“טרם קראתי ספר של אן פאצ'ט ו'אדונית השקרנים' נראה לי אחד טוב לפתוח בו. אז...ככה-ככה. הספר משתרע על כמה עשורים וסוקר את חיי שלושת דמויות המפתח וסביבתן דרך עיניהן. רוז ההרה יפת התואר הנוטשת את מכורתה קליפורניה ומשפחתה בסוג של גחמה ומותירה פתק קצר, מרחיקה אלפי קילומטרים במכונית חבוטה עד העיירה האביט הנידחת שבקנטאקי , כל כך שונה מקליפורניה התוססת עם מזג האוויר הנוח. שם היא מוצאת את מקומה במלון שהוסב”

“לא עשיתי טיול של אחרי צבא, לא טיול קלאסי כזה של טרקים בדרום אמריקה או חיפוש עצמי בהודו. אני קצת פחדנית וקצת (הרבה) מפונקת, ותכלס מעדיפה סיבוב שופינג עירוני על פני התמודדות עם טבע, חרקים ומחלות אופציונליות. מצד שני, אני מודעת לכל מה שאני אולי מפספסת, ולכן מאוד נהנית לקרוא על זה. גם זו דרך לטייל במקומות. "נהר הפלאות" של אן פאצ'ט, מעבר לנושאים האתיים, הרפואיים והאנתרופולוגיים שהוא עוסק בהם, גם לקח”

“מה היה קורה אם... ארבע מילים שצופנות בתוכן הפתעות ומסתורין. אני אוהבת לשבת ולגלגל בראשי כל מיני מה היה אם. בפעם הראשונה כשנסעתי ליוון הלכנו למסור ד"ש לדוד מימי מאחיו. היה לו עסק גדול באתונה לצרכי צילום, ויד ימינו בחנות היה דניאל. בחור ממוצא יווני שעזב את משפחתו באוסטרליה וחזר לשורשיו באתונה. ידעתי לזהות את הזיק בעיניו של דניאל. הבנתי מה אני רואה. אבל דניאל היה הגון דיו לדעת מראש שהפרש הגילאים”

“הספר הטוב ביותר שקראתי השנה. רגיש ומרגש, מלא אבחנות יקרות על התבגרות ועל יחסים בין הורים וילדים, בין מאהבים ובני זוג ומעל הכול -בין אחים ואחיות. הדרמה הגדולה היא בפרטים הקטנים ואן פאצ'ט מצליחה למצוא אותה ולברוא אותה בכל עמוד מחדש.”

“טרם קראתי ספר של אן פאצ'ט ו'אדונית השקרנים' נראה לי אחד טוב לפתוח בו. אז...ככה-ככה. הספר משתרע על כמה עשורים וסוקר את חיי שלושת דמויות המפתח וסביבתן דרך עיניהן. רוז ההרה יפת התואר הנוטשת את מכורתה קליפורניה ומשפחתה בסוג של גחמה ומותירה פתק קצר, מרחיקה אלפי קילומטרים במכונית חבוטה עד העיירה האביט הנידחת שבקנטאקי , כל כך שונה מקליפורניה התוססת עם מזג האוויר הנוח. שם היא מוצאת את מקומה במלון שהוסב”

“לא עשיתי טיול של אחרי צבא, לא טיול קלאסי כזה של טרקים בדרום אמריקה או חיפוש עצמי בהודו. אני קצת פחדנית וקצת (הרבה) מפונקת, ותכלס מעדיפה סיבוב שופינג עירוני על פני התמודדות עם טבע, חרקים ומחלות אופציונליות. מצד שני, אני מודעת לכל מה שאני אולי מפספסת, ולכן מאוד נהנית לקרוא על זה. גם זו דרך לטייל במקומות. "נהר הפלאות" של אן פאצ'ט, מעבר לנושאים האתיים, הרפואיים והאנתרופולוגיים שהוא עוסק בהם, גם לקח”

“מה היה קורה אם... ארבע מילים שצופנות בתוכן הפתעות ומסתורין. אני אוהבת לשבת ולגלגל בראשי כל מיני מה היה אם. בפעם הראשונה כשנסעתי ליוון הלכנו למסור ד"ש לדוד מימי מאחיו. היה לו עסק גדול באתונה לצרכי צילום, ויד ימינו בחנות היה דניאל. בחור ממוצא יווני שעזב את משפחתו באוסטרליה וחזר לשורשיו באתונה. ידעתי לזהות את הזיק בעיניו של דניאל. הבנתי מה אני רואה. אבל דניאל היה הגון דיו לדעת מראש שהפרש הגילאים”

“הספר הטוב ביותר שקראתי השנה. רגיש ומרגש, מלא אבחנות יקרות על התבגרות ועל יחסים בין הורים וילדים, בין מאהבים ובני זוג ומעל הכול -בין אחים ואחיות. הדרמה הגדולה היא בפרטים הקטנים ואן פאצ'ט מצליחה למצוא אותה ולברוא אותה בכל עמוד מחדש.”