ביקורת ספרותית על כל המשפחות המאושרות - עין טובה # מאת אן פאצ'ט
ספר מעולה

---

מה היה קורה אם...

ארבע מילים שצופנות בתוכן הפתעות ומסתורין. אני אוהבת לשבת ולגלגל בראשי כל מיני מה היה אם. בפעם הראשונה כשנסעתי ליוון הלכנו למסור ד"ש לדוד מימי מאחיו. היה לו עסק גדול באתונה לצרכי צילום, ויד ימינו בחנות היה דניאל. בחור ממוצא יווני שעזב את משפחתו באוסטרליה וחזר לשורשיו באתונה. ידעתי לזהות את הזיק בעיניו של דניאל. הבנתי מה אני רואה. אבל דניאל היה הגון דיו לדעת מראש שהפרש הגילאים והמרחק הגיאוגרפי אולי יום אחד יהיו נגדנו. רק אחרי כמה חודשים סיפרו לי שהוא כמעט ביקש ממני להישאר, אבל בסוף ויתר. אם הוא היה מבקש והייתי נעתרת, הייתי היום חיה ביוון שאני כל כך אוהבת? ופעם בשנה היינו נוסעים לבקר את משפחתו של דניאל באוסטרליה והייתי מעלה תמונות לפייסבוק מהשריפות הנוראיות המשתוללות שם? מי יודע? מה היה אם זו שאלת השאלות שלעולם יישארו פתוחות. איזה כיף היה אם היה עוד יקום מקביל שהיינו יכולים לצעוד בו קצת בשביל לדעת.

"אי אפשר למפות את כל הדרכים שבהן היה העתיד מתפרש בלי עוגני העבר". (עמ' 290)

אלברט קאזינס בסך הכל רצה קצת שקט באותו יום ראשון גורלי. הוא היה עו"ד שעבד בפרקליטות המחוז בלוס אנג'לס כששמע בשיחת מסדרון שביום ראשון תיערך מסיבת הטבלה לבתו של אחד השוטרים, פיקס קיטינג. אלברט ופיקס הכירו אחד את השני מתוקף עבודתם אבל לא מעבר לכך ובטח לא החזיקו בקשרים חבריים. כל אלו לא שינו לו לאלברט קאזינס. שלושה פעוטות בבית הדורשים את תשומת ליבו, ואישה הנושאת בבטנה את הילד הרביעי היו סיבות מספיק טובות לדעתו לקחת פסק זמן קצר ולהגיד לטרייסי אשתו שהוא חייב לקפוץ למסיבת ההטבלה הזו, כי זה אירוע הקשור לעבודה.

וכך, כשבקבוק ג'יין בידו הגיע אלברט למסיבה. בעודו נרתם לעזור במטבח לפיקס לסחוט תפוזים למיץ אשר יוגש עם המשקאות ביקש ממנו האחרון לאתר את בתו התינוקת זו שלכבודה המסיבה, כי אם פיקס ייצא לחפש אותה יעצרו אותו האורחים ויעכבו אותו. כשהוא מוצא את התינוקת- פראנסס, שתיקרא בפי כל פראני, אלברט חושב שהיא התינוקת הכי יפה שראה אי פעם. כשהוא מרים אותה ונושא אותה בזרועותיו- במעשה זה הוא שינה את תסריט חייו ויחד אתו את תסריט חייהם של עוד תשעה אנשים. משפחותיהם של אלברט ופיקס על נשותיהם וילדיהם יסטו ממסלול חייהם המוכר ויצאו לחיים אחרים. שתי משפחות שיתפרקו ויתחילו מחדש.

אן פאצ'ט כתבה ספר מקסים על משפחתיות, אהבה, נאמנות ומוסריות, משפחות מורכבות , יחסי הורים ילדים ובכלל יחסים בין משפחתיים בסיפור סוער ומרגש וכל זאת מבלי להכניס קורטוב של קיטשיות לסיפור. דמויות נהדרות, בעלות אופי. כאלו שתמשיכו לחשוב עליהן הרבה אחרי שתעבירו את הדף האחרון בספר.

הספר יצא בסדרת עין טובה. אני אוהבת את הסדרה הזו. גם השם שניתן לסדרה מקפל בתוכו הבטחה שמתקיימת. עין טובה- עין שרואה את מלוא התמונה. שמספרת את הסיפור המלא, מבלי להרגיש צורך לטשטש, ומבלי להעביר את המילים בפילטר כלשהו שירכך. גם הספר הקודם מהסדרה שקראתי ומאוד אהבתי (כל מה שקרה שם באמת) סיפר סיפור חזק וסוער, ובשני הספרים הדמויות היו חזקות מאוד ונוכחות והן אלו שהרימו את הסיפור. מי שאחראי לסדרה המשובחת הזו בעם עובד עושה עבודה נהדרת.

ספר הכתוב ברגישות ומרגש, כזה שיערסל לכם את הלב.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על כל המשפחות המאושרות - עין טובה #