מה דעתכם על אנתרופולוגים? ועל סרטי טבע? אני מתקשה עם שני הסוגים. אנתרופולוגים כי הם חוקרים יצורים במידה של ריחוק - ובטוחים שלמרות נוכחותם הזרה, מושאי מחקרם יכולים לשכוח שהחוקרים הזרים נמצאים בתוך עולמם, ולהמשיך להתנהג כרגיל כדי לספק את סקרנות חוקריהם. גם בסרטי טבע - שאני פשוט לא אוהבת, ולא צופה - יש נימה כאילו מדעית ומרוחקת, כאילו המצלמה היא חלק מעולמם של המצולמים, כאילו חיות הבר, או הצמחים המצולמים, מרגישים טוב בתפקיד ה"סלב" ואוהבים להצטלם כמונו, בני האנוש. ולמה נזכרתי בשני אלה בביקורת על הספר הזה? כי יש בו משניהם והדעת נותנת שלא אוהב את הספר. אבל אהבתי.
מרינה סינג היא מדענית העובדת בחברת תרופות. בעברה היתה רופאה, מקצוע עליו ויתרה אחרי התרחשות מסויימת והתמחתה בפרמקולוגיה. עבודתה שיגרתית, ללא שיאים של התלהבות. היא חיה ועובדת בויסקונסין בה נולדה וגדלה, לאם לבנה עד בוהק ולאב הודי שפגשה בעת שלמד כסטודנט זר באוניברסיטה. לחברת התרופות יש פרוייקט מדעי המתנהל בסודיות רבה באחד הג'ונגלים באמזונס, שם נהרג לאחרונה אחד מחוקרי החברה, שנשלח לברר מה קורה במחקר ומתי הוא יתחיל להחזיר את הכספים העצומים המושקעים בו ולהביא את מליארדי הדולרים של רווח שהוא אמור להביא לחברה המממנת.מרינה סינג נשלחת על כורחה לברר את הפרטים על מותו וגם לבדוק מה עם המחקר.
הספר מעלה - אמנם על קצה המזלג - סוגיות מרתקות. הוא עוסק באתיקה של מחקר מדעי, בנכונות של חברות גדולות לנצל ידע ומשאבים של העולם השלישי, כדי להפיק רווחים לעולם השבע. הוא עוסק בפיריון ומנסה לבדוק אפשרויות הזויות של הריון ולידה עד גיל זקנה ושיבה. הוא עוסק גם בהורות, באחריות, באהבה. ועושה את כל אלה תוך שהוא מספר סיפור מרתק, ותוך תיאורים הנראים אמיתיים כמו סרט טבע של הג'ונגל על שלל הצבעים, הסכנות והריחות. היות ומעולם לא הייתי בשום ג'ונגל, ואין לי כוונה לבקר באחד כזה, קיבלתי את תיאוריה של פאצ'ט כעובדות, שגם אם היא בראה אותם מדמיונה - הם נראים לגמרי חיים ואמיתיים.
די מזמן קראתי את ספרה "בל קנטו" היותר מפורסם ומעוטר מהספר הזה. אהבתי אותו הרבה פחות משאהבתי את "נהר הפלאות" הפחות מפורסם. יכול להיות שגם הספר הזה לוקה בדמיון פרוע של הסופרת, אבל פה היא מספרת סיפור מרתק, מעטרת אותו ברקע מתקבל על הדעת, מתארת תאורים יפים ומרתקים של הסביבה ומעלה - בעדינות רבה - שאלה שכל בר דעת צריך לשאול: עד לאן מותר - וכדאי - לנו ללכת עם מדע המשנה את חיינו ואת טבענו, כשאנחנו יודעים מראש שאין דרך חזרה?


















