את איתמר לוי ככותב ספרים ולא מאתר הספרים הנודע, אני קורא לראשונה בספר הזה. ללקק שפתיים.
לוי מביא לפנינו את לוי המחזאי, זה הכותב את המחזה רעידת האדמה של הוגו, ואנו עדים לעירוב של בדיון ואמת, השזורים זה בזה בחן, בתחכום ובזרימה. לספר שני חלקים, כשכל חלק בנוי כמקשה אחת, שאינה מחולקת ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
ככה החיים. לפחות בדרך כלל. לא כל שינוי הוא תולדה של מהפכה. רוב השינויים קרו בלי ששמתי לב. מערכות יחסים יכולות לזוז קדימה ואחורה גם בלי דרמה גדולה, לא כל מה שאנחנו עושים זה מפני שיש לנו איזו מטרה מול העיניים או רצון להשיג, ויש ביננו כמה אנשים שטוב להם. כאן ועכשיו טוב להם.
הכאן הו... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
עד כמה אפשר באמת להבין את מי שחי חיים אחרים משלך, בתקופה אחרת, בתרבות אחרת ותחת עולם ערכים אחר? אפשר בכלל לדמיין את זה ככה שזה יהיה קרוב למציאות? האם זה שקראת את מה שהוא קרא ולמדת את כל העובדות, האם זה מספיק, כלומר, האם לא צריך להיות שם לאורך זמן, לחיות, כדי להבין מה מניע אדם?
ומה ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הוא נראה כמו האדם האחרון שתהיה לי איתו איזושהי מערכת יחסים. מכנסי גברדין כמו שאבא שלי היה לובש כשהייתי קטנה, טרום ימי הג'ינס והדגמ"חים, חולצות כפתורים עם גופיה מתחת, נעליים שחורות כמו אלה שהיו פעם ב"המגפר" שהמרחק ביניהן לבין המכנסיים חשף גרביים שהצבע שלהן התאים לקונספט הכללי ש... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אם נניח הייתי עובדת בהוצאת ספרים ומקבלת על עצמי תפקיד שלגמרי לא הולם את כישורי כמו כותבת הכריכות האחוריות נראה לי שלא רבים היו קונים את הספרים שהייתי אחראית עליהם. סביר להניח שהכריכות שלי היו רציניות מידי, נפוחות כאלה, וגם טרחניות, כאילו מנסות להגיד הכל ולא להחמיץ איזו נקודה ... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
טוב, לפעמים גם כלום לא פוליטי והכל אישי ואני יחסית נורמלית. ואפילו יש לי מזל.
המזל הוא כי לא ננטשתי בשלב בחיים בו היא ננטשה, האישה בת הארבעים עם הכלב ושני הילדים שהבעל שלה קם יום אחד ועזב את הכל בלי להסביר למה הוא עושה את זה. בפעם הראשונה זה קרה לי בגיל שש עשרה וחצי. הוא, למרות שה... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|