<mark>יעקב בוצ'ן</mark>, יליד 1946, בן לניצולי שואה, הוא סופר שמעולם לא שמעתי עליו, עד שנתקלתי בספר הישן והמרופט הזה, שיצא לאור בשנת 1983.
הספר מספר את סיפורו של חיים רובין, אדם עם כישרון קליגרפי, שעוסק במשרד הביטחון בהכנת מצבות לחללי צה"ל. נשוי לימימה ואב לילדה קטנה – עיוורת. הספר מסופר בגוף ראשון, של אדם טעון, שברירי, מלא יצרים, סחוף רגשות ומבולבל. ואף שהוא בעל משפחה ואישה אוהבת מאוד – הוא מרגיש בודד ותלוש.

סיוט כגורל

הייתה לי חברה טובה, בת להורים יוצאי שואה, שאביה היה מכונס לשתיקותיו, לעומתו אמא הייתה מנסה לשבור שתיקות, לתאר דבר מה, סודות וסיוטים מהעבר בשברי משפטים לא מובנים, שריחפו סביבה כעננה מעיקה. "אמא לא, את שוב עם אושוויץ שלך, זעקה החברה, ממאנת לחיות את סיוטי האם".

הסיפור הזה כרבים אחרים עוטפים את מציאות חיי, גורמים לי לעתים להתרחק מספרות שואה.

הספר עיוור צבעים של <mark>יעקב בוצ'ן</mark>, מספר ע

ציירת ונער

בילדותי אהבתי את אולגה שכנתי, ציירת ערירית, עצובה וכבדת איברים. חשבתי שכאישה, היא נבראה מתוך תמונה ברוקית גדולה. פעמים אחדות דגמנתי עבורה, חשוף בפלג גופי העליון, ובדמיוני בקשתי להחליף אתה תפקידים, באופן שאני אהיה הצייר והיא תהייה דוגמנית העירום שלי. בשעה שחשבתי על כך הרגשתי את תשוקתי הולכת וגואה בתוכי וחורכת את נפשי.

היה באולגה משהו נוסף, מעבר לנשיותה הגדולה, היו אלה תנועת ידיה ה

זה הספר הראשון של <mark>יעקב בוצ'ן</mark> שאני קורא. הסיפור הוא על דוד סיימון גבר ישראלי חולה אפילפסיה. דוד סובל מהתקפים אפיליפטים ומחפש תרופה למחלתו. את התרופה הוא מחפש בצלילה במעמקים ובמדבר.
הכתיבה של בוצ'ן היא חסכונית, מצומצמת ומדוייקת. הגיבור של הספר מתאהב באישה שחורה ומנהל איתה זוגיות מוזרה וחסרת מנוח.
דוד סיימון הגיע לקצה לאפיסת כוחות. למרות הנשים בחייו אין לו אהבה ואין לו חברים.
דוד גם אוהב לרוץ ולנ

זהו הרומן ה- 16 של הסופר <mark>יעקב בוצ'ן</mark> ואני מודה שזהו ספרו הראשון שקראתי. אהבתי את הכתיבה ואת סיפור האהבה המיוחד והלא שיגרתי שבין אישה לגבר "מוזר" שהתנהגותו לא נורמטיבית.
הסופר מפליא לתאר את הדמויות וחודר לנבכי נפשן של הגיבורים, למחשבותיהם, לרצונותיהם ולהתנהגותם.
לקח לי זמן להתחבר לסיפור ולהיכנס לדמותה של הגיבורה, איילה, אבל כשלמדתי להכיר אותה, כאבתי איתה, שמחתי איתה ונשאבתי לסיפורה עד הסיום המר

"מימים ימימה", <mark>יעקב בוצ'ן</mark>

ספריית פועלים, 1983
סיפור מעשיו הפרועים, פגיעותו, בדידותו ורגישותו של איש צעיר, נשוי לאשה טובה בשם ימימה, אב לילדה עיוורת, בן להורים ניצולי שואה. הוא יוצא להתנסות רבת-פרקים ובלתי נגמרת כדי לממש את תאוותיו ותשוקותיו הרבות, להרגיש שהוא חי, להפיג את העייפות התמידית שאופפת אותו. חדוות המין המזדמן שלו היא גם חרדת המוות הנוכח תמיד.

בוצ'ן אמן הפשטות המטלטלת, יכול לכתוב מ

הסתקרנתי לקרוא מתוך עניין בנושאו וציפייה לסיפור מרתק ושונה.
פרקים בגוף ראשון, שני ושלישי ונע בין מציאות לדמיון. דוִד (דייויד) הישראלי, חולה אפילפסיה המחפש את ה-תרופה מחוללת הניסים שתרפא אותו ואחרים מגיע לארצות הברית ופוגש לא אחר מאשר את 'המלך' אלביס באחוזתו בטנסי ואדיאמבו השחורה יפת התואר, בת לווייתו הלוקה גם היא במחלה. מתברר שיש תרופה אפשרית שניתן להפיק מכל המקומות בעולם בישראל, מחומר בתחתית נח

שלום חברים אני לא יודע אם אתם קוראים אבל אני כותב

לאחרונה נפל לידי ספר בשם ,נר מהלך, מחברו <mark>יעקב</mark> בוצן.
באותו ערב הייתי עייף, לאחר יום עבודה אך סיקרן אותי השם יוצא הדופן "נר מהלך.
למרות העייפות והעינים שהחלו למצמץ התחלתי לקרוא את הספר בתקוה שהסר ירדים אותי במהרה.
אך מסתבר שהספר ריתק אותי והמשכתי לקרוא אותו עד חצות.
למחרת המשכתי לקרוא ותוך כמה ימים סיימתי לקרוא, תוך הרהורים על הנושאים בהם עוסק

את הספר הכרתי במהלך עבודתי במכללה, כאשר כתבתי עבודה לקורס ''ספרות ילדים ונוער'' בחרתי בספר המתאר את ילדי הדור השני השואה ואת התייחסותם.הנושא הזה מאוד סיקרן אותי מפני, שאני נכדה לדור ניצולי שואה, אני רואה את זה בבית בכל מקום שעליו אני פונה את אופן התייחסותי השונה לנושא השואה, כך גם לאימי שהיא דור שני בפני עצמה למרות שלא הייתה, רואה את עצמה עדיין כחלק מהשושלת, הסיפור מתואר מעט בקיצוניות אך מאוד לג