הספר החדש של <mark>סמי ברדוגו</mark> מעמיד במרכז הבמה דמות נשית מרתקת ובלתי נשכחת. מי זאת שרי חליווה? לכאורה אישה בת 45 רווקה ללא ילדים החיה חיים רגילים בישראל. אך צריך לקרוא את הספר כדי להבין שחליווה היא דמות של אישה החיה את הרגע. לא מרוכזת במה שקורה במדינה, ומנהלת מערכת יחסים מינית עם אישה, ולצדה מערכת יחסים מינית עם גבר הצעיר ממנה. מה היא רוצה מהם? מה הם רוצים ממנה? לא הכול ברור ונדרשת קריאה מעמיקה כדי להבי

בכתיבה עשירה ומלאת מבע מספר גיבור הספר את הסיפור שלו ושל שלושת אחיו. כל עלילת הספר נמסרת ביום חמישי. שלושת האחים נקראים על ידי המשטרה לבית אחיהם הבכור לאחר שזה נעל את ביתו והוא מסכים רק לאחיו להיכנס.
כל זה קורה לאחר ש14 שנה לא התראו האחים, כולם מעל גיל 50.
האח הבכור רק השאיר לאחיו הודעה שהוא "מוציא אותו". מספר הספר דוחה את נסיעתו לבית אחיו הבכור ומכניס את הקורא לזרם התודעה שלו על כל מחשבותיו, ר

<mark>סמי ברדוגו</mark> מצליח להיכנס לתוך נפשה וגופה של אישה תוך כדי שהוא כותב בפירוט רב על עולמה הנפשי והגופני. את כל אלה הוא עושה בכישרון רב תוך ניתוח רב משמעות של משפחה ישראלית רגילה על בעיותיה. גיבורת הספר נוסעת לעפולה בכוונה לפגוש שם באיזה ישוב בעמק יזרעאל את בנה בן ה18 שהתנתק ממנה ושומר ממנה מרחק. לגיבורה של הספר אין שם ולבעלה קוראים אלברט. ארמון הוא בעלה הראשון שנפטר, אלברט בעלה השני והכנוע שלא רב אתה מ

בספר זה יש סיפורים קצרים ונובלות שכתב ברדוגו בראשית כתיבתו ועד 2010. לפני חודשים קראתי את ספרו החדש של ברדוגו 'כולנו החמישה' הספר היה מצוין.
הספר הזה יצא בספריה החדשה ב2011 וערך אותו מנחם פרי. הסיפורים הקצרים מצוינים תמציתיים, מעניינים ועוסקים במיניות, בעבודה, ביחסים בין אבות לבנים, חברויות, וגידול ילדים. מה שמאפיין את כתיבתו של <mark>סמי ברדוגו</mark> זה החמקמקות של הנפש ושל התודעה האנושית. לצד דרמות ויצרים

זהו הספר הראשון שאני לא מצליחה להעניק לו דירוג מספרי.
זהו קובץ סיפורים שכתב <mark>סמי ברדוגו</mark> לאורך שנים רבות, וככזה הוא מורכב מיצירות מופת לצד טקסטים שגרמו לי להישאר עם פרצוף דמוי סימן שאלה בסיום הקריאה. יצירות המופת ראויות לחמישה כוכבים בלי ספק, חלקם אפילו ראויים ליציאה מהסקאלה ולמחיאות כפיים סוערות במבט מתמוגג, והאחרות - מה לעשות - פחות. פתרון של מיצוע שכזה הרגיש לי חוטא להתבוננות ההוליסטית והמורכבת

"החיים לא עומדים בהבטחה שלהם. בגלל זה: חמור." עלילת הספר סובבת בשתי קווי עלילה- רוסלאן ההומו וסטיב האמריקאי המחלקים את חייהם בין העיר הגדולה (אשקלון) והמושב השכוח בת הדר. ציר העלילה הראשון שרוסלאן הצעיר חי בקרית ים (1994)עם הוריו העולים הטריים מ אזרבייג'ן עם אימו אולגה ואביו ארתור הרזה והמותש שעובד במפעל נשר. רוסלאן הצעיר לומד באורט קרית ביאליק הנדסת בניין.

"שניים מהגלגלים של מכונית השיטור פל

הספר השאיר בי תחושה עמוקה של כלום עם שום דבר.
הרעיון הנשגב של "לא לייצר עלילה" ובכך להעפיל לרמה יצירתית נעלה (אולי בהשאלה מעולמות הרוּחְנִיות?),
מותירה את הקורא עם שלל דמויות שטוחות, לא אמינות (אדם בן זמננו שמשתמש בביטוי 'העמק של יזרעאל' בודאי נולד בפתח של תקוה), שלא מתפתחות לדבר, שמניעיהם סתומים ואחריתם פשוט לא מעניינת.
כשקראתי את התשבחות אַלִּיבָּא דְּמנחם פרי, העורך, על הכריכה האחורית נזכרתי

אהבתי ונהניתי.
גיבור הספר חוזר לבית ילדותו אחרי שני עשורים כמעט ביחד עם אמו למעין "חופשה" בת שבוע.
המספר בעצמו מתגלה כתלוש מהמציאות, סובל ממשבר זהות, מינית וחברתית והתלישות הזו מקורה בבית ילדותו, דירת עמידר אי שם.
מבקש לעשות בחייו תיקון לכן מתחיל ללמד את אמו את הא-ב כדי שבערוב ימיה תדע לקרוא ולכתוב.
האם כביכול פרימיטיבית שאינה יודעת קרוא וכתוב אך זו אשה עם המון חוכמת חיים, חזקה ושרדנית.
הבן מ

לא קראתי מעולם את ספריו של <mark>סמי ברדוגו</mark> והיה לי קצת מוזר להתחיל לקרוא את הספר הזה שלו שכתוב בעברית "אחרת"; הגיבור בספר זה למשל איננו מסתכל אלא "שולח הסתכלות" הרקיע אינו מחשיך או מתכהה אלא "מגביר התכהות" וכך הלאה לאורך כל הספר...
אבל לאחר שמתרגלים לשפה המוזרה הזו אפשר בכל-זאת ליהנות מהספר. הספר מתאר את מסעו של גיבורו מרסל בן חמו על פני ישובים ומקומות בישראל הוא מתאר את מה שהוא רואה בהם היום וקטעי "פ