ביקורת ספרותית על ככה אני מדברת עם הרוח מאת סמי ברדוגו
ספר מעולה

---

סמי ברדוגו מצליח להיכנס לתוך נפשה וגופה של אישה תוך כדי שהוא כותב בפירוט רב על עולמה הנפשי והגופני. את כל אלה הוא עושה בכישרון רב תוך ניתוח רב משמעות של משפחה ישראלית רגילה על בעיותיה. גיבורת הספר נוסעת לעפולה בכוונה לפגוש שם באיזה ישוב בעמק יזרעאל את בנה בן ה18 שהתנתק ממנה ושומר ממנה מרחק. לגיבורה של הספר אין שם ולבעלה קוראים אלברט. ארמון הוא בעלה הראשון שנפטר, אלברט בעלה השני והכנוע שלא רב אתה מסכים אתה על כל דבר ואוהב מאוד לעשן ולבהות בתקרה. הספר הזה הוא מורכב והוא כולל מספר אלמנטים: שפה בגובה העיניים, דמויות ישראליות טיפוסיות ורגילות אשר למרות זאת חושפות עולם פנימי סוער וחסר שקט.
כאשר הגיבורה מגיעה במונית שירות לעפולה היא חייבת להשתין אך לא מוצאת מקום בו תוכל להתרוקן. תוך כדי הנסיעה וגם בסיומה מגיעה העלילה לשיא חדש ושוב חוזרת להתחלה ולקושי של האישה לנהל עם בנה מערכת יחסים נורמלית.
היא נמשכת לגברים בעלי "כוח יפה" "שייקחו אותה ויעשו אתה הכול".
את הספר הזה הכולל 211 עמודים ויצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד הספרייה החדשה קראתי ביום אחד. ספר מעולה לא קשה לקריאה ומומלץ

» ביקורות נוספות של rea
» ביקורות נוספות על ככה אני מדברת עם הרוח