוף אין לו מקומות מחבוא. הוא אינו יכול להסתיר כלום, ובה בעת לא יכול להיות בלי להסתיר. עצביו חשופים, מגורים; תגובותיו קיצוניות. הוא מסתכן; אינו יכול לברוח מעוצמת רגשותיו. הוא אדיש וסוער. לילד שקוף אסור להיות ילד. ילד שקוף הוא מבוגר טרם זמנו; חרד, עצבני, נרגן, דאגן, בוגדני, חם, רגשני, רומנטי, מיוחם, תאב-חיים. סיפור חייו הלחוצים של בן-ציון גוטמן, מיום הולדתו עד מות הוריו. < br />יעקב בוצ'ן נולד ב-1946 באוסטריה. בן שנתיים עלה לארץ עם הוריו, פליטי השואה. גדל והתחנך בתל אביב. בוגר בית הספר לאמנות. חי עם משפחתו בכפר, בעמק חפר. ב-1993 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה. ב-1997 זכה בפרס ברנשטיין. "...ספרו של בוצ'ן חושף את חייו של מי שנולד כילד שקוף, שנגיעתה הרעה של השואה בהם כילתה לא את הילדות ואת בית אבא-אמא לבדם, אלא גם את הסיכוי לבנות בית לעצמו ולמצוא מנוחה במקום בלי זיכרונות של אחרים ורחוק מהשפעתם. את השואה ואת הייצוג שלה בגורל הוריו הוא מוליך איתו לכל מקום. ...את הפתרון שנמצא לבני הדור השני בעיבוד זיכרון-השואה של הוריהם לא מצא הילד השקוף. אמירה קשה זו היא קול שצריך להאזין לו בלי נחמה. היא מלמדת כי יש אנשים שנפסלו בפס-היצור של העצמיות ונדונו לנכות קיומית מכוח מגע אצבעותיה הארוכות של השואה, הנשלחות הרחק לתוך זמן עתיד, גם לאחר מות נושאי צלקותיה בבשרם. עדות איננה פוזיציה שאדם בוחר לעצמו. כמו בהנפילה של קאמי, היא בוחרת אותך. הילד השקוף הוא קורבנה של בחירת העדות ולעולם לא יהיה לו מנחם." מנימוקי ועדת פרס ברנשטיין לרומן עברי מקורי פרופ' דבורה גילולה, ד"ר חנה נוה, דוד שיץ...

9.
שלוש נפשות על עברי פי תהום: דויד – צייר מתוסכל. בהיותו נער התאהב עד כלות במורתו לציור ואף חווה עמה חוויה שנותרה בנפשו לכל חייו, מנסה להתיישב, ולבסוף בוחר במקצוע הנדודים. חושף בנפשו אפשרויות שלא שיער על אודות סטייה ופשע. רק אהבתו לבתו מחלצת אותו מצינוק נפשו ודמיונותיו. אילנה , אשתו. כימאית. אישה יצרית ועצמאית, שתחת מעטה קשיחותה, ואפילו אכזריותה, מתגלות מצוקותיה, רוצה ואוהבת את בעלה בכל צורה שהוא מופיע לפניה, אף כי באופן נסתר היא מנהלת מערכת יחסים עם גבר אחר, שצץ ונעלם במהלך חייה, מפריע ומסייע. נופר, בתם. נערת טבע נפלאה ומיוחדת, שהולכת ונכנעת למשבר פנימי, בעקבות יחסיה הקשים עם אמה ובעקבות אהבה נוראה וחסרת גבולות לסטודנט להנדסה, הפוגע בה נפשית ופיזית. שלוש נפשות במעגלי התבגרות ואהבה סבוכה וכואבת. יעקב בוצ'ן – נולד ב-1946 באוסטריה. בן שנתיים עלה לארץ עם הוריו פליטי השואה. גדל והתחנך בתל אביב. בוגר בית הספר לאמנויות. למחייתו עבד כעושה רעפים, פועל במה, נהג-מכבש בסיני, חקלאי, גרפיקאי, מורה. עתה חי עם משפחתו בכפר, בעמק חפר. מספריו (רומנים): שני חיי יעקב (1978), מימים ימימה (1983) עיוור צבעיםנ (1990); (ספר סיפורים): צירעה (1991). סיפורים קצרים משלו התפרסמו גם בכתבי-עת, במאזניים, בפרוזה, ובעיתון 77. ספריו עוררו עניין רב וזכו לשבחי הביקורת וקהל הקוראים. בתשנ"ד זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה....

10.
ברשת קוריה של האישיות, כבמפה טופוגרפית, חזותית עד כאב, אנחנו מובלים בעל-כורחנו בין מצוקות בדידות ומחלה; כמיהה לזולת ורעב להיות נאהב לבין אינטימיות וייחום, אהבה וחלום. סיפורים סוערים, מהפנטים בקצבם – של מספר עברי מקורי ורב-כוח – שברובדם עומדים המקרה ופגיעתו הסהרורית, והחידה הלא-נראית של החיים....

11.
שנתיים ימים אהב מיכאל לב את מונא מדאן, שנעלמה יום אחד בדרך מסתורית. והוא, שניחן ביכולת ניחוש נבואית, לא ידע אם חיה היא אם מתה. למרות שעזבה אותו, הנה במשך ארבעים שנה המשיך וחי בצל אהבה כה גדולה ושורפת. ואפילו שאהבה מאכלת זו שיבשה את יחסיו עם אשתו, לא הרפה ממנה ולא הניח לה, ואף ליום אחד לא מש מלבו זיכרון אהבתה. הרומן טווה בפרטים התנהגות כפייתית ומנסה להתמודד עם החידה הנצחית, כיצד נבראה האהבה, במה כישופה גדול ומנין היא יונקת את כוחה הכביר. גלריה של דמויות מאכלסות רומן רחב זה, נכנסות ויוצאות, צצות במפתיע וצובעות את העלילה בסיפורים ובמקרים שהם לב ליבו של סיפור חיים שמתרחש בארץ ישראל, מתחילת המאה-העשרים וכמעט עד סיומה. יעקב בוצ'ן (1946) יליד אוסטריה. עלה ארצה בגיל שנתיים. גדל בתל-אביב. בוגר בית הספר לאמנות בתל-אביב. כיום מתגורר בבכפר מונש שבעמק חפר. חתן פרס ברנשטיין ב-1977 (עבור ספרו 'ילד שקוף') וחתן פרס היצירה של ראש הממשלה לשנים 1993 ו-2001. כמו כן זכה בפרס הנשיא עבור תמליל ותוכנית אורקולית ליסוד המעלה. ובפרס אקו"ם לספרות ילדים ונוער על הספר "האיש שעבר דרך קירות". יעקב בוצ'ן, דור שני לשואה, נותן בספריו ("עיוור צבעים" – עם-עובד; "ילד שקוף" – זמורה ביתן; "נחל חלב ותפוז דם" – הקיבוץ המאוחד) ביטוי ייחודי ויוצא דופן להיותו בן לניצולי השואה. בסיפורי האימה שסיפרה לו אימו על מוראות השואה, רק כדי שיאכל... ברגשות האשמה שחש על שלא יכול היה לבוא לעזרתה; בתקומת רוצח שמתעורר בקרבו כדי לקחת נקם; בחיפוש אינסופי אחרי הגבול האמיתי. ...

12.
סיפור יוצא דופן של ילד בודד, שהיה לחייל בודד, שהיה לאיש בודד, אשר פגישה מוזרה זימנה לו אהבה שהפכה אותו לאב בודד. סיפור אהבה לאישה ולבת; לעם, לארץ ולמדינה. מאורעות כבירים שחוו הוריו של עמנואל גיבור הסיפור ומאורעות שחווה בעצמו מותירים בו חידה גדולה המעמידה את חייו בצל של אימה ופלצות שאין להן שיעור. ניסיונות ההתגוננות מפניהן נוגעים במעגל הדמים האינסופי, רווי האימה וחסר הסליחה בין הישראלים והפלשתינאים. ריבוי נקודות הראות שמהן נמסר הסיפור יוצר הזדהות עם דמויות ועם היריב שלה. הוא הבעיה היסודית הבוערת בארץ, היא מה שבוער בספר: כל אחד רואה את המציאות באופן שונה,. כולם נלחמים למען דברים מהותיים להם, וכולם צודקים ופוגעים אלה באלה. נגיעה עמוקה בעצבים דלוקים וחשופים. כאבים מודחקים הולכים ומתנפחים עד שהם עלולים ולהתפוצץ. ...

13.
ביום שראה עוזי את אביו נדרס השתנו חייו: הילדים בבית הילדים לא יכלו לשאת את כאבו ואת שתיקתו והציקו לו, הוא הפסיק להתעניין בכדורגל, ואילו לא נתן לו אייל המשופם גור גולדן־רטריבר מפינת החי כנראה היה מפסיק להתעניין גם בבעלי חיים. רק נטע, הילדה החדשה בקיבוץ, חיבבה אותו, והם התקרבו זה לזה. נטע אהבה לשחק עם אֵשׁ, הכלב של עוזי, שגדל והיה פרוע ושמח. לפני חג השבועות היא אף הזהירה אותו שבחגיגה ישמור על אש כי כלבים יכולים להשתגע מזיקוקי דינור... הדלקה שפרצה בקיבוץ וכמעט לא הותירה דבר; ניקולאי החבר של אבא של עוזי שהזמינו לבקרו בצריפו המסתורי; קבוצת הילדים שעקבה אחר עוזי ואש עד יער הכתמים המתעתע; וסיפור אהבה שנרקם - כל זאת ועוד בצרחה אילמת, ספר מרגש ועוצר נשימה שמחזיר אותנו בזמן לשנות השישים לקיבוץ אי־שם בארץ....

14.
האם ניכר הבדל משמעותי בין יחסו של קשתן לאשתו לבין יחסיו עם חבריו הטובים? האם הוא יכול לפצל עצמו בין נאמנותו לאשה לבין רגשותיו כלפי חבריו? האם הוא נמשך אליהם באופן הומו - אירוטי? זהו סיפורו של איש צעיר, בנימין קשתן, החושב שיש לו את האשה היפה בעולם, מיה בלום, שהיא תוצרתו הנהדרת ביותר של הטבע. פרי שנפל בחלקו ובחיקו. קשתן הצעיר גדל בצל הורים ניצולי שואה - אמא מטורפת ושתלטנית ואבא אלים וסנטימנטלי. רק ברבות הימים יתבררו לו טיבם וטבעם האמיתי של הורים אלה, אבל סיפור השואה, המוטמע בחותם התנהגותם של הוריו, יחדור אל חייו הבוגרים, יציף אותם ויחרוט בהם סימנים מסימנים שונים, חלקם מחרידים וחולניים, אחרים ביזאריים. על רקע כל אלה, נפרש לפנינו סיפור המעשים - סיפור חברותם של בנימין קשתן ושלושת ידידיו - נתי כהנוביץ', ישי כהנוביץ' ואהוד סקורקא, כשזה האחרון מביא לא פעם את בנימין לסערת רגשות כה גדולה, עד שהוא מסוגל לרוצחו נפש. בצד רגעים של אושר עילאי, מדשדש היומיום הקשה, ובמהלכו מתרגשים המקרים הקיצוניים ביותר - אמיתיים, דימיוניים, הזויים, מייסרים - ללא הפוגה או הפגנת יתר, ללא דירוג של חשיבות. העלילה נעה במעגלים. אין לה התחלה וסוף, אבל כדי להתחיל בכל זאת במקום כלשהו, נפרץ המעגל ונפתח בשעת מלחמה, שהיא תמיד אירוע דרמטי וטעון. המוח - אולי הגיבור האמיתי של הסיפור, מפטפט בלי הרף, אינו שואל רשות לכך ואינו חדל. הוא נדחק ומתערב לאורך כל עלילת הסיפור, ואינו מעדיף או מבכר מקרה כזה או אחר. גם מאורעות העבר מתייצבים לפקודתו, בלי או עם קשר להווה. יעקב בוצ'ן, יליד אוסטריה (1946), גדל והתחנך בתל אביב. בוגר בית ספר לאמנות. חי בעמק חפר. מספריו: שני חיי יעקב (רומן) מימים ימימה (רומן) עיוור צבעים (רומן) צרעה (סיפורים) כחול חלודה (רומן) ילד שקוף (רומן) שביל ישראל (אלבום אמנות) תמיד ילווה אותו צל (ספר ילדים). יעקב בוצ'ן זכה בפרס ראש הממשלה (1993, 2001) בפרס ברנשטיין (1997)....

15.
חשבת שרק תכתוב סיפור; מילים ותו לא, מילים שאִתן אפשר להגיע לאן שרוצים. האומץ הוא להמשיך לכתוב מן המקום שאינך מעז עוד – שם האימה והסיוט, הזעזוע והרתיעה. שם המהומה והפראות. שם הנפילה. הגיהינום – משם תמשיך. מי יֵדע על מה יחלום הזולת הלילה? מי ידע מתי יכה הברק באיש עם המוח האפילפטי? מה יקרה לאיש אם ייוושע פתאום – כיצד ייראו חייו? האם השגרה תביא עליו את כיליונו הנפשי? תאי עצב מספר את סיפורו המוזר של דוִד סיימון שהגיע לַקצֶה, לאפיסת הכוחות. לסף האהבה ולסף החברוּת. לסף הדמיון והפחד. במסעות חייו, במאמציו להבין את ייעודו ולהירפא, הוא פוגש דמויות צבעוניות רבות, חלקן לרגע וחלקן – אהובים ואויבים – מלוות אותו זמן רב, גם בשובו אל בית ילדותו. הנופים גם הם גיבורים בספר, ויש בהם צלילת מעמקים וצל חלומות. המדבר, יצריו ויצוריו וים טתיס הענק, האגדי, שכיסה בעידנים קודמים את אזורנו – ים שבמעמקיו נבראו והתחוללו בלהה ורפואה, כמו המסתורין המפחיד והאין-סופי של מוח האדם. כביר וזעיר. רֶחם בּל יידע שובע. “…לפנינו סיפור ששולל הנחות מוקדמות, שעתידים להיות בו אלמנטים מפתיעים ושהגלוי בו לאו-דווקא הולם את הנסתר […] הטקסט חסכוני, מצומצם ומדויק. הדיאלוגים מצוינים, משכנעים מאוד, והאינטנסיביות של הדיבור […] שהוא מצד אחד דיבור צפוף וכן וישיר מאוד ומצד שני מעורר תחושה שיש הרבה מתחת לפני השטח והרבה שתיקות ודברים שלא נאמרים – כל אלה יוצרים מארג מרתק.” / (יותם שווימר)...

16.
“אני דבקה בווידויי זה ולא מטילה בו ספק: התאהבתי בו לפני שראיתי אותו. לבי ניחש את לבו. בלעדיו לא אוכל לחיות. ידיעה כזאת נטועה בי עמוק ואין לשרש אותה מתוכי. למה אני חייבת לדעת שהוא קיים, מצוי איפשהו. האם העולם ימשיך להסתובב אם נריה שוּנם לא יהיה בו. זה יהיה עולם אחר, עולם חסר. בעולמי כבר אין לו מקום. למדתי להקהות את הכאב.” (מתוך הספר) סיפורה של אישה אחת, שמאז ילדותה חווה מפגשים אלימים עם גברים, שמפעילה סביבה כוחות גבריים הרסניים. לכאורה נראה שהיא המשועבדת לאהבתה, אבל שיעבוד זה הוא חלק ממנגנון מוחץ, לא צפוי, פתאומי, מפיל אימה ומסובך, הפועל על אירועים בחייה, ופוצע אותה פעם אחר פעם. כוחו של הרומן נשען על הדינאמיות של הנפש, על כך ששום דבר אינו גמור וסגור, שכל הזמן משהו נפתח, שאין באמת יכולת ליישב את כל המחלוקות. (יותם שווימר)...

17.
18.
״לא יכולתי לכעוס עליכם, לא יכולתי להכות בחזרה, אסור היה לי לבכות, או בכלל לבוא בטענות... אז שרקתי״. תמי נולדה כבת יחידה לשני הורים ניצולי אוושוויץ. אימה הייתה מזכירתו של ד״ר מנגל׳ה באוושוויץ. תמי אומנם נולדה אחרי המלחמה, אך הזוועות שחוו הוריה ״שמה״, הטילו צל גדול על ילדותה ועל חייה. בגיל 45 תמי מגלה שהיא עוד לא הספיקה לחיות, לשמוח, לאהוב, להיות נאהבת. הגילוי המרעיש מגיע דרך גבר זר שנכנס לפתח חייה, ופותח בנפשה תיבות נצורות. אך האם היא מסוגלת לאהוב כפי שהיא חולמת, או שהבור השחור בתוכה יבלע כל מי שמנסה להתקרב? שריקה — היא מונודרמה המביאה את כאבו של הדור השני וחושפת את השריטות והפצעים העמוקים והבלתי נראים של השואה. המחזה שריקה הוצג במדינות רבות, התארח בפסטיבלים, זכה בפרסים בינלאומיים, וכן תורגם עד כה לתשע שפות. בספר זה תמצאו את המחזה בשלוש שפות: עברית, גרמנית ואנגלית. הביקורות משבחות "תאטרון משובח במובן הכי עמוק של המילה. אסור לפספס!" - מרתה יודעת "Galron left the audience spellbound" - The Guardian London...


את הספר הכרתי במהלך עבודתי במכללה, כאשר כתבתי עבודה לקורס ''ספרות ילדים ונוער'' בחרתי בספר המתאר את ילדי הדור השני השואה ואת התייחסותם.הנו... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
יעקב בוצ'ן, יליד 1946, בן לניצולי שואה, הוא סופר שמעולם לא שמעתי עליו, עד שנתקלתי בספר הישן והמרופט הזה, שיצא לאור בשנת 1983. הספר מספר את סיפורו... המשך לקרוא
31 אהבו · אהבתי · הגב
הסתקרנתי לקרוא מתוך עניין בנושאו וציפייה לסיפור מרתק ושונה. פרקים בגוף ראשון, שני ושלישי ונע בין מציאות לדמיון. דוִד (דייויד) הישראלי, חול... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
זה הספר הראשון של יעקב בוצ'ן שאני קורא. הסיפור הוא על דוד סיימון גבר ישראלי חולה אפילפסיה. דוד סובל מהתקפים אפיליפטים ומחפש תרופה למחלתו. א... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
ציירת ונער בילדותי אהבתי את אולגה שכנתי, ציירת ערירית, עצובה וכבדת איברים. חשבתי שכאישה, היא נבראה מתוך תמונה ברוקית גדולה. פעמים אחדות ד... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
זהו הרומן ה- 16 של הסופר יעקב בוצ'ן ואני מודה שזהו ספרו הראשון שקראתי. אהבתי את הכתיבה ואת סיפור האהבה המיוחד והלא שיגרתי שבין אישה לגבר "מוז... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ