אני לא חיית אינטרנט. אני לא נמצאת בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם, בטלגרם, בטיק טוק ובכל מה שמוגדר כרשת חברתית. במקום שבו רשתית וכוכבית וסימן של דולר ושל פאונד ונקודות ומספרים עלומים מייצגים משהו שאינני מבינה. לא ברור לי למה לכל אחד יש ארבעה כינויים והאשטאגים ותגיות וכולם מקשקשים את עצמם לדעת. לכן היו קשים לי הצ'אטים המוזרים בספר עד שהתרגלתי.

אני כן חיית אינטרנט. כבר שכחתי מתי דרכה כף רגלי בקניון

למעלה מ-900 עמודים! הצלחתי לצלוח (משחק מילים) - את הספר הזה עם כל כמה שקשה להחזיק אותו ביד מרוב עמודיו. זה הספר השביעי בסדרה של קורמורן סטרייק ורובין אלקוט. אפשר גם ב-400 עמוד אם הסופרת היתה מוותרת קצת על הסברים ארכניים ופיתולי חקירות שבקושי ניתן להבין אותם. יחד עם זאת ספר בהחלט קריא כמו קודמיו. מעבר לעלילה הבלשית אודות כת ששוטפת את המוח למאמיניה עם גורו כריזמנטי ועדר מעריצים שטוף, יותר מעניין (או

האיום האיראני? פחח, הצחקתם אותי. כשיש ספר של רולינג ביד, הכל זז הצידה בראש, מפנה מקום להרפתקה בלשית מסעירה וארוכה...

את הספר הזה התחלתי לקרוא עוד לפני הירי של חזבאללה לכיוון מג'דל שמס, המשכתי לקרוא אותו כשישראל יצאה במבצע חיסולים מרשים, המשכתי לקרוא תוך כדי הצהרות האיום של כל ארגוני הטרור ומדינות הטרור בסביבה, המשכתי לקרוא גם במהלך כל ההמתנה מורטת העצבים לתגובה מצידם (פחות בשבילי ויותר בשבילכם

כשיצא הספר הזה לאור, הכותרות דיווחו לקוראים שהספר החדש של רולינג מבוסס על חייה ושדמות מרכזית בו מואשמת בטרנסופוביה ומקבלת איומים על חייה.

כשקראתי את הספר לראשונה בשפת המקור, חשבתי שהמיסגור הזה מגוחך: טרנסופוביה היא נושא שולי למדי בספר, מוזכרת אולי פעם או פעמיים, כחלק מטווח רחב של האשמות בחוסר בפוליטיקלי קורקט: אנטישמיות, גזענות, נכותנות (כן, יש דבר כזה) ועוד, והחשודים הראשיים ברצח אותה דמות מרכ

קראתי אותו לפני שנתיים, כשיצא לאור באנגלית.
כתבתי עליו אז, או יותר נכון - על חויית הקריאה שלי בו, מיד אחרי ה-7/10, כשהעולם התהפך.
חזרתי אליו עכשיו בעברית כי זה בכל זאת לא אותו דבר, כשזה בשפת האם שלי.

וגם בשביל עוד פרק בפודקאסט של האופה בתלתלים ושלי:)

אז מה נשאר לכתוב, אחרי שכבר כתבתי עליו פעם אחת ואחרי פרק ארוך במיוחד בפודקאסט?
אולי רק לסכם קצת על מה דיברנו, וכמובן עם פחות ספוילרים:
דיברנו על הת

ראשית, ולפני הכל, רציתי לברך שהגענו ליום הזה, היום שבו כל חטופינו החיים יצאו מעזה, ובתקווה שגם שאר אזרחי ישראל כמו החטופים יחזרו מארץ מדממת וכואבת ורווית מלחמות לעבר עתיד טוב יותר ללא טרור.
יצא וקרה צירוף מקרים מדהים, שאת הספר הנ"ל סיימתי בסמיכות לסיום המלחמה. הספר עוסק בכת פסיכית ומטורללת על כל הראש, שכמו החמאס, הסבו נזק רב להרבה אנשים חפים מפשע, וכמו החמאס גם הכת הזאת משקרת לעולם ומספרת לו שהי

זה הספר שהכי אהבתי בסדרה, ובו זמנית זה שהכי פחות. אולי זה קשור גם לעובדה שהוא הגיע אחרי לב שחור כמו דיו, ומלחמת ההתשה שניהל עם הקורא.

יש כאן סיפור בלשי. נבל על מרושע, ארגון מאיים, רציחות ופשעים. סטרייק מתגלה כאן, לתחושתי עוד יותר ממה שהכרנו עד עכשיו, כדמות הבלש ההולמסי - אפילו, כן כן, עד כדי כינוס כל המעורבים והרצאת פתרון התעלומה, אליו הקורא יתוודע מאוחר יותר. העלילה מהודקת, ההתקדמות ליניארית,

ספר מושלם!!!! ווהאוו אי אפשר להניח מהיד וקראתי אותו אותו יומיים ברציפות עד 4 לפנות בוקר
נהיו לי עיגולים שחורים מתחת לעיניים בגללו תמוז לם
רוצו לקנות אותו
סיפור נהדר וחזק עם שלל דמויות ואיך שהיא משחקת עם מילים שלה והעלילה שלא מרפה וגורמת לך לצלול לתוך עולם מעוות של כתות ואיך שואפים לבני אדם מטומטמים את המוח