ספר הביכורים המרשים של סמי ברדוגו, זוכה פרס הסיפור הקצר של עיתון 'הארץ' 1998, ייחודי בנוף הסיפורת הישראלית הצעירה באיפוק הרגשי, בדיוק הלשוני ובליטוש האמנותי שלו, כמו גם בעיסוקו בפריפריה ובדמויות השוליים שלה. באחד - עשר הסיפורים שבקובץ מעניק הסופר לגיבוריו קול אותנטי וחי, ובו - בזמן מרחף מעליהם ומתבונן בהם בעין מפוכחת ואירונית; הבן המדווח על הטקסים הקבועים שלו ושל אמו במעין טנגו של אהבה - שנאה ('שוק'); שולאמית המטפלת באמה חולת הנפש ובאחיה המוגבל וחולמת על 'הגבר שאיתו נתחתן שיוציא אותי מכאן' ('נשארת שמחה'); הנער בר - המצווה הנפרד במשך שנה מאביו הגוסס, ולאחר מות האב הוא עורק אל מחנה הנשים, האם והסבתא ('פלארד'); האורח הצעיר המספר על חייו בשולי פאריז אצל דודו מוריס, שמטפח את החתולה שלו ומתעלם מנכדתו השחורה, בתו של בן - הדוד האהוב ז'זף (ילדה שחורה). המשפחה בסיפורים תמיד חסרה, פגומה, נעדרת אב או אם, ונקשרות בתוכה בריתות סמויות ובגידות, נאמנויות ואגודות, כשהמספר הוא גם משתתף וגם צופה בודד מן הצד: 'אין לי אגודה, אפילו לא של איש אחד'. הפריפריה חסרת - שם, מקומה לא מזוהה, אנשיה מבקרים בבית הכנסת השכונתי, מדברים עברית משובשת וצרפתית, ופונים זה אל זה ב'מאדאם' ו'מסייה'. רק מדי פעם חודרת לתוכה המציאות הישראלית הממוסדת כבמראה מעוותת ואירונית; האם עובדת נקיון ב'הסתדרות של מועצת הפועלים', האב ובנו שרים על ערש הדווי 'היתה צעירה בת כנרת', סאני - בוי מלמד עולים חדשים עברית באמצעות שיר של ביאליק, המסיבה לזקנים ולמפגרים נערכת במתנ"ס של ויצ"ו, והחלום הנכסף הוא להיות חבר ב'אגד'. הראייה החדה של הסופר, כמעט אכזרית במפוכחות שלה, מעצימה כבזכוכית מגדלת אנושיות וחמלה גדולה. סמי ברדוגו, נולד ב - 1970 במזכרת בתיה, למד ספרות כללית והיסטוריה באוניבסיטה העברית. חי בתל - אביב.

סמי ברדוגו

נולד וגדל במזכרת בתיה להוריו יוצאי מרוקו, אח לשלושה. בגיל 13 נתייתם מאביו. למד בבית-הספר התיכון האזורי בגדרה, במגמת ביולוגיה. את שירותו הצבאי עשה בהנדסה קרבית ברמת הגולן. לאחר השחרור נסע לשנת חופש בצרפת וכשחזר למד ספרות כללית והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. חי בתל אביב. ... המשך לקרוא

שם הספר
ככה אני מדברת עם הרוח
יתומים
זה הדברים - הספריה החדשה #
הילד האחרון של המאה