ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 16 במרץ, 2016
ע"י סוריקטה
ע"י סוריקטה
עד כמה אפשר באמת להבין את מי שחי חיים אחרים משלך, בתקופה אחרת, בתרבות אחרת ותחת עולם ערכים אחר? אפשר בכלל לדמיין את זה ככה שזה יהיה קרוב למציאות? האם זה שקראת את מה שהוא קרא ולמדת את כל העובדות, האם זה מספיק, כלומר, האם לא צריך להיות שם לאורך זמן, לחיות, כדי להבין מה מניע אדם?
ומה אם הוא עשה מעשים שלא יעלו על הדעת, לא רק הוא, גם כל החברים שלו? האם גם את זה אפשר להבין?
ליל הביזון הוא ספר שלא הושלם. הוא התעתד לתאר בגוף ראשון את חייו של גרמני יליד 1898 שהשתתף במלחמת העולם הראשונה, אחריה הצטרף למפלגה הנציונל סוציאליסטית, הצטרף לס.ס., לקח חלק ביחידות ההרג ולבסוף נשא בתפקיד בכיר באושוויץ.
את נוטות החסד קראתי בינואר 2012. אחד הדברים שהתקשיתי להבין זה איך. איך מישהו שהוא בן גילי, שלא חי בזמן מלחמת העולם השניה ושלא הכיר מקרוב חייל ס.ס. גרמני מצליח ליצור נרטיב כל כך משכנע שמעבר לזה שהוא מעניין יש לו חשיבות גדולה בעיני, כזאת שחורגת מעולם הספרות ומאפשרת הבנה מסויימת של מה שהעובדות היבשות לא יכולות להסביר.
אבל בשני המקרים הנסיון להבין מעיד על מגבלה. אולי טוב שהיא קיימת. הגיבור כאן, כמו הגיבור של ג'ונתן ליטל בנוטות החסד, הוא לא לגמרי נורמלי. זהות לא לגמרי פתורה, קווים לא ברורים בקשרים שבין מין וכוח ושליטה, מה שמבטא אולי איזה רצון של מי שכותב את זה להאמין שמשהו צריך להיות לא לגמרי בסדר, כאילו לא יכול להיות שאנשים נורמטיביים שלא מסוכסכים עם עצמם באיזה אופן יוצא דופן יכולים היו לקחת חלק בצורה כל כך פעילה בהשמדת עם. נדמה לי שהדבר הנורא באמת הוא שרוב האנשים שם היו נורמליים.
הרשימות שמלוות את הספר הזה, ביניהן התכתבויות של טרמבו ביחס לספר, תקצירים שהכין והערות שרשם לעצמו, מאפשרים הצצה מסויימת לתהליך שיכול ללוות כתיבה של רומן מהסוג הזה.
זה לא בדיוק ספר, זו סקיצה של ספר שרק התחיל להתהוות בשש עשרה שנים של עבודה וגם התחלה, מרתקת, עשרה פרקים שהושלמו ועוסקים בילדותו ובהתבגרותו של הגיבור, שאם היא מעידה על השלם הרי שכולנו יצאנו נפסדים.
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
רציתי להגיב פה על התגובות שקראתי בביקורות.
הויכוח העקר לדעתי אם הגרמנים היו נורמליים או לא הוא ויכוח שאין בו תכלית.
אני חושב , ואני לא מומחה בפסיכולוגיה- פסיכולוגיה של ההמונים, שהגרמנים סובלים ממחלה אחרת שנקראת צייתנות עיוורת. רק אנשים שהתחנכו על צייתנות עיוורת מסוגלים לאמץ אידיאולוגיה רצחנית כפי שהיה הנאציזם. לאנשים מאוד קל להיתמע בהמון, להיות חלק - או כמו שאמר לנו המרצה להיסטוריה באו״פ , להיות פרודה, כמו שכל העם הגרמני היה מורכב- מפרודות שנהיו להמון. רק כך ניתן להסביר מעשים של בודדים. נכון שבהנהגת גרמניה עמדו הרבה מופרעים, ובאס אס שירתו הרבה אנשים ( אם ניתן לקרוא להם כך) שמבחינה פסיכולוגית היו אנטי חברתיים ושונאי אדם, רק סוג כזה של אנשים יכולים לבצע מעשים שעשו משרתי האס אס. אבל אני רוצה להרחיב את היריעה ולהחיל בתוכה את כל מבצעי הג׳ינוסייד האחרים. האם אלו שעשו והרגו בביאפרה, ברואנדה, ובכל מיני מקומות אחרים בעולם אינם ניכללים באותה קטגוריה של רוצחי האס אס? אישית אני חושב שכן. ולהרוג זה להרוג ולא משנה באיזה אמצעי. לכן לחברים שמתווכחים אם האנשים האלו היו נורמאליים או לא, לא כאן נמצאת הבעיה. טוביה |
|
סוריקטה
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה על התגובות.
יכול להיות (ואני לא בטוחה שאני יודעת להסביר למה) שלהבדיל מבספרי היסטוריה או סוציולוגיה שעוסקים בנאצים ומתארים מבחוץ את התהליכים שאיפשרו ושיצרו את השואה, ברומן קשה יותר לעשות את זה, בפרט כשמדובר ברומן שנכתב בגוף ראשון. כאילו הבחנות ומחשבות של אנשים רגילים לא יהיו מספיק מעניינות ולא יספקו מבט מספיק רחב. יחד עם זה הבחירה בדמויות כאלה, יוצאות דופן, עושה לקורא הנחה שלי היא הפריעה ובעיני היא מיותרת.
ועומר ציוני, במכתבים שלו טרמבו מזכיר את ארנדט. לתפיסתו הבנאליות של הרוע אינה יכולה להסביר את השואה. הוא לא מאמין בהסבר סוציולוגי. בכלל, חלק נכבד מהעניין שמצאתי בספר נובע מהדיון שהוא מנהל בנסיון להסביר את המניעים של הדמות שהוא ברא. |
|
חני
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
גם אנחנו אנשים נורמטיבים והמחשבה שקופצת היא
האם גם אנחנו יכולים להיות כאלה מפלצתיים?
סקירה יפה |
|
עומר ציוני
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
עוד זווית מענינת
על תקופה ועל אנשים שאנחנו מעדיפים לקרוא להם "אחרים". בכל פעם שאני קורא על מישהו כזה (ואת הספר הזה אחפש ואקרא בעקבות הביקורת שלך) אני נזכר בחנה ארדנט וה"בנאליות" שלה. האסון היה והוא עדיין שמדובר באנשים רגילים - לא במפלצות שניתן לזהות ביום לידתם...
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מעוררת מחשבה.
בהחלט קל לנו יותר לתייג אנשים כ"לא (לגמרי) נורמליים"כדי להתגונן. בעיקר מהפחד שמא... במצה עניינים אחר... אולי גם אנחנו... לאאא. פשוט לא יתכן. |
|
אנקה
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
לגמרי נורמלים.
אי אפשר להאשים מיליונים של אנשים באי שפיות.
לנו קשה לתפוס את זה, את הקלות והפשטות בה השתכנעו מיליונים של גרמנים לצאת למלחמות בכל השכנים ולהשמיד מיליונים מתוך רצון עתיק יומין לכבוש את העולם, להתעשר ולרדות בכולם. אולי אפשר לעשות את זה בהרבה חברות אחרות. קל להיתפס לחזונות הזויים ורצחניים. קשה להיות חזק מספיק להיצמד לחלק הרגוע ביותר שלך. |
|
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
נכון, "לא לגמרי נורמלי" - אלו הסברים שאנחנו נותנים לעצמנו. גם היום, בסביבתנו בפנים ובחוץ יש כל מיני
שאולי נגדיר אותם "לא לגמרי נורמליים" בשביל להסביר לעצמנו כל מיני מצבים.
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
יפה. זה באמת המקום להזכיר שוב ושוב את הספר המדהים הנקרא נוטות החסד.
מה זה 927 עמודים בימינו?
|
|
ליאור
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
"לא לגמרי נורמלי". זה מסוג ההסברים שאנחנו נותנים לעצמנו, בנסיון להסדיר את ההתרחשויות הללו, אותן אנו לא מסוגלים לתפוס.
האמת העצובה היא שרבים רבים מהם היו ממש נורמלים ואת זה - פשוט קשה עד בלתי אפשרי לתפוס. |
25 הקוראים שאהבו את הביקורת