ביקורת ספרותית על מלחמה משלו - חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים מאת אורי בר-יוסף
ספר מעולה

---

מלאכים מעל שמי העמק

זוגות מטוסי קרב עמוסי פצצות כבדות תחת כנפיהם, הרעימו והרעידו את שמיי העמק, חלפו מעל ראשי ללא הפוגה, פנו בבהילות צפונה, כסימן שבדיעבד הסתבר כמבשר אסון.

זאת תמונת הזיכרון שלי מהאופן בו פרצה מלחמת יום הכיפורים בהפתעה גמורה, לה נחשפתי בשעה שרצתי בשדות העמק סמוך למסלולי ההמראה, נער בן 19, שדחה את גיוסו לצבא, בכדי להשתתף באליפות אסיה לנוער באתלטיקה קלה.

המטוסים שהגיחו לפתע, גרמו לי להניח שלבטח זהו יום קרב רציני קצר, בו הסורים חוטפים מכה חזקה מחיל האוויר שהיה בעייני כמלאכים השולטים בשמיים ללא מיצרים. כשחזרתי לביתי, הורי בשרו לי בדאגה, פרצה מלחמה. השאר הוא היסטוריה שעדיין מעוררת מחלוקת.

היסטוריה המתחקה אחרי האמת, בניגוד לנרטיב שרוצים שנאמין לו, היא מהות ספרו המפתיע של אורי בר יוסף, מלחמה משלו, חייל האוויר במלחמת יום הכיפורים, המצליח לחשוף את הכישלון הקולוסאלי של חיל האוויר ומפקדו בני פלד, במלחמת יום הכיפורים.

גישה בהחלט מפתיעה, משום שחיל האוויר הצליח לטוס מתחת לרדאר הביקורת העצמית שלו, להתחמק מביקורת ועדת אגרנט. גם מחקרי ההיסטוריה שעסקו במלחמת יום הכיפורים, התמקדו בעיקר במודיעין ובחיילות השדה, אך לא עסקו בו ממש.

באמצעות ספר זה, בקשתי מענה לתמונת המלחמה הקטנה שלי, מה קרה למטוסים שטסו צפונה לרמת הגולן, בשעות הראשונות למלחמה? האם הם עמדו בהנחת היסוד לגביהם, ככוח בעל עצמה ומציינות, שהיה אמור לסייע משמעותית בבלימת הסורים התוקפים ובכך לאפשר את התארגנות כוחות המילואים?

לכך משיב בר יוסף, בצורה נחרצת, כי תרומתו של חיל האוויר ביומיים הראשוניים של המלחמה הייתה שולית. תהליך הבלימה ברמת הגולן הוא בעיקר פרי מאמצי הבלימה של כוחות השריון. תשובה שלצד הפן הלמדני שבה, מעלה שנית תחושות של עצב עמוק ותסכול, נוגעת בטראומת בני דורנו ומבקרת באומץ את הפרות הקדושות להן סגדנו.

הספר הזה, לא מבקר את הטייסים עצמם, שחלקם נפלו בקרב, חלקם נפל בשבי, או אלה הנושאים צלקות עד לימים אלה (כמו השכן שלי) ורובם לחמו בגבורה עילאית. הביקורת של בר יוסף מתמקדת בעיקר במפקד חיל האוויר, שאישיותו הריכוזית והסמכותיות שלו, והעדר ניסיונו בניהול מבצעים גדולים, הביאו אותו לבצע שגיאות פטאליות בראשית המלחמה. כמו העובדה שחלקם של המטוסים שהמריאו בראשית המלחמה, למעשה טסו לכיוון הים, בכדי להשליך את פצצות ההתקפה שלהם ולחזור לבסיס בכדי להצטייד בחימוש לירוט אווירי, ביטוי לפקודות סותרות ששונו ויצרו בלבול רב וחוסר אפקטיביות, סיכנו את חיל החיל האוויר, ולא השיגו את השליטה האווירית בשמי רמת הגולן ברוב שלבי המלחמה.

ספרו של בר יוסף, הוא מחקר פורץ דרך ומחדש, ויחד עם זאת הוא כתוב בשפה קולחת. הוא נשען על מקורות רבים (למרות שחלקם עדיין חסויים לחוקרים). הוא משלב בצורה מופתית קטעי שיח מקוריים בן המפקדים, שעוזרים להבין את אווירת המשבר ולהיות חשוף להנחיות כפי שניתנו בזמן אמת. הוא מצביע על קונספציות לניהול המלחמה, כמו האופן בו נוהל משל"ט חיל האוויר, על בסיס מודל בריטי מהקרב על בריטניה, מה שמוכיח שוב ושוב שלעתים מלחמות העתיד, מתוכננות על בסיס מלחמות העבר הלא רלוונטיות, עובדה מטרידה לימים אלה, בכך שהיא מעלה שאלה גדולה, האם אנחנו נערכים בצורה נכונה למלחמה הבאה?

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על מלחמה משלו - חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים