"התבוננתי במים, בצלילותם ובשקיפותם, באור החודר דרכם. לרגע נדמה שהאור נובע מקרקעית הים. נשימתי מעמיקה, אני מטמיעה בה את האור, את הצליל?ת ואת תנועת המים - ומצלמת. נופים מלווים אותי כמו אנשים. גם כשאינם ממש אתי אני נושאת אותם בתודעתי, עד שמשהו מבחוץ או מבפנים מזמן אותם להופיע. אני שבה אל המים במקום ובזמן אחרים, מתבוננת בגלי הים הסוערים ו
זוהי אולי היצירה הבולטת והעל זמנית ביותר של ארנסט המינגוויי. בשפה פשוטה אך בעוצמה רבה, מגולל בפנינו הסופר הגדול את הסיפור הכובש אודות דייג קובני, חסר מזל, שלעת זקנה נאלץ לעמוד בפני מבחן החיים הגדול ביותר שלו ? מאבק עיקש ומייסר כנגד דג-חרב, הרחק במימיו של זרם הגולף. בסגנון מודרני, ייחודי, המינגוויי מעצב מחדש את התימה הקלאסית של ג
אדון בלומנטל, יהודי חביב שמחצית חייו מאחוריו, איש משפחה רך לבב ונוח לבריות, נקלע עקב שרשרת מקרים מוזרה לאי שומם ומבודד באוקיינוס ההודי. בלומנטל, מעין רובינזון קרוזו יהודי, נאבק על הישרדותו הגופנית והנפשית ונאלץ לגייס את כל כוחותיו כדי להשיג מזון ומקלט מפגעי הטבע. הוא חווה סבל גדול וגם אושר רב, נפצע ומחלים, חושף אוצר גדול ופותר תעלו
כעפעפי שחר הוא המעשה בעזרא סימן טוב ובחבריו, רחמים הכנר העיוור, משה דוד האברך, והדוקטור יהודה טוויל החוקר מן האוניברסיטה.
על ארבעה החברים הירושלמים מספר "הסופר", והסיפור שהוא מספר מכאיב וגם מרגש, וכולו שזור באווירה של ירושלים, רחובותיה, בתיה, ריחותיה, שירתה.
זו ירושלים העולה מן "העמק שתחת שכונת התפוחים בסוף רחוב בצלאל" ויורדת ועו
שיחותיו של רבי נחמן מברסלב וכן מעט מתולדות ימי חייו זצ"ל.
מוטל בן פייסי החזן - "כתבי נער יתום" - הסיפור שלא נשלם על תלאות הגירתם של המוני בית-ישראל ממזרח אירופה לארצות הברית. התרחשויות המסופרת בידי המחבר מתוך זווית הראייה החקרנית של ילד בן תשע-עשר. מעשה-אמנות ייחודי, בלשון תמציתית, פשוטות מבע, ללא משפטים מסוגרים , שנימת ההשתאות בה למפגש עם כל החדש והמפתיע דומינאנטית ומרככת כמו את ייסורי הד
במרכז המחזה, הכתוב במסורת "קומדיה דל'ארטה", דמותו של אב תאב בצע, המונע מבנו ובתו להינשא לבחירי ליבם.
העלילה מסתבכת כאשר אוצרו של האב נעלם, ולבסוף באה על פתרונה.
ביסודו של דבר זהו מחזה על תשוקות ועל הניסיון לממשן במסגרת האילוצים החברתיים. מן הבחינה הזאת, לא נס ליחה של יצירתו הנודעת של המחזאי הצרפתי בן המאה השבע-עשרה גם בימינו.
אלה מכם שעדיין לא הכירו את ג'ים כפתורי ואת לוקס נהג הקטר, ישתוממו בוודאי למקרא חלק מן הרפתקאות מסמרות השער העוברות עליהם. ייתכן אפילו שיתקשו להאמין לכמה מן ההתרחשויות – כמו, למשל, בשעה שג'ים ימציא מגדלור, שהנו גדול וקטן בעת ובעונה אחת, או כאשר תלמד הקטרת השמנה והזקנה "קטורה" לטוס. אכן, רק ידידיהם של ג'ים ולוקס יודעים שכל הדברים האלה ה
למומו אין בית, וגם לא אבא או אמא, אבל יש לה המון חברים. כי עם מומו המשחקים הופכים מרתקים יותר, הריבים נפסיקים, והסיפורים ממריאים על כנפי הדמיון.
עד שיום אחד האדונים האפורים מגיעים אל העיר והכול משתנה. מומו מגלה שחבריה הולכים ומאבדים את אחד הדברים היקרים ביותר - את הזמן, והיא היחידה שיכולה להציל אותם. האם תצליח מומו לגבור על צבא האדו
נונו הוא בנו של איש משטרה בכיר.
אמו מתה כשהיה תינוק, והנפש הקרובה אליו ביותר היא גבי, מזכירתו של אביו.
בתחילת הסיפור הוא עולה על הרכבת בירושלים ונוסע לביקור משפחתי בחיפה.
הוא לא יגיע לשם.
במקום זה הוא יקלע ל"חטיפה" ולמסע של פשעים קטנים וגדולים, מטורפים ואביריים, בעוד הוא נמלט מן המשטרה המחפשת אחריו.
במהלך המאורעות המתעתעים נחש
"אל מר בילבו הפורץ, אנו מתכבדים להביע את תודתנו הכנה על הכנסת - האורחים ועל הסכמת כבודו לסיוע מקצועי. התנאים: תשלום במזומן מיד עם סיום העבודה, שיוכל להגיע עד החלק הארבעה - עשר של הרוח הכללי. הוצאות הנסיעה מובטחות בכל מקרה...הואיל וחשבנו שאין זה מן הנחוץ להפריע את מנוחת כב', הקדמנו ועשינו את הסידורים המתאימים. אנו נחכה לכב' בפנדק הדקרון
מיהו הרוזן ממונטה כריסטו? גיבור חידה המעורר הערצה ואימה. איש מסתורין השולט בגורלות בני אדם כאילו היה אלוהים או שטן. אלכסנדר דיומה האב (1870 - 1802) מגולל בכושר המצאה מפליא את הרפתקאותיו המדהימות של גבר גאה, שגורלו בגד בו בהיותו על סף ההצלחה. לאחר ארבע עשרה שנות סבל בתא כלא אפל במצודת איף האיומה הוא יוצא לחופשי בדרך מופלאה, ומכאן ואילך -
ליל סערה בספטמבר 1947, באחת ממדינות מרכז אירופה.
שני שליחים מארץ ישראל נקלעים אל ארמון שבתום מלחמת העולם השניה הפך למוזיאון. הם מגלים שם גילוי מפתיע שישנה כליל את חיי הסובבים אותם ויעמת אותם עם השקפותיהם - שלהם.
בעלת הארמון, המחזה המצליח של המשוררת לאה גולדברג (1970-1911) הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1955 והוצג פעמים רבות בארץ ו
אמו של דני נפטרה כשהיה תינוק, ומאז הוא מתגורר עם אביו בקרון הצוענים הישן, ליד תחנת הדלק שלהם. דני נהנה מאוד בחברת אביו, המספר לו על העי"ג, מפריח עמו עפיפון וכדור פורח, בונה עמו בית במרומי העץ וכן מכונית קטנה, וכך מוסיף מדי פעם חויות חדשות ומסעירות. והנה, יום אחד מתגלה לדני סוד נורא, אפל; וכתוצאה מכך נעשים חייו עם אביו מהנים ומרתקים עשר
"זו ההיסטוריה של מהפכה שסטתה מדרכה והתירוצים המצוינים שניתנו על כל צעד ושעל לסילופה ועיוותה של התורה המקורית."
כך תיאר ג'ורג' אורוול את חוות החיות בדש הספר כשיצא לאור ב 1945. הסָטירה הנוקבת על ברית המועצות ושברו של חזון המהפכה בידי מי שנחשב ה"מצפון של בני דורו" עדיין מסעירה את קוראיה ומעוררת מחלוקת. עתה, שנים לאחר קריסתה של ברית ה