הספר הזה, שנכתב ב-1957, צועק כבר מהמשפט הראשון: "היי, תקשיבו, אני מיוחד!", "אני שונה!", "שימו לב אליי, אני אוונגארד!".
ואכן.
דבר כזה עוד לא קראתי. וטוב שכך.
קודם כל - אין עלילה. יש מין ציפוי דק שמתחפש לעלילה, וגם זה כנראה בלי כוונה, אולי לא הייתה ברירה.
זוג (צרפתים, כנראה. זה לא ברור) גר בב... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
גם ספר הפרוזה השני של מאיה ערד מגלה את כשרונה העצום.
בכתיבה קולחת, קלה, נבונה, מדויקת, קריאה להפליא, היא פורשת שלושה סיפורי חיים נוגעים ומעוררי מחשבה.
נקודת המוצא בכל סיפור היא גירושין של ההורים, ומכאן מתפצלות העלילות לכיוונים שונים לחלוטין.
בסיפור הראשון היא מספרת על אח ב... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אקירה יושימורה לקח אותי למסע בזמן בשלושת הימים האחרונים, אני מודה לו על כך. מסע בזמן אל כפר דייגים יפני מבודד ושם בכפר מתעסקים בעיקר בלשרוד. כפר מרוחק שנמצא למרגלותיו של רכס הרים גדול ומתחתיו אוקיינוס, המקור הכי משמעותי עבורם לאספקה של אוכל. הם עסוקים בדייג ומבלים את רוב זמנם ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אלן האפט נולד בברוקלין בשנת 1950. אמו הייתה דואגת ורחומה, אך אביו היה סר וזעף, מכונס ושתקן, ולפעמים התפרץ כלפיו באלימות מבהילה, מסוכנת.
לגדול בצלו של אב כזה הייתה חוויית חיים כמעט קשה מנשוא.
יום אחד ביקש ממנו אביו שיתלווה אליו לנסיעה לפלורידה, שם ביקר אישה חלושה וחולנית. לאחר שנפ... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
גם את הספר השני של אסף ענברי כדאי מאד לקרוא.
שוב הוא מצליח בסגנונו המקורי, האהוב והמוכר מ"הביתה", לתאר בהרחבה כמה סיפורי חיים ציוניים-ישראליים.
אני מניח שהרקע כבר מוכר. הטנק הסורי שנעצר בשער דגניה א' במלחמת העצמאות.
אבל מי עצר אותו?
האם זהו מי שלימים נעשה קצין חימוש מוערך בצה... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
56 סיפורים ב-162 עמודים. בגיל 25. ולספרות העברית נולד כוכב יוצא דופן, שהאור שלו זורח באורח משונה ולא מוכר.
זו קריאה חוזרת שלי בספר, לרגל זכייתו של קרת ב"פרס ספיר" לפני כמה חודשים.
כמעט ואין בספר הזה סיפורים שאורכם יותר מ-4 עמודים, ומכיוון שכל סיפור הוא עולם לעצמו קראתי אותו במנות ק... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר יפה, משעשע ועצוב מאד כאחד ונוגע ללב.
זהו סיפור על אכזריותם של אנשים מהוגנים ונאורים בעיני עצמם כלפי זר מקרוב זה בא, מעט משונה ומהיר חימה, אך מעורר השראה והערכה בדרך ייחודית לו.
תיאורי החריצות, הכישרון המעשי ותבונת הכפיים של הוטונן, גיבור הסיפור, הזכירו לי את רובינזון קרוז... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר משעשע ונפלא.
ברוחו הטובה ובעינו החדה להפליא מספר פינקוס ארבעה סיפורים - שלושה מהם בתל אביב ואחד בשוויץ (וגם הוא קשור לתל אביב).
תל אביב של פינקוס ממשית לגמרי, מוכרת לגמרי. אתה קורא את התיאורים שלו ויודע שכבר היית ברחוב הזה, במיקום הזה, ואם לא בו ממש אז בכפיל המדויק שלו.
על ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני חושבת שכל אלו שטוענים שלספר הזה יש עלילהה נדושה ובנאלית לא הבינו מה באמת המוקד של הספר: איך מרגישה נערה בגיל ההתבגרות שאין בה שום דבר מיוחד, בתוך חברה שבה המיוחד והמצטיין הוא נדרש. אני חושבת (וזה לא בר כביקורת, אלא פשוט כנסיון להסביר) שאלו שלא הבינו את הספר לא הבינו אותו פש... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ממרום גילי, ספר ורדרד שנסוב סביב חיי נערה מתבגרת אינו בחירה מובנת מאליה. אין הרבה ספרים טובים שמטפלים בתקופה הרגישה של ההתבגרות, ימי התיכון החמקמקים. יש הרבה ספרים לבני הנעורים, אבל לא לזה אני מתכוון. "במרחק נגיעה" נוגע בצורה ישירה בתחושת המגושמות של המתבגר, והכמיהה העצומה לקב... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אי פעם קראת ספר, והרגשת שאם הנסיבות היו קצת שונות אלה היו החיים שלך? כי זה מה שקרה לי עם 'במרחק נגיעה'.
פעם בהרבה זמן מגיע ספר שמצליח לגעת בי כל כך ולגרום לי להזדהות איתו כל כך. הספר הזה הצליח יותר מכולם. וזו הסיבה שאני כל כך אוהבת אותו: לי מזכירה לי אותי. אני יכולה להזדהות עם כל דב... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ספר כל כך חכם ומדויק! ספר חובה לנשים בכל
גיל אבל רק החל מגיל 18 (בשל תיאורי המין
שבו). גם גברים יוכלו להזדהות, אבל בעיקר
נשים, מהסוג הרגיש והמעמיק. זהו סיפורה של
לי, נערה ממעמד הביניים, שהיתה תלמידה
מוצלחת בעיר הולדתה (הפשוטה מדי לדעתה),
והחליטה ללכת לפנימיה יוקרתית, כדי להתחכך
בעו... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|