נפשי חפצה מזה זמן מה בטיול וכשם שאני משתבללת בימים אלו כשהחורף בפתח ולעת ערב אוויר קריר מתגנב אל גזוזטרתי, אני נוטה להיות יותר פרקדנית מבעבר.
ביושבי על כורסתי בתנוחת שלחופה, קראתי את ספר שיריו של המשורר\סופר, <mark>אלי אביר</mark> - "תיאטרון של איש אחד".
קרה לכם פעם אחרי קריאה שוקקת וקולחת, כשלפתע נשאבתם בחזרה אל תוך שיר שקראתם? ובכן, לי זה קרה. כל מילה בשיר שקראתי התחברה אל אחותה ויחד יצאנו למסע. לעיתים נסע

הספר של <mark>אלי אביר</mark> "משב רוח צונן"
מציג לנו הקוראים הומור משובח וחריף המשלב בתוכו סיפורים קצרים וכמו כך גם שירים העוסקים במצבי יום יום של אנשים כמו כגון השימוש בשפה העברית ,ודרך הספר
אנו לומדים להפיק הנאה משיבוש השפה הנוכחית ,
לדוגמה ישנו שיר בספר אשר מדבר על אדם "שחטף מכות",,בשיר מסופר שהאדם נשלח לכלא אבל מה הוא עשה???
הוא רק "חטף" מכות ועל קח הואשם בגניבה,,
לסיכום אני ממליץ מאוד לקרוא את הספר

"תיאטרון של איש אחד" ספר מפנק ומרגש
יילוד מדהים שאי אפשר להניחו מהיד..
הזמן נמס לי בין השורות..
ספר שמכיל בתוכו את הרכות והקיצוניות בו זמנית
אני אישית שמחתי ונהניתי בקריאתו
למרות החשש הגדול שאגיע לשיר האחרון וזה ייגמר..
אך לשמחתי זה לא נגמר.. ונלהבת ממנו כל פעם מחדש..
אי אפשר לשכוח את טעם ההנאה הראשונית שנעצרת על קצה הלשון,
כאשר אני כבר יודעת שזו היא רק ההתחלה..
חייבת להגיד עד כמה נ

לספר הזה חיכיתי הרבה זמן,
קראתי קטעי שירים פה ושם, וכ"כ רציתי שהספר הזה יצא כבר לאור.
אין לי מושג כיצד מביעים דעה אישית על ספר כלשהו ובמיוחד אם זה שירה
אבל כשהתחלתי לקרוא, בכל שיר הרגשתי משהו חדש ושונה..
כשאתה קורא הומור, אתה מיד חש כאב מוסתר מאחורי המילים..
אתה נאלץ לחזור ולקרוא שוב מזווית אחרת כדי לגלות את המסר המוסתר עמוק מאחורי השיר
ישנם שירים שנכתבו בסגנון חושפני וחוצפני, כדי לשקף חוצ