לפני שקוראים, מה שצריך לדעת בוודאות זה לא לשנוא את הולדן למרות שהוא שונא אנשים, שונא מזייפים, יש לו ביקורת על כל דבר ואחד, הוא לא קל, הוא אגוז קשה לפיצוח. אבל היי גיל הטיפש עשרה לא סתם נקרא כך.
אז בעדינות בבקשה.
שם הספר הלא שיגרתי הוא מתוך שיר של רוברט ברנס "אם אדם תופס אדם בשדה ה... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
יום השואה. יום שבו אני רוצה להיכנס מתחת לשמיכת פוך גם בחום הכי גדול ולהיעלם. בשנים האחרונות הרגשתי שזו זכותי. דור שני. אבא ניצול שואה. גדלתי לתוך זה ואני לא צריכה יום מלאכותי פעם בשנה שיזכיר לי. אני ממילא זוכרת. תמיד. כל הזמן.
השנה זה שונה. אבי נפטר לפני חודש וחצי. זהו יום השואה הר... המשך לקרוא
85 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
זהו לא ספר קל, אבל חשוב מאין כמוהו ומאלף.
אני באופן אישי נמנעת מלקרוא ספרי שואה - אך כאן אנו מקבלים זווית נדירה - פסיכיטאר שעבר בעצמו את השואה ומנתח אותה מהזווית המקצועית שלו.
אני עוד לא נתקלתי במסמך שכזה בנושא, ולדעתי זהו ספר חובה.
מה גם שהספר איננו כתוב ברובו כמסמך מדעי, אלא כ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מלחמת העולם השנייה – האכזרית הנוראית והמקיפה ביותר מבין המלחמות שייצר המין האנושי.
השואה – הזוועה הנוראית ביותר, ככל הנראה, שגרמו בני אדם לבני אדם אי פעם.
אשוויץ – אחת מנקודות השפל הנמוכות ביותר באותה השואה, ובוודאי המזוהה ביותר עם המושג שואה.
'הזהו אדם?' הוא הסיפור הריאליס... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בתחילת הסקירה רציתי לתמלל כאן את התיבות הראשונות שצ'ארלי פארקר מנגן בKo-Ko (אחרי ההקדמה של דיז) בעזרת scat singing ואז לומר ברוב רושם שיורם קניוק עשה במהלך 364 עמודים את אותו הדבר רק פי אלף יותר טוב.
אבל התמלול יצא מטופש.
בכל מקרה, זה ספר מדהים ופסיכי שצריך להיות קריאת חובה החל מכיתה ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
להעז, להתחצף, להתחיל, לנסות, לשבור, ליצור, להתחכך, להתרחק, לנסוע, לעשן, להרוס, להקשיב, לדבר, לצייר, לפגוש, לזכור, להדחיק, לשמור, ללמוד, לספוג, להתיש, לזרוק:
יורם קניוק פאקינג חי את החיים והוא גם יודע לספר את זה. בצורה הכי ישירה ופשוטה. החיים שלו בשנות ה-50 בניו יורק גרמו לי להבין שיש ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר מסוכן :)- צריך לפנות את כל היום שלך, כי כל מה שרוצים לעשות זה לקרוא.בלי להסגיר את העלילה לקוראים ה"בתולים", יש דבר אחד (מיני רבים) שמאוד הדהים אותי בספר. בתחילת הספר כאשר הגיבור אינו מבין יפאנית, הדברים שנאמרים לו ביפאנית אינם מתורגמים ובכך מושג מצב של הזדהות אדירה של הקורא. כא... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|