Jewish writings

"כתבים יהודיים"- היה אסופה של מאמרים הודות המצב היהודי המעורער, החל מהמאה ה 17 עם התעוררות לאומית כושלת סביב המשחיות המזויפת שבתאי צבי, ולבסוף הציונות שלהגדרת הרצל חבריה הטובים ביותר היו האנטישמיים שהוציאו את המדינה היהודית לפועל לאחר השואה במיוחד.

"פלסטינה ובניינה של מולדת יהודית הם היום תקוותם הגדולה של יהודים ועליהם גאוותם.
אי אפשר כמעט לדמיין מה יקרה ליהודים, אישית וקיב

גרשם שלום (שמו הקודם גרהרד שולם) היה בן 27 כשהוא החליט לעבור מגרמניה לפלסטינה. הוא עשה זאת כצעד מתבקש לפילוסופיית החיים שלו. גרשם האמין שאין ליהודים קיום בגולה ועליהם ליצור לעצמם קיום עצמאי וזהות יהודית רוחנית שאינה קשורה לקיום המצוות בהכרח, אך יונקת מהמיסטיקה היהודית הקדומה. גרשם הקדיש את חייו להעלות מן האוב את אותה מיסטיקה קדומה (הקבלה, תנועות החסידות למיניהן ותוצרתן האינטלקטואלית, השבתאות והייא

Crises in the republic
1972
, היה ספרה האחרון של <mark>חנה ארנדט</mark>. הספר דן אודות משבר הדמוקרטיה האמריקאית, מסמכי הפנטגון, תנועת המחאה סביב מלחמת וייטנאם והמחאות באוניברסיטאות בארה"ב ובאירופה.
הספר דן בשלושה סוגיות- לשקר בפוליטיקה – השקרים של פוליטיקאים ובכירי הממשל סביב וייטנאם וסוגיות אזרחיות כולל ציטוט לאזרחים פרטיים כמו המלשינים בבריה"מ. כול הפרק בנוי ממסמכי הפנטגון, שתועדו ע"י בכירי הממשל והתפרסמ

ספר מעניין מאד, לא פילוסופיה פופולרית אלא ספר ברמה מקצועית, לכן די קשה להבנה ולקריאה (לפחות כך היה עבורי).
<mark>חנה ארנדט</mark> עוסקת בספר זה בהבחנה, שלפי טענתה, אותה היא גם מנסה להוכיח בספר, לא היתה קיימת במסורת החשיבה המערבית והמזרחית כאחד.
הבחנה זו שבה עוסק הספר היא בין שלושה סוגים/קטגוריות של פעילויות המאפיינות את האדם:
1. עבודה קיומית, Labor, כלומר כלל הפעולות שעושים אנשים כדי לספק צרכים (בסיסיים בעי

הספר עוסק ברוע האנושי שמעסיק והעסיק אנשים לאורך דורות וגם כיום.
בחרתי בספר הזה של <mark>חנה</mark> ארדנט פילוסופית יהודיה אמריקאית (נפטרה בשנת 1975) לבדוק ולהתייחס לנקודה חשובה זו בתולדות האנושות.
מעט רקע: אדולף אייכמן נחשב בצדק לאחד המובילים במערכת רוע שהביאה להשמדת שליש מעמנו ורבים אחרים. כדי להבין עד כמה הלא איש הזה הצליח במעליליו שתוך שישה שבועות בלבד "דאג" בירוקטית-לוגיסטית לרציחתם של כשש מאות אל

ב"יסודות הטוטליטריות" <mark>חנה ארנדט</mark> למעשה גורסת שלטוטליטריות 3 עמודי תווך מרכזיים: אנטישמיות, אימפריאליזם וגזענות. למרות שאני מצאתי את עצמי חולק על הטענה שהאנטישמיות אחראית לבניית הטוטליטריות, מדובר בספר שחודר לעומק התופעה ומציג את שורשיה בצורה שלא הייתה דומה לה בתקופתה של ארנדט. מחקר מקיף ונרחב שמשנה את האופן שבו אנו בוחנים את ההיסטוריה ואת שהתרחש בעת החדשה, וכמובן - חובה עבור כל אדם שמעוניין להבין א

את "אייכמן בירושלים" קניתי אחרי מין צירוף מקרים כזה שהחלטתי שלא ייתכן בצירוף מקרים, שהיקום מנסה להגיד לי משהו. זה היה ביום השואה בשנה שעברה, כשבשיעור חינוך המחנכת שלי זרקה כלאחר יד את המושג "הבנליות של הרוע" בשילוב עם שמה של <mark>חנה ארנדט</mark>. הסתקרנתי. באותו יום חזרתי הביתה, פתחתיי טלוויזיה ובדיוק שודר סרט על <mark>חנה ארנדט</mark>. טוב, אמרתי, מתחיל להיות חשוד. ואז נסעתי לקניון, ומה אם לא "אייכמן בירושלים" ניבט אליי

אייכמן בירושלים- דו"ח על הבנאליות של הרוע", נכתב בעקבות המשפט של אייכמן הנאצי ב-1961, ש<mark>חנה ארנדט</mark> סיקרה עבור ה-new-yorker

בית המשפט:
בית-המשפט בירושלים, שהפיק מעל 1,500 מסמכים עודות מהלך המשפט ונערך בתרגום סימולטני לשלל שפות. המשפט נעשה ע"פ החוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם והושפע ממשפטי-נירנברג בסוף המלחמה. אייכמן נלכד ע"י המוסד בארגנטינה שנה לפני, ותוך עשרה ימים הובא לירושלים.
"הקנצלר אדנאואר

אנו תמיד נוטים לחפש את שורות המחץ כאשר אנו קוראים ספרים, בין אם ספרי עיון או סיפורת. <mark>חנה ארנדט</mark> מספקת כאלו בשפע. באמת. אותם אלו המסמנים בעיפרון בספריהם יסמנו את כל שני הפרקים האחרונים ויראו בהם את תמצית הספר. במילים אחרות, יטעו לחשוב שארנדט דוגלת ללא עוררין בגישה הפונקציונליסטית(ראול הילברג (The destraction of the European Jew)כריסטופר בראונינג(Ordianry men)), שהבריוקרטיה של הרייך הובילה במידה רבה