|
מסמני ההתבגרות של זרובי-
- "מה אתה רוצה לקרוא היום?"
- "את הספר החדש"
- "עוד פעם? אתמול קראנו אותו, וגם שילשום וגם כל השבוע"
- "אבל אני אוהב אותו, הוא יפה"
- "טוב. אז איזה שיר אתה רוצה?"
- "אני כבר לא תינוק"
- "טוב, היי, אני כבר...
- "לא תינוק"
- "אני מתלבש..."
- "לבד"
- "ומתפשט..."
- לבד"
- "ואוכל...... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אני לא אבא. וגם לא אמא. נו טוב, יש לי עוד זמן. אמא אני גם כנראה לא אהיה.
בינתיים אני סתם עוד בחור, בן 18. ואח.
אולי יש דברים מלהיבים ביותר בחיים. אקשן, הצלחה, סיפוק,ועוד דברים.
אבל, כנראה שאין דבר יותר נפלא
מאשר-
לשבת על הספה בסלון, בנחת, אחרי יום מייגע ומתיש, עם זוג אחים קטנים וחמ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
הייתי מסכמת את הספר הזה בתור: "ooPs!.."
שמעתי עליו לפני כשנתיים, נשמע לי קצת עצוב מדי, קצת מרובע מדי, קצת מטיף מדי, ולאו דווקא מתאים לילדים - אבל לא באמת קראתי. הבנתי את העלילה. ההמלצות של החברים עם ילדים היו מאוד חמות ולכן חיפשתי אותו בספריה.. אבל איכשהו לא היה - אולי מושאל או משהו. לא ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
"אתה צעיר כל-כך, כל-כך לפני כל התחלה. והייתי רוצה לבקשך כמיטב יכולתי, אדון חביב, שתנהג אורך-רוח בדברים הלא-פתורים בתוך לבך ותנסה לאהוב את השאלות עצמן, כדרך שאוהבים חדרים נעולים או ספרים הכתובים בשפה זרה מאוד. אל תתור עכשיו אחר התשובות שאין לתתן בידך מפני שאין ביכולתך לחיותן. ומה ... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
מתוחכם ומרגש. יואב בלום הצליח לגרום לי להרגיש קרוב מאוד לספר במספר נקודות לא מועט:
מדובר במצרפי מקרים, יוצרי מצבים והזדמנויות אבל גם בחברים דימיוניים. אלה שכל אחד מפנטז על נוכחותם. בעיקר ילדים שמבקשים פידבק מזר מדומיין. ילדה שאיבדה את שערה במהלך הכימו מדמיינת בחור או גבר מהס... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
מידי פעם כשמגיע הקיץ אני הולכת עם גופיה לבית הספר. ובכל כיתה חדשה כשאני מסתובבת ללוח נשמעים רחשים של התלמידים: "וואו, למורה יש קעקוע", "מה זה הדבר שמצויר לה שם", "מעניין מה זה" וכן הלאה. מידי פעם תלמיד אוזר אומץ ושואל למה עשיתי קעקוע של הנסיך הקטן [תתפלאו,אבל גם בדור הפייסבוק יש מספ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אתמול סיימתי לקרוא את "אניהו" של אתגר קרת.
הנחתי את הספר על השולחן בסלון והתמתחתי. ישובה עדיין על הספה הבטתי בשעון – חצות וחצי כבר, ויש לי עוד שש שעות וקצת לישון. קמתי לכיוון השירותים כדי לסגור את היום וללכת למיטה סופסוף, ואחרי זה נכנסתי לחדר המקלחת. הרטבתי קצת את מברשת השינים ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אני לא יודעת מה כולם מתלהבים מהספר, הרעיון באמת נשמע מאוד יפה, חבל שהביצוע לא משו בכלל...
כתיבה ילדותית, מלא קלישאות, דמויות שטוחות מדי ובשום קטע לא הצלחתי להרגיש את האהבה המהוללת בין גרי להולי.
זה מסוג הספרים של מעניין-מה-יהיה-בסוף-בואו-נגמור-את-זה,
והסוף היה באמת מאכזב. שום פת... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
צימר בגבעתיים
אחד הסיפורים בקובץ הוא "היום שבו התבגרתי" סיפור פשוט לכאורה שמספר ילד על התבגרותו: " כשבחזה שלי נוצר כבר פקק תנועה של דברים שהייתי רגיל לדבר עליהם רק איתה [עם אמא שלו], והואזה הסינית בסלון כמעט התפוצצה מרב מתח, אבא שלי דפק בדלת, נכנס בלי לחכות לתשובה, התיישב לי על ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ספר מדהים בדילמות שהוא מעלה, בערכים, בצורת הכתיבה וביכולת שהוא מעורר בקורא להזדהות גם אם המקרה אינו קרוב למה שמתרחש בחייך האישיים.
כתוב זורם ונעים, אין אף מילה מיותרת. שומר על התא המשפחתי המתואר רוחש וסוער, ולא מאבדים את הסיפור לשנייה.
קראתי בנשימה עצורה, והסוף פשוט עורר בי עצ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ניקול קראוס היא אשתו של ג'ונתן ספרן פויר, כוכב עולה בשמי הספרות שחיבר את 'הכל מואר' ו'קרוב להפליא ורועש להחריד' הנוגע.
מי שיקרא את הספר 'תולדות האהבה' שלה בסמיכות לקריאה ב'קרוב להפליא', למשל, עלול להרגיש בהתחלה שהכתיבה של הסופרת היא ניסיון לחיקוי של זו של בעלה, יחד עם העלילה, או שה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
