כבר עברו מספר ימים מאז שסיימתי לקרוא את הספר הכל כך יפה הזה, ומשהו בי מתקשה לשחרר אותו. ואם תשאלו למה, אגיד לכם שזה הקסם הזה האינטימי שנוצר בין הכותב לקורא. מכירים?
אז כזה!
כשפאולה, רופאת ילודים במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים בברצלונה, פוגשת את בן זוגה לחיים-מאורו, בעל הוצאה לאו... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
****
נדמה לי שאת יעל דרזניק פגשתי פעם אחת בסך הכול. זה היה בפתח תקווה, בליל שישי אחד, בחודש מאי לפני שלוש שנים כמעט, בשתיים וחצי לפנות בוקר. הייתי עייף נורא אבל הגוף שלי המה באדרנלין. והיא, היא הייתה צעירה כזאת, יפה, וקרנה ממנה סמכותיות שקטה. הסתכלתי עליה בחשש, לא ידעתי מה לומר, ו... המשך לקרוא
43 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
זה ספר על מונוגמיה, על היסטריה ממונוגמיה ועל השתקפות. בהתאם, כל מונוגמיסט מתחיל, יוכל למצוא כאן משהו מעצמו, ממי שהפך או יהפוך להיות, ממש בקרוב.
כי ב'גנו של עוג', מיוצגת תמצית שבירתו של תא. זוגיות במשבר המוגשת בתוך קפסולה של מציאות טהורה, כשכל אחד מהצדדים משמש סיבה ותוצאה להשתלשל... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בשבועיים האחרונים נטשתי 3 ספרים! (על אחד מהם כבר הספקתי לכתוב)
איבדתי תקווה לגמרי.
בחרתי ב"רוגבי" עקב המלצה של חברתי הטובה . לא יכולתי לבחור טוב מזה.
על הספר:
ג'ואלן ביקסבי היא כל מה שגיבורה לא צריכה להיות.
בת 36, מלאה מאד (לא, לא מדובר במלאה רק במקומות הנכונים במידה 38. מדובר בב... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
***מחשבות טרום קריאה****
יצא לכם לשים לב כמה ספרים נקראים "אשתו של...", "בתו של...", "אחותו של..."? מה זה אומר בעצם? האם זה אומר שיש לספר גיבורה, אבל אין לה מעמד או חיים בפני עצמה, אלא רק כנספחת לגבר משמעותי בחייה. ואם כך - למה שאני ארצה לקרוא ספר כזה? אם בחרתי לקרוא על אישה, כנראה שהאישה הי... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מיכאלה - התאכזבתי ומאוד.
גם כי ציפיתי לשעות נעימות של קריאת עוד ספר של מירה מגן, לאחר שקראתי כמה מהם ומאוד, מאוד אהבתי את הכתיבה ואת בניית הדמויות והובלת הדרך שלהן בסיפור.
וההשוואה - לא, היא לא מטיבה עם החדש הזה "מיכאלה" של מירה מגן, אבל גם בלי השוואה - הוא לא מוצלח.
גם כאן כמו בק... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר מיוחד שדורש השקעה וסבלנות. אני מודה שלא היה לי קל לקרוא אותו ברצף, עשיתי כמה הפסקות במהלך הקריאה. מצד אחד הסיפור הזוי ויש בו דברים לא הגיוניים, אבל מצד שני הוא מאד מסקרן. באיזשהו שלב התכתבתי עם הסופרת שעזרה לי להבין את הדברים לעומקם וחזרתי לקריאה בגישה שונה ואני שמחה שהתעקש... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לא יודעת מה איתכם חברים, אבל אני לא צריכה לאסוף קרשים לל"ג בעומר. יש לי את הספר בולי שאני הולכת לשרוף. ואוו. הספר בולי. בואו נתחיל. אז למה שנאתי את הספר-
1. חוסר אמינות: כל הספר מאוד לא אמין ואני לא אסביר למה בגלל שזה בכלל לא שווה את האנרגיה שלי. אפשר רק להגיד שזה קצת לא הגיוני שבחור... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
דלית אורבך היא כנראה סוג של קוסמת כי היא מצליחה לכתוב שונה מכל סופר ישראלי אחר בימינו והיא עושה זאת בכישרון רב. אחרי שנתקלתי בספר הראשון שלה, "קונפטי", בפעם השנייה, ורק אחרי שקראתי אותו נזכרתי שכבר קראתי אותו פעם והוא השאיר עליי רושם רב בלי שזכרתי את שם הספר והסופרת, נתקלתי בספר... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|