אודה על האמת, אינני חסידה נלהבת של ספרי שירה, לרוב אני קוראת ספרי פרוזה, אבל מדובר בשירה מסוג אחר: צעירה, שורטת, משעשעת, בועטת, מרגשת, צועקת.
קראתי ברצף את כל השירים מהראשון ועד האחרון והתקשתי להניח את הספר מידי, כאילו אני קוראת ספר מתח או בלש. נראה שהושקעה בעריכה מחשבה רבה, הספר ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
הספר הזה מזכיר לי כל מיני ספרי קבלה לעם וטורים אלטרנטיביים של פירוש ידידותי למשתמש לפרשת השבוע. "אם ממש תרצה זה יתגשם", "אתה צריך להתמזג עם אחדות העולם", "אלוהים אוהב אותך ושולח לך סימנים" - כולו רצף של קלישאות שלא מביאות בחשבון את מורכבות העולם. אני מצטערת, יותר מדי ציניות ואתאיז... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קשה שלא לדמיין את כל גיבורות (מול גיבורי) הסיפורים בקובץ כסוכנותיה השונות של נפשה של הכותבת.
בפשטות כמו שיחת נשים פנימית, נפרשת המורכבות של חיי אדם ויחסיו עם שותפיו לעולם, לכאורה ללא דגשים על דרמות גדולות, ובעצם תוך הרגשה שהן כאן, עוד רגע, ליד, בפנים, ואין לנו אלא להכיר בהן או לב... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קסם של ספר, הזוי, מקורי, גדוש ברעיונות מתחומים שונים ומשונים, לוגיקה, פילוסופיה, זהות ויחסיות, ואפילו מתמטיקה ומוסר.
ללא ספק ספר שמתאים לטווח רחב מאוד של גילאים (אם כי אני מודה שמהקריאה שקראתי בילדותי, חוץ מהדמויות ההזויות, לא זכרתי ממש את הסיפור עצמו). ההערות מסייעות להבין דקו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"הדוח של ברודק" הוא כמו הר. הוא מתחיל כמו הרבה ספרים אחרים, אבל אט אט המישור הופך לשיפוע. עם תזוזת הדפים משמאל לימין, "הדוח של ברודק" רק משתבח. לכן לא מפתיע שבסיומו הקורא מוצא עצמו נושם אוויר פסגות משכר.
"הדוח של ברודק" נע הלוך ושוב בין שתי תקופות עיקריות, אבל אין בכך כדי לבלבל. קל... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר מרתק ונגיש שכתוב בבהירות. ד"ר יובל (או יותר מעודכן- פרופ' יובל :-) מביא בפני הקורא נקודות מבט שונות של חיי הנפש: מעולם הפסיכולוגיה, מעולם הפסיכיאטריה ומעולם מדעי המוח. ההרגשה בעת הקריאה שבכולם הוא מרגיש כמו בבית. הכשרון הסיפורי של יובל בשילוב עם הידע התיאורטי הרחב יוצרים נוס... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לא ספר קל לקריאה, אבל גם לא אמור להיות.
העלילה מתנהלת בשני מישורים: האחד הוא החיפוש הגלוי אחרי חמוטל, הבת הנעלמת. השני הוא בנבכי נפשו של האב, תת אלוף במיל. אחיאסף ריגר.
ריגר לומד על עצמו, בעיקר באמצעות זולתו - מכתבים מסתוריים שמגיעים מבתו הנעדרת בסדר הפוך (כל מכתב מוקדם יותר מקוד... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"קראת את הספר"? הוא שאל.
"לא קראתי"
אז תקראי ותגידי...
האמת, שכבר לפני שנה אמרו לי "תקראי, זה יעזור לך" וברגע שאמרו 'יעזור לך' פיתחתי אנטי (ילדותי משהו) כלפי הספר. ואז האיש אמר לי "אני הגעתי עם אנטי יותר גדול משלך"...
אז, ליל שבת הספר בידי, אני משילה מעלי את שמלת השבת של חנה'לה ובשרוואל ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|