אני יודע - ועכשיו לילה - שאינני יכול לחיות בחושך.
ולא במחנק; שאין אני מסוגל להישאר צמא ואינני יכול לעזוב את האדמה.
אני חי מן האור ומן האוויר ומן המים ומן האדמה;
ומאיברי האשה ומחלומותיי עליה ומאהבתה ומחירותיה.
מה לי הכוכבים, מה לי שביל החלב ושנות-האור.
בחושך רק את עצמי אראה.
במחנק רק מתוכי אני נושם.
אני נע ביקום שאין לו חופים ואין לו זמנים, תמיד הלאה, אל תהומות החושך הנצחי, אשר חושיי לא תופשים את גבוליו.
יעקב בוצ'ו עלה ארצה ב-1948 בן שנתיים, עם הוריו פליטי השואה.
גדל והתחנך בתל-אביב. בוגר בית-ספר לאמנות. זהו ספרו הראשון.

יעקב בוצ'ן

יליד אוסטריה. עלה ארצה בגיל שנתיים. גדל בתל-אביב. בוגר בית הספר לאמנות בתל-אביב. כיום מתגורר בבכפר מונש שבעמק חפר. חתן פרס ברנשטיין ב-1977 (עבור ספרו 'ילד שקוף') וחתן פרס היצירה של ראש הממשלה לשנים 1993 ו-2001. כמו כן זכה בפרס הנשיא עבור תמליל ותוכנית אורקולית ליסוד המעלה. ובפרס אקו"ם לס... המשך לקרוא

שם הספר
האיש שעבר דרך קירות
כחול חלודה
צרעה
שביל ישראל
עיוור-צבעים - ספריה לעם #361