מדף הספרים של מירי שחם - הספרים שדירגה

כפר אוסטרי נידח, וינה הקיסרית של ראשית המאה העשרים, האיסט-אנד הלונדוני רוחש המהגרים, עיירת מרפא מנומנמת באלפים השווייציים, לצד דגניה וכינרת, פתח תקווה ותל אביב בראשיתן – כל אלה הם רק אחדים מייעדי המסעות הספרותיים המרתקים ועתירי התגליות בעקבות ג´ שופמן, יוסף חיים ברנר, תומס מאן, רחל המשוררת, אסתר ראב ויעקב שבתאי. יוצרים אלה ואחרים

אל קלאריס ליספקטור, הסופרת הברזילאית (היהודיה), התוודע קהל - הקוראים בארץ ב - 1999 בספר 'קשרי משפחה/שעת הכוכב'. הביקורות, בכל העיתונים הגיבו בהשתאות על הסיפורים בעלי העוצמה - כזו שפוגשים בספרות רק אחת לשנים רבות: "ליספקטור היא קוסמת...היא מהפנטת את הקורא": "יצירתה היא בעלת עושר ותהודה כל - כך גדולים...היא מצטרפת לרשימה הלא - ארוכה של גדולי ה

דוקטור מארק שלוסר הוא רופא המשפחה של קהילת האמנים והיוצרים באמסטרדם: כל פציינט זוכה לעשרים דקות. דקה לאבחון, ועוד 19 למראית עין של אכפתיות. אך כאשר אחד המטופלים, השחקן המפורסם ראלף מאייר, מת ממחלה ממארת, דוקטור שלוסר מואשם ברשלנות רפואית. מאייר הגיע למרפאה לראשונה עם קול רועם ותיאבון בריא, אך בגופו כבר התחוללה מלחמה. שלוסר הרגיע א

הם אינטימיים מדי או מנוכרים מדי - כאלה הם הגיבורים בסיפוריה של מירנדה ג'ולי, יוצרת רב תחומית, שקובץ סיפורים זה שלה קיבע את מעמדה גם כסופרת נחשבת. הם מתאמצים להרגיש שייכים, אבל לא מוצאים להם מקום בין כולם.גיבוריה של ג'ולי כמהים לקשר, להבנה ולקרבה, ומוכנים לנסות הכל כדי להגיע למטרה הנכספת הזאת. לעתים הם מצליחים למצוא את האינטימיות המי

אלן סיקסו, פרופסור באוניברסיטה של פאריס, כותבת: "קלאריס ליספקטור היא סופרת ברזילאית, ובשבילי היא הסופרת הגדולה ביותר במאה העשרים. אני מדרגת אותה עם קאפקא... יצירתה תהפוך למודל של 'כתיבה נשית'." ליספקטור נולדה למשפחה יהודית באוקראינה (1925), וכשהיתה בת חודשיים היגרו הוריה לברזיל. היא אחת הסופרות היותר מקוריות ומאתגרות בכל אמריקה הלטינ

איני וינטרופ, גבר בשנות הארבעים , מנסה להכניס סדר לחייו. הוא סבור שהמאה העשרים מתאפיינת בכך שיותר ויותר אנשים יודעים פחות ופחות על יותר ויותר. על עצמו הוא יודע בוודאות דבר אחד: לא רק שמעולם לא רצה להיות משהו, אלא שגם לעולם לא יהיה: העולם מתפוצץ מרוב אנשים שהם משהו ורובם בהחלט לא מאושרים. איני משוטט ברחובות אמסטרדם, עוקב אחר מדדי המני

כולנו קראנו על מר עכבר, אבל איננו יודעים עליו דבר: למה עזב את ביתו שבקומה החמישית; לאן הלך; ועוד פחות מכך אנו יודעים על חייו, משפחתו ועולמו הפנימי. הדמות השולית בספרה של לאה גולדברג מהווה נקודת מוצא לאחד הטקסטים הנועזים, הפראיים והיפים ביותר שתקראו. ההתוודעות אל מר עכבר היא גם התוודעות אל עולם כתיבה יוצא דופן שמעמיד בפנינו גדעון הר

זה כל הסיפור, ושוב ושוב חוזרים אליו: אדם נולד. תינוק לגמרי וחסר אונים. אחר כך ילד. והסיפורים עליו אינם רבים, רק כמה שמרשה הזיכרון, אבל הם מתוקים מאוד. וגם אם יש בהם כאלה שעיקרם באכזבה או התפכחות, אפילו את הסיפורים האלה אנחנו מביאים כדי לומר בהם דבר מה על תום, על גילויים, על התחלות. כי ככה זה: אדם בא לעולם ושום דבר כבר אי אפשר לחסוך לו. ה

מה קורה כשאישה צעירה באנגליה בתחילת המאה העשרים מתחמקת מכל חתן שמציעים לה ומסרבת בקביעות ליישר קו עם בנות גילה, כלומר להתמסד ולהפוך לאם ולרעיה על פי כללי הספר? במקרה של לורה וילוז, כלום לא קורה והיא חיה בשלווה בבית אביה האהוב, יתומה מאם. אך בגיל עשרים ושמונה, כשאביה מת, לורה נאלצת לעבור ללונדון ולחיות בבית אחיה ומשפחתו: לורה הופכת ל

"רצות עם זאבים" מקים לחיים את המקומות הפראיים והמוזנחים בנפש הנשית. קלאריסה פינקולה אסטס כותבת כמו מתוך דחף, צורך לתת ביטוי לתכנים המבעבעים מתוך קרביה. היא מדברת אלינו מבטן אל בטן. מאותו מקום ייצרי עליו היא מספרת לנו ואלינו היא קוראת לנו לחזור. אל פולחן האלה הגדולה, אלת הטבע, הבוראת חיים. אל עומק נפשנו לא נתקרב באמצעות ניסוחים לוג

ספר זה הוא ניתוח מיוחד במינו של נושא האהבה, היכולה להיות מובנת גם כסוג של לשון. מה שמצוי בהווייתו של האוהב, המשפטים שהוא אומר למושא אהבתו, פרטי התנהגותו – כל אלה הם ביטויים חיצוניים של שפת האהבה. שיח אהבה עוסק בגילויים הדיבוריים של לשון זו, ובצורתו המיוחדת משמש כעין מילון של שיח האהבה. בנימה אישית מאוד עוסק המחבר בגוני הלשון השוני

ליליאנה הקר, הסופרת הארגנטינית (היהודייה), קיבעה את מעמדה כאחת הסופרות החשובות בדרום-אמריקה כבר כשראה אור קובץ סיפוריה הראשון (1966). מאז פירסמה עוד שלושה קובצי סיפורים ושני רומאנים. טל ניצן בחרה ותירגמה כאן נובלה ואחד-עשר סיפורים ממיטב הסיפורת של הקר. בסיפוריה מוצאת הקר את הסיוט, ואת האבסורד והאפֵלה, בתוך הנסיבות יומיומיות המוכרו

שני דגים צעירים שוחים להם ביחד ופוגשים במקרה דג מבוגר יותר ששוחה לכיוון השני, מהנהן לעברם בראשו ואומר, "בוקר טוב, בחורים. איך המים?" ושני הדגים הצעירים ממשיכים לשחות כמה זמן, ואז לבסוף אחד מהם מביט באחר ואומר, "מה זה לעזאזל מים?" דיוויד פוסטר וואלאס מתבונן בשגרת החיים האמריקאית המובנת ביותר מאליה ומזקק מתוכה תמצית רגשית עזה. שעשעונ

"...זה היה ביום מותו של אליק הגדול, שבתודעת כל הראויים לטפיחות על השכם כורתות הכתף שלו, התערערה מוסכמה שנסמכה כולה לאותה עת על תצפית אמת - שמי שמת מת." מכאן, תוך סיפור הדברים לאחור, נפרשת עלילת חיים מרתקת, כפי שהיא מסופרת במהלכו של יום מכונן אחד - יום הלוויתו של אליק. מול קהל הגודש את היציעין שהוקמו במבצע בזק מול הקבר עולים גיבורי הרו

ספר זה מציע שילוב נדיר בין תרבות חזותית, פילוסופיה ומחשבה פוליטית. אריאלה אזולאי קוראת בטקסטים של ולטר בנימין מבעד לדימויים החזותיים – תצלומים, ציורים, סרטים, מבנים וחפצים - שאליהם התייחס ובהם השתמש בכתיבתו. היא עוקבת מקרוב אחרי הדימויים שבנימין ראה והראה, וגם אחרי מה שהחמיץ או הסתיר, ומתעקשת להבין מדוע מסר בנימין תיאורים מוטים כ

"אני עומדת לראשונה מול דלת הכניסה לחברה שרק הקמתי. חיוורת, מפוחדת, אגלי זיעה מכסים את מצחי ובה בעת גופי רועד מקור ומפחד. מנסה בכל כוחותי להכניס ולו נשימת אוויר אחת לריאותי.   חופנת באגרופי את המפתח, רוצה לסובב אותו ולפתוח את הדלת לרווחה לקראת עתיד טוב יותר, לעצמי, למשפחתי, לאנשים שידעתי שכל כך צריכים את השירות שהחברה שהקמתי עומדת

אנחנו נושאים עלינו עוד מלידה את חותמם של אלה שאוהבים אותנו, או מנסים לאהוב אותנו, או נכשלים לאהוב אותנו" / איימי בלום נושא כתיבתה של איימי בלום הוא תמיד האהבה על צורותיה השונות. בלשון פיוטית ופשוטה כאחת, בדקות הבחנה ובהומור היא פורשת בפנינו מעשייה על אהבה ועל העדר-אהבה. זהו סיפורם של אשה אחת, אליזבת טאוב ושל שני גברים, מקס והאדי ו

ניו יורק. בניין עיתון ה"רקורד" הקומה האחת-עשרה. חדר התמלול. בתוך החדר: לינה, המתמללת האחרונה בעיתון, אולי אפילו בעולם כולו. לעבודה שלה דרוש ציוד בסיסי: אוזניות, מכשיר דיקטפון לשמיעת ההקלטות שעליה לתמלל, וסבלנות לשמש צינור אנושי למילים של אחרים שחודרות אל אוזניה ומטפטפות החוצה מבעד לאצבעותיה השקדניות. יום אחד, כשהיא קור

כשז'ד מרטן נסע לאירלנד לפגוש את מישל וולבק כדי לשכנע אותו לכתוב הקדמה לקטלוג התערוכה השנייה שלו, סדרת "המקצועות הפשוטים", הוא היה אמן כמעט נשכח. עשר שנים חלפו מאז תערוכת היחיד הראשונה והאחרונה שלו "המפה יותר מעניינת מהטריטוריה", שבה הציג תצלומי נוף של מפות מישלן; בתקופה זו הוא נעלם לגמרי מעולם האמנות. ז'ד לא היה יכול לשער את ההשלכות

לוסי היא מכשפה כושלת במקצת שחיה חיים נטולי קסם עם בעלה ושתי בנותיה התאומות בווילה שבמתחם "בנה ביתך" חדש ליד עיר שדה קטנה. את היכולת לראות את העבר ואת העתיד ירשה מאמה, מכשפה דגולה שכוחה הרב עורר בה תיעוב כה עמוק עד שחדלה להשתמש בו. כשמלאו לבנותיה שתים-עשרה החליטה לוסי להכניסן בסוד הכוחות המסתוריים. עכשיו נראה שגם הן מוכשרות יותר ממ