כל מה שהספר הזה עבר עד כה בחייו הקצרים, הוא תעלומה אחת גדולה: זה התחיל מהחלטה של האחת והיחידה, ג'יי קיי רולינג, שרצתה להיות אנונימית ולראות איך אנשים יגיבו אחרי שיקראו ספר שהיא כתבה מבלי לדעת שרולינג היא זו שכתבה אותו.
אז מה היא עשתה? היא אימצה לעצמה שם בדוי ('<mark>רוברט</mark> גלבריית') תחת ספרה החדש ('קריאת הקוקיה').
כשהספר הזה יצא לאור, המו"ל התלהב ממנו וכל העסק הזה שסופר אלמוני כדוגמת גלבריית כותב רומן

לקרוא את סדרת ספרי המתח הבלשיים שכתב <mark>רוברט</mark> גלבריית' (שם העט של ג'יי קיי רולינג, שהחליטה להשתעשע קצת ולהתחזות לגבר - רולינג, יש לך משהו לספר לנו על הזהות הטרנסית שלך? חח סתם צוחק) אשר במרכזם עומדים הבלש קורמורן סטרייק והמזכירה שלו רובין אלקוט, זה כמו לשחק באולינג - זריקה ראשונה אתה לא פוגע בכל הבקבוקים, גם בזריקה השנייה לא וכן הלאה גם לגבי הזריקות הבאות. אבל אז מגיע הרגע הגדול שלך, ו... בול פגיעה!!

#
רופאה צעירה, אם לתינוקת בת שנה, יצאה, לפני 39 שנים, מהמרפאה בה עבדה לפגישה ומאז – כמו שאומרים – נעלמו עקבותיה. בתקופה בה נעלמה פעל באיזור רוצח סידרתי סדיסט, שאולי – ואולי לא – אחראי להיעלמה המסתורי. את החקירה החל בלש משטרה, שבדיעבד הסתבר שהוא היה בדרך להתקף פסיכוטי. משעשע ומרתק לקרוא את עבודת הרכבת הרמזים של החוקרים, המנסים לפענח את הערותיו המבוססות על אסטרולוגיה, קלפי טארו, מאגיה שחורה והדת הנ

#
ספר שנפתח בחתונה וכולל תיאורים מדוייקים – ככל שידיעתי מגעת – של תחושות ה"לפני", שכמעט לעולם אינן נטולות ספקות וחששות. בתיאור הזה הצליחה גלבריית להדגים את יכולתה הספרותית. תיאור מוכר לכל, בו שתולות דילמות פרטיות, מרפרף על דמויות נוספות המשתתפות באותה סצינה ומכין את הקורא לסיפור המתח החדש בו משתתפים קורמורן סטרייק ועוזרתו רובין (להלן – הכלה).

כבר כתבתי בעבר את הערכתי לכתיבתה של הסופרת. קראתי א

הסדרה הזו גורמת לי לצאת מעורי. להתגעגע, לכלות, להרגיש כאילו אדם קרוב נסע לחופשה ועוד לא חזר. 
ולמה? מה היא כבר נתנה לי?
כנראה שהאמת מתחילה ומסתיימת בגיבורים. כמו עם בנות פנדרוויק. כשגיבורים טובים מספיק, אמיתיים מספיק, אני נקשרת אליהם. כמו אל הקוף, כמו אל שותפותי לפשע, כמו אל החתולה שלי. 

בנוסף, הגיבורים שלי נסעו לחופשה.
קראתי את הספר הראשון. נהניתי. התפעלתי מאחד מספרי המתח (למבוגרים) הראשוני

אני עובד במפעל לייצור סלטים, במקביל ללימודי תקשורת באוניברסיטה הפתוחה. זה אולי נשמע שילוב לא פשוט, עבודה ולימודים, אבל הי - אני עובד במפעל לייצור סלטים, ביום אחד אני רואה הרבה סלטים, אז מה זה כבר ביחס לכל זה, הסלט הסבוך של החיים?

אבל יש לי חיים גם מחוץ לשעות העבודה ומחוץ לזמן שאני מקדיש ללימודים: אני מנהל קשר זוגי, אני מתעסק בתחביביי השונים, הכוללים בין היתר גם קריאה כמובן.

אם אני צריך לתמצת

כבר אמרתי את זה בביקורת על הספר הקודם בסדרה, אבל אף אחד חוץ ממני לא זוכר, אז מה'כפת לי.
הסדרה הזו היא, בעיני, ההוכחה לכך שג'יי קיי רולינג היא סופרת אמיתית.
כזאת שכותבת מתוך אהבה לכתיבה ומתוך כבוד למקצוע.
אם עיקר עניינה היה כסף או הכרה, היא היתה יכולה לכתוב המשכים/הקדמות/וריאציות על סדרת הארי פוטר.
או לא לכתוב כלום.
זה לא שחסר לה אחד מהשניים גם ככה.
הבחירה לכתוב בז'אנר כל כך שונה, המחקר שניכ

אמהות הן יופי של דבר. לצד זאת, יש להן עקרונות חשובים. ניתן להאשים אותן? הרי גם אני, לו הייתי קונה למישהי ספרים שהיא מאוד מחכה להם כמתנת יום הולדת, הייתי רוצה להעניק אותם פנים אל פנים לילדונת. ולכן כאשר הספרים עוד לא הגיעו, והילדונת כן, אין ברירה אלא להמתין כמה שבועות עד שיהיו ספרים ותהיה ילדונת.

בינתיים הילדונת צופה בספר הרביעי שכבר יושב לה על המדף ועיניה כלות. היא המתינה חודשים עד לבוא הספר המ

"מילים הן כמו כרית נוצות שפתחו אותה, ושכל הנוצות שבתוכה מתפזרות לכל עבר.
ברגע שאתה פותח את הפה, את מה שהוצאת משם כבר לא ניתן להחזיר"






הנה דיאלוג קצר שהתנהל בסיפרייה העירונית שבעיר מגוריי, ביני לבין הספרנית...
אני: אה, סליחה, את יכולה לרשום לי בבקשה את הספר הזה בבקשה?
הספרנית: אין בעיה. אגב, אתה יודע שקדם לספר הזה ספר נוסף?
אני: אה כן, 'קריאת הקוקייה'. לא כל כך אהבתי אותו. פשוט שמעת