הרשימה החמה, מעוניינת לקרא, עוד אקרא, מתכוונת לקרוא, ספרים שקראתי, ספרים שקראתי, משתוקקת לקרא , על המדף וממתין, Wishlist - רומאן, ספרים שאני מעוניין לקרא, ספרים שאני רוצה לקרוא, מומלצים שאין לי ורוצה לקרוא, ספרים שקראתי, ספרים שקראתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שקראתי ואהבתי, רשימת מומלצים, רוצה לקרוא, ספרים שמחכים לי, ספרים שלא אהבתי, ספרים שקראתי, ספרי "סוד" שלב א, ספרים שקראתי, ספרות מתורגמת, ספרים שקראתי, לא הורס אבל למדתי משהו, ספרים שקראתי, ממתין לקריאה, ספרות נשית במיטבה, גיבורות נשיות יוצאות דופן, למכירה עד 20 ש'ח, מחכים שאקרא אותם, מאד רוצה לקרוא, ספרות מתורגמת, ספרות הולנדית, קראתי, קראתי, קראתי, ספרים שאני אוהבת, רומנים היסטוריים מומלצים, לקרוא בקרוב, ספרים שאני מתכנן לקרוא, רומנים על מלחמת העולם השנייה, סודות ושקרים, 1, קראתי ואהבתי, ספרים מעניינים, לרכוש, מומלצים לקריאה, ספרים שקראתי, המאגר הענק לקריאה, ספרים אפשריים, ספרים שקוראים, הולנד, פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, פעמיים, מוסיקאים ומוסיקה, מועמד, תומחר , A12, MEGA SALE ספרים במבצע 3 ב50שח ומשלוח חינם, המאגר לקריאה - 2025, ספרים שרוצה לקרוא, מתוכננים, רשימת קריאה של חמדת, אהובים במיוחד, ספרי הספריה החדשה שאהבתי, ספרים שקראתי, צריך לקרוא, הרשימה האינסופית-רוצה לקרוא, מחפשת בנרות, ספרים שרוצה לקרוא, ספרים למכירה/החלפה, מחפש, לא דחוף, ספרים שאני רוצה לקרוא, בהמשך, כריכות ושמות גאוניים , ספרים שקראתי, ספרים שאני רוצה לקרא, ספרים שקראתי, עשרים וארבעת המופלאים, טוב, מעניין בארבעה במאה, ספרים שצריך לקרוא, בטח שאקרא, נערמים על המדף, רותם , רוצה לקרוא, ברצוני לקרוא, המשעממים, על הכוונת, כללי, ספרים שאני רוצה לקרוא, רוצה לקרוא אי פעם, פשוט ספרים טובים, ספרים לקרוא, ספרים שקראתי, להשיג, סיפורי משפחות, ספרים שאני רוצה לקרוא, wishlist, ספרים שאני רוצה לקרוא, FIFO & LIFO, קריאה - מבוגרות.ים, סיפורת מתורגמת, רשימה חדשה, 2018 קראתי, רוצה לקרוא, א, הספריה החדשה, D3, מישי, רשימה ספרים שקראתי, חייבת לקרוא , ספרים שאקרא בקרוב, הספרים שקראתי כבר..., רוצה לקרוא, רומנים היסטוריים על הכוונת, מסקרנים , רשימה, פרוזה מתורגמת למכירה , לקרוא, רוצה לקרוא, יום יבוא2, ספרים שקראתי, קראתי?, ספרות מתורגמת /פרוזה ועוד , ממתינים לי על המדף, ביוגרפיות, סיפורי חיים וספרי זכרונות למכירה, רומנים היסטוריים למכירה, אירופאית, רוצה לקרוא, מתכננת לקרוא, כפות, די /5 ספרים ב 60₪/. 10 ב 100₪, גיבורות נשיות - למכירה, יד ביד לאורך כל הדרך, רחל - ספרים שאהבתי מאוד, הטובים ביותר שקראתי, ראשונה, דו, A12A, נכנס למדף ב2025, ספרים שאני רוצה לקרא, לקרוא מתישהו, ספרים על אבדן, נקראו ב2015, מוזיקה בספרים, פינת המוסיקה / זיכרון לאורי לוטן, מוסיקה ומוסיקאים, קְרִיאַת יַם סוּף, פרוזה, 2023, 2023 פואנטה℗, רוצה לקרוא, ספרים שקראתי, ספרות ורפואה, ספרים שמכרתי, לרכוש/מומלצים לקריאה, נשים, לקריאה עתידית, TBR, רשימת הקנייה שלי, בריאות הנפש (ארווין יאלום ועוד ...), רוצה לקרוא, ספרים שקראתי לאחרונה, ספרות מתורגמת, עוד ...

1.

יצירת המופת - הספריה החדשה # מאת אנה אנקוויסט "יצירת המופת' היה הרומאן הראשון שעמו פרצה אנה אנקוויסט לתודעת הקוראים באירופה (1994). יוהאן סטנקאמר, צייר אמביציוזי ומצליח, מתכונן לפתיחת תערוכה של עבודותיו החדשות במוזיאון העירוני המכובד באמסטרדם, אשר מן - הסתם תביא לפריצה בינלאומית של הקריירה שלו. האם יגיע מאמריקה לפתיחה (כתקוות אמו של יוהאן) גם אביו, שאותו לא ראה יותר מארבעים שנה, מגיל ארבע (ואז לא הבין שאביו בורח עם זמרת אופרה ולעולם לא יחזור)? האם יוכל יוהאן למחוץ את אביו (הצייר לשעבר) בהצלחה שלו? שלושה ימים נמשך ההווה של הספר, ובהם אנו מתוודעים אל אחיו של יוהאן, אוסקר, איש נכה רגשית; אל אמו ואל מניפולציות ההפרד - ומשול שלה כלפי שני האחים ; אל אהובתו של יוהאן בהווה ; אל בניו ; אל אשתו - לשעבר אלן ; אל חברתה הטובה ליסה, פסיכואנליטיקנית שיודעת להקשיב. כל אלה אמורים. לחגוג בארוחה החגיגית לאחר הפתיחה, שמארגנת האם. אם זה אכן ספר על 'דון ג'ובאני' מודרני, כפי שהציגו אותו בהולנד, הרי שהוא ספר שמושך דווקא הצידה ואחורה, אל סביבתו האנושית של ה'דון ז'ואן', ואל העבר שלו. שורת אנשים בספר הזה נאבקים בלי הצלחה על החירות שלהם להיות הם - עצמם אוטונומיים, כי כולם מוצאים את עצמם תלויים במישהו אחר, מישהו נוטש או נעדר או מת. הבדידות המאושרת והעצמאות קורסות מול הצורך של הדמויות למלא את החבית הריקה שלהן באנשים שיצאו - ולא - יצאו מחייהן. לא רק חייו של יוהאן עצמו הם פלגיאט של מישהו אחר. 'הסוד', הרומאן השני של אנקוויסט (הראשון בעברית, ב2003 - ), היה רב - מכר בארץ, וכבש את לב הקוראים באיפוק ובהימנעויות שבו. לאורו, דומה ש'יצירת המופת' יפתיע. זה רומאן ראשון, העולה מהרבה בחינות על זה שבא - אחריו. אחרי 55 עמודים ראשונים 'אנקוויסטיים', של כתיבה טובה ומיומנת, פורצת אנקוויסט לפתע לפסגות מטלטלות, בלתי - צפויות לקוראי 'הסוד'. הטקסט שזיר מונולוגים פנימיים, שכותבת בשביל דמויותיה סופרת בעלת כישרון קומי נדיר, אשר בד - בבד יש בהם הסתכלות - בפרטים של משוררת, עם עומקים מצמררים של אנושיות ושל אמפטיה, שלמולם רק לב - אבן לא יזיל דמעה. מפלא כתיבה אל פלא כתיבה מתקדם הספר עד לברקים ולרעמים שבסיום. "לא לעתים קרובות רואים רומאן בכורה, שבלי שום מאמץ, מתחרה כך בעילית המבוססת"... "אנקוויסט יודעת כיצד לעורר מתח [...] היא כותבת שורת משפטים מסמרי שיער" - כתבו הביקורות בהולנד, בצדק רב. ובארץ כתבו 15 ביקורות על אנקוויסט (עם הופעת 'הסוד') משפטים כגון: "את התענוג הצרוף שכרוך בגילוי של סופר אהוב, אחד שהולך ללוות אותך מכאן והלאה, קשה לפרק למלים"... "התקפים עזים של חשק לרוץ ולרכוש את הספר לאהוביך פוקדים אותך עוד בטרם סיימת אותו"... "'הסוד' הוא הספר הכי טוב שקראתי זה זמן רב"... "לאנקוויסט יש כל מה שזקוק לו סופר גדול - חוש תזמון מדהים, חמלה אינסופית כלפי הדמויות שלה, רגישות אנושיות"... "כשקראתי את הספר ידעתי רק דבר אחד: שאני לא רוצה להפסיק לקרוא בו. כשסיימתי, ידעתי רק דבר אחד: שהוא הפעים אותי"....

2.

הסוד - הספריה החדשה # מאת אנה אנקוויסט 'הסוד', הרומאן השני של אנה אנקוויסט (הראשון בעברית), נבחר בהולנד כספר הטוב ביותר לשנת 1997 (שנת הופעתו), זכה לביקורות מתפעלות, נמכר בלמעלה מ300,000 - עותקים, וסחף את רוב ארצות אירופה (תורגם לגרמנית, צרפתית, אנגלית, הונגרית, שוודית, דנית, איטלקית, בולגרית...). כוחו לגעת, לרגש, לרתק, להדליק את הדמיון, נובע דווקא מן הסטקאטו הסיפורי, מן הנסיון לתת את הדברים "עצמם", בלי שמץ של "דביקות", בלי פרשנות, בלי "פסיכולוגיה". אנה אנקוויסט, פסיכואנליטיקאית, מספרת ומשוררת, ילידת 1945, היא גם בעלת הכשרה של פסנתרנית קלאסית. ב1988 - החלה לפרסם שירים, וב1994 - ראה אור הרומאן הראשון שלה. היום היא מן הסופרים הפופולאריים ביותר בהולנד. באו קראחנבורך קורא לילה אחד סקירה בעיתון על CD חדש עם הקלטות ישנות של הפסנתרנית בעלת הקריירה הבינלאומית, ואנדה ויריקה, אשתו - לשעבר, שלא ראה אותה שנים. הוא מופתע לגלות שוואנדה לא עקרה לאמריקה, כפי שסבר, אלא פרשה לפני למעלה מ15 - שנים מן הקריירה שלה (שאותה העדיפה על - פני אהבתו), והיא חיה בכפר קטן בפירנאים. הוא מחליט לנסוע לבקר אותה. בפרקים מתחלפים נפרשים עבר והווה, לסירוגין, עד שהם מתלכדים בסיום. הפרקים הזוגיים הם תמונות ממהלך חייה של ואנדה מרגע הלידה ואילך, במשולב עם נקודת - תצפיתה ; הלא - זוגיים מציגים את ההווה (של באו, של ואנדה). חייה של ואנדה היו תמיד מלאים סודות, אבל סוד אחד, מסתבר, עלול להיות דרמטי במיוחד... במחלת - הפרקים שוואנדה לוקה בה לא די כדי לכונן פשר למהלך חייה ולהסביר את פרישתה. כשוואנדה רוצה סוף - סוף לספר בדיעבד את סיפור - חייה, להבין את נקודת - ההתחלה, ודורשת את עזרת אמה ("האשה שבגדה בה בשתיקתה"), היא מחמיצה את ההזדמנות. הסוד הדרמטי, הנוגע לעצם לידתה, הוא רק בגדר קרוב - לוודאי, יש פרטים מכריעים שתומכים בו, ואילו פרטים אחרים מבטלים את אפשרותו. מה הקשר בין העובדה שהסיפור הסופי לא יסופר לבין פרישתה ? איזה מקום תופס בחייה אדון דה - ליאון, המורה - לפסנתר היהודי שלה, המאמן של אמה, זמרת האופרטות, אשר נלקח על - ידי הגרמנים לעיניה ? איך יוסברו יחסיה עם אביה ? אולי ניגנה תמיד לאיש בבגדים כהים ובכובע שחור העומד בסוף האולם - אבל מיהו האיש הזה ? מחשבותיה המודעות של ואנדה אף - פעם אינן טרודות בכך, האיש אינו יותר מתמונה, וגדולתה של אנה אנקוויסט היא בהימנעות: היא אינה משאילה מן הקריירה שלה כפסיכואנליטיקאית לא לוואנדה ולא לקוראים. אין פירושו שחסר בספר מתח עלילתי, ההיפך הגמור - אבל מה ש"פתוח" בו הוא הסיפור שמאחורי הסיפור. זהו ספר על כוחה של המוסיקה ועל כשלונן של המלים. לוואנדה מעולם לא היו מלים, מעולם לא סיפרה לעצמה את סיפורה. דווקא היא, אשר סוד הצלחתה כפסנתרנית הוא ביכולתה להתוות את הקו המאחד יצירות פרגמנטריות, אינה מצליחה לטוות במלים את "קו - הנושא" של חייה, אפילו לא את אופי המחשבות המוסיקליות שלה. יש לה צלילים בראש, היא מתקשרת בצלילים בעיקר עם עצמה, היא כמהה להגיע בצלילים אל מישהו; נוגעת - ללכ הסצינה שבה היא מגיעה באמצעות הפסנתר אל תודעתו העמומה של אחיה המונגולואיד... היא לא זקוקה למלים כשהיא מנגנת, היא מקיימת "שיחה" שלעולם אין לקיימה במלים ; המוסיקה לגביה אינה רק שפת רגש, וודאי לא שפת הטכניקה, אלא הדו - לשוניות של אלו, בצירוף הסוד שלה, שאותו אינה יודעת. אבל ואנדה אינה בדיוק אדם לא - מודע ; יש לה מודעות אחרת, לפסנתר. להעביר במילים את מה שמעבר לגבולותיהן, לא קל, ואנה אנקוויסט עושה זאת בכישרון גדול. הקוראים יוכלו לספר סיפור שמעבר לסיפור, לחשוף סוד שמעבר לסוד - החומרים הלוא מונחים לפניהם; אבל תמיד יהיה זה יותר מסיפור אחד. היא לא אומללה בשנים האחרונות. היא חיה פרגמנטים של הווה, הזמן עצר אצלה (כמו אצל המונגולואידים). "מעתה היא רק תהיה", בלי לחץ לספר סיפור - עצמי. "מאושר מי ששוכח את מה שממילא אי - אפשר לשנות", היתה שרה אמה מתוך "העטלף" של שטראוס. מ.פ....

3.

השיבה הביתה מאת אנה אנקוויסט 'השיבה הביתה', הנחשב בהולנד לרומאן הטוב ביותר של אנקוויסט עד כה, ממקם את זירת התרחשותו באנגליה של המאה ה-18, סביב דמותו ההיסטורית של קפטן קוּק, מגלה הארצות הגדול. אנקוויסט טוֹוה את הרומאן שלה בין חרכיהם של הנתונים ההיסטוריים. בעוד קוק יוצא לשלושת מסעותיו הגדולים, ונעדר כל פעם 4-3 שנים, ורק בשובו ישמע מה נולד לו כשהפליג, ומי מילדיו מת בהיעדרו – מספרת אנקוויסט את סיפורה של אליזבת אשתו, שההיסטוריונים יודעים רק מעט מאוד על 95 שנות חייה. ממי שמילאה בביוגרפיות שנכתבו על קוק את תפקיד בת-הלוויה המחוקה של הספן הנערץ, הממתינה לא בפסיביות, היא הופכת לדמות מלאה ומרתקת, שחייה הפנימיים מרשימים פי כמה מדמותו של בעלה. כמו בשני הרומאנים הקודמים של אנקוויסט חוסה הסיפור בצל ההשפעה הטראומטית של גבר נעדר על חייהם של הנשארים, אך דומה שמה שמשך את אנקוויסט אל דמותה של אליזבת קוק הוא מות הילדים. ב'יצירת המופת' כתבה אנקוויסט דפים בלתי-נשכחים, קורעי-לב, על השפעת מותה של ילדה על הוריה. כעבור שבע שנים, ב-2001, דרסה משאית למוות את בתה מַרחיט. דומה כי חלל התהודה הזה עיצב יותר מכל את הכתיבה של 'השיבה הביתה'. אומנם "יש רק מוות אחד, וכל המיתות שאחריו רק חוזרות ומנערות את הייאוש הקפוא של הראשון", אבל אליזבת קוק, אשה-איוב, איבדה שישה ילדים, ומה שהעסיק אותה במחצית השנייה של חייה הארוכים היה עיצוב הריקנות בַּזמן שעמד מלכת, נקודת האמצע הריקה, לב שהלם בחום בוער, לָבָן. בשליש הראשון של הספר, המתנהל על מי-מנוחות, חוזר ג'יימס קוק הביתה ממסעו השני כגבר בסוף הקריירה שלו, ונראה כי מעתה ייפתח לאליזבת קיום יציב עם בעל בגמלאות, הנמצא בבית. אבל הניגוד בין חיי הבית לחיי הספנות אינו ניתן לגישור. קוק ואליזבת מתנהלים בעולמות נפרדים, ולא עולה בידה להטיל באמת עוגן אצלו, להבין מיהו. בלתי-נמנעת איפוא יציאתו למסע חדש, מסעו האחרון, שמותיר את אליזבת לבדה. בדקוּת-המבט יוצאת-הדופן שלה, ובאיפוק העילאי, מעניקה אנה אקוויסט נוכחות עזה, מלאת חיים, לדמותה של אשה שמתנהלת לפי המוסכמות המקובלות אבל בעולמה הפנימי היא איננה מצייתת לשום תבנית צפויה-מראש....

4.

קונטרפונקט - הספריה החדשה # מאת אנה אנקוויסט גיבורת 'קוֹנטרַפּוּנקט', הרומאן הרביעי של אנקוויסט, מכוּנָה פשוט "אשה", או "אֵם". המחברת מתקשה לנקוב בשמה. לפני קרוב לשלושים שנה, לאחר שהאשה סיימה את הקונסרבטוריון, וכשבתה ובנה היו קטנים, היא התאמנה בנגינה בפסנתר של "וריאציות גולדברג" מאת באך. עכשיו היא חוזרת לתרגל את היצירה התובענית, ובמקביל להטמעת התווים ולחילוץ המלודיות היא כותבת בעיפרון רסיסי זיכרונות מחיי המשפחה עם בעלה, בנה, ובעיקר עם בתה – כילדה, כנערה, כאשה צעירה. אפיזודות יומיומיות שלוות ותַמות, נוגעות ללב וכתובות להפליא, מתחים משפחתיים שגרתיים, ורגעים של קרבה גדולה, מסופרים כאן דרך עיני אשה מאופקת, קצת חרדתית, קצת רכושנית. המוזיקה של באך, פרטים שהיא קוראת על חייו, והבעיות הטכניות של הנגינה, מספקים לאשה שפע של מטאפורות, שמעלות בה, באופן אסוציאטיבי, את האנקדוטות מן העבר. אבל ככל שנמשכים הקריאה ואימוני הנגינה, וריאציה אחרי וריאציה, הולכת ומתרמזת איזו אימה אפלה. האֵם המנגנת והכותבת מתחברת יותר ויותר אל תיבות במוזיקה שהן, לפי פרשנותה, מַפָּלים מבשרי רעות, מקומות של יגון שבאך כובש בהם את ייאושו ומנסה לזקוף את קומתו. האם באמת קיים מפנה טראגי ברוב הווריאציות, או רק היא מפרשת אותן כך? האם היתה המטרה העיקרית של כתיבת "וריאציות גולדברג" להגן על יוצרן מפני טירוף הדעת? בכאוס הנפשי שמתברר כי האשה שרויה בו, בבלבול ובזעם הקפוא שלה, מעניקה לה הנגינה גישה אל זיכרונה, גשר צר אל לב חורבנה האישי – גשר שמחלץ אותה מן האומללות חסרת המלים. יחסי אֵם-בת מתוארים כאן, באופן נדיר, באמצעות מוזיקה ההופכת לקרום של מלים מדודות, שמתחתיו רוחשים עומק ועוצמה רגשיים. אנה אנקוויסט – מספרת, משוררת, פסיכואנליטיקנית, בעלת הכשרה של פסנתרנית קלאסית – היא היום אחת הסופרות הגדולות והמצליחות באירופה. הרומאנים הקודמים שלה, שכולם תורגמו מהולנדית לעברית בידי רן הכהן ('יצירת המופת', 'הסוד', 'השיבה הביתה'), ריגשו את הקוראים והמבקרים גם בארץ. 'קוֹנטרַפּוּנקט' הוא האוטוביוגרפי ביותר מבין ספריה. בקיץ 2001 דרסה משאית למוות את בתה מרגיט, שרכבה על אופניה באמסטרדם....

5.

רביעיית מיתרים מאת אנה אנקוויסט רביעיית מיתרים נראה תחילה כעוד יצירת סיפורת משובחת אופיינית של אנה אנקוויסט, הסופרת ההולנדית הגדולה האהובה באירופה ובארץ. אבל ברבע האחרון שלו מצליח הרומאן הזה להפתיע אפילו את עצמו, כי הוא מתגלגל להיות טקסט מסוג שאנקוויסט לא כתבה מעולם, מעֵין מותחן פשע, ומסתבר שהיא שולטת להפליא בז'אנר, והאיפוק המפורסם שלה בוהק בו בלבוש חדש. הסיפור ממוקם במרכז אמסטרדם, סביב נהר האֵיי וסירת־מגורים העוגנת בו, בעתיד קרוב האורב במרחק פסיעה, עתיד של עולם מנוכר, שבו אנו הולכים ומאבדים את הנכסים החברתיים והתרבותיים שלנו, וגם את הצורך בקשב אמפתי. הציניות של השחיתות השלטונית חוגגת, שרים ופקידים בכירים משוחדים ונסחטים, פושעים כלואים שולחים יד ארוכה אל מעֵבר לחומות הכלא. ארבעת הנגנים החובבים – רופאה, בונה־כינורות, אחות ומנהל מרכז המוזיקה שנסגר – הנפגשים תדיר בסירת־המגורים לנגן מוזיקה־לשם־מוזיקה ברביעיית המיתרים, הם יוצאי־דופן: בלי מוזיקה היו אבודים. לכל אחד מהם, כך הולך ומתחוור, "חבילה" משלו, ורִיק של שתיקה מרוחקת שורר בינם לבין בני־זוגם בהווה או בעבר. הרביעייה הקאמרית היא המפלט שלהם, המקום המזוקק של קשב וקרבה אנושית, אשר בו, בלי מלים, על כל אחד מהם להרגיש את כוונת שותפו ולתמוך בו, להוביל בעדינות או להניח לעצמו להיות מוּבל, ליזום מתוך התחשבות או להצטרף. בעלילה מקבילה מתפתחת קִרבה מפתיעה מלאת נפש בין המורה הבכיר שלהם לצ'לו לפני שנים – היום זקן מותש בן למעלה מ־80, שאינו מסתדר עם חידושיו הטכנולוגיים של העולם – לבין נער מוסלמי, בן של מבקשי מקלט ממרוקו. זרע פורענות שזורעת בנאיביות אחת מנגניות הרביעייה יזמן אל הספינה אורח לא־קרוא, שיאיים להפוך גם את המפלט המוזיקלי לאשליה....

6.

המרדימנים - הספריה החדשה # מאת אנה אנקוויסט המרדימנים, הרומאן החמישי של אנה אנקוויסט – אחת הסופרות הגדולות והאהובות היום באירופה, שכבשה גם את לב הקוראים והמבקרים בארץ – הוא ספר מפליא קודם־כל בזכות הזירה יוצאת־הדופן שבה מתרחשת הדרמה רבת־הטלטלות: מחלקת ההרדמה של בית־חולים, המתוארת ברזולוציה חסרת־תקדים. הפסיכואנליטיקאי דְרִיק דה־יוֹנג חוזר לקבל מטופלים בתום הפסקה ארוכה: אשתו המתינה למותה כמה חודשים בביתם. אחותו סוזן, רופאה מרדימה, הנשואה לעמיתו למקצוע והחבר הכי טוב שלו, פטר, באה כל הימים ללוות את אשתו במסעה האחרון, וגם כעת אוחזת סוזן במושכות, והוא נעשה תלוי בה. ניכור גדול שורר בין סוזן לבתה רוֹס בת ה־19, האדם הקרוב ביותר לדְריק מכל המשפחה. הטיפול במטופל הראשון שלו, אָלַרְד סְכוּרמן – מתמחה בבית־החולים הפסיכיאטרי – לא מצליח להתרומם, אולי בגלל ההזדהות העודפת של המטפל עם המטופל. היחסים הופכים לפקעת סבוכה עוד יותר כשאלרד נוטש את לימודי הפסיכיאטריה ומבקש להתקבל להתמחוּת של רופא־מרדים: הרופאה הבכירה המלווה אותו בחודשי הניסיון היא סוזן, מבלי שתדע תחילה שהוא מטופל של אחיה. הוא קשור גם לבתה רוס, שהכירה אותו בתזמורת החובבים שבה היא מנגנת, מבלי שהשניים יֵדעו על קשריהם המצטלבים. דריק, היחיד שיודע יותר מכולם על הקשרים הנסתרים, שותק, מסיבות הגולשות אל מעֵבר לחיסיון הטיפולי, ובכך הוא בוגד בכולם (ואינו הבוגד היחיד). שורת שתיקות גורליות מפלחת את הספר. משני צדי המתרס – הפסיכולוגים מול הרופאים המרדימים – מציב הספר הזה שורת וריאציות של כיסוי, השתקה, הקְהיה, הרדמה, שִׁכחה ועיוורון....

7.

הריסה מאת אנה אנקוויסט "כדור ההריסה מתחיל להתנודד בתנועות הולכות ומתרחבות... ואז הוא מוטח בכוח בכתפה הימנית של הילדה... כמה לבֵנים כבר נופלות... הראש, הידיים, הקשת של חבל הקפיצה. הילדה חסרת אונים. היא נותנת להביט בה ולהרוס אותה". ההריסה הברוטלית של התבליט הענקי (20 מטר גובהו) "ילדה קופצת בחבל", יצירתו של קוֹ וֶסטֶריק שעל הקיר של מטה המשטרה ברוטרדם, מניעה את הרומאן של אנקוויסט ומהדהדת בו לאורכו. גיבורת הספר, אליס אַאוּכוּסטוּס, צופה בה מאובנת, בסרטון אילם במחשב שלה, והיא תעניק לה קול מפתיע. אליס היא קומפוזיטורית שאפתנית עתירת הצלחות בינלאומיות. בהולנד היא המלחינה הקלאסית הראשונה בשדה הנשלט בידי גברים. הקריירה שלה הולכת וממריאה. התזמורת הסימפונית המלכותית מזמינה אצלה יצירה לתזמורת גדולה, לחגיגות יובל המאה של התזמורת. אבל המחוזות האחרים של חייה הם רצף של כישלונות מכאיבים. שם אליס נושאת את תודעת היותה דחויה ובלתי־ראויה, כבת לאמא פּוֹסלת ולאב חסר־עניין. ועדיין מעיבה עליה הטראומה של רומאן נעורים עם המורה הנערץ שלה לקומפוזיציה, המבוגר ממנה ב־40 שנה, פרשייה שהסתיימה בהפלה טבעית, שהיא ממשיכה להסתיר מכולם, אפילו ממארק, שלו היא נשואה בהווה. מארק הוא עורך־דין מסחרי, אדם מאוזן שעולמו רחוק מאוד מעולמה, אך היא נתמכת באמפתיה ובשלווה שלו, במיוחד בגיהינום של טיפולי הפוריות האינסופיים שלה, שהם רצף של תבוסות, כאילו משהו בה הורג את הזרע של מארק, או כאילו באמצעות ההלחנה היא מונעת מהילד להיכנס. "אין אפילו מלחין חשוב אחד שהיו לו ילדים", אומרים לה (ושוכחים את באך). "ילד טורף את כוח הרצון ואת הריכוז... אם יהיה לך ילד את גמורה בתור מלחינה". תחילה נדמה שהספר יעסוק בקונפליקט השגור בין קריירה לאימהוּת, או בין יצירה לבין התמסרות לילדים. אך אנקוויסט סוחפת את קוראיה, בריתמוס המאופק המפורסם שלה ובמבטה האנושי המדויק, אל תפנית דרמטית בעלילה, דווקא כשכבר אי־אפשר להמשיך בטיפולי הפוריות, תפנית המטילה אור חדש על נחישותה של אליס להיכנס להיריון....