מדף הספרים של מושיקו - הספרים שדירג

האיזון העדין הוא זה שבין תקווה לייאוש, וסוד החיים הוא היכולת לשמור על איזון זה. יכולת זו עומדת למבחן בלתי פוסק אצל ארבעת גיבורי הרומן הגדול הזה: דינה דלאל - אלמנה ענייה המתעקשת לשמור על עצמאותה ומסרבת להינשא בשנית: מאנק - סטודנט שנעקר מכפר הולדתו בהרים ונשלח ללמוד בעיר, אישוואר ואחיינו אום - חייטים שבאו לחפש את מזלם בעיר הגדולה. ה

שרידי השואה וחוקריה ניצבים אלמים במאמציהם הנואשים להעביר לדורות הבאים את אימתה ולקחיה של אותה תקופה. פרימו לוי (1919 - 1987), כימאי יליד טורינו ששרד מן התופת, זיעזע קוראים ומתעניינים ברחבי העולם ביצירות הפורצות את חומות השחור והשכול. בלשונו הפשוטה והפיוטית, בחום האנושי השופע, הוא מאיר שביב של תקווה וחושף את האדם שלא נשחק ושמר על צלמו.

"נדרשו לי זמן רב ועולם שלם כדי ללמוד את מה שאני יודע היום על אהבה, על גורל ועל הבחירות שלנו, אבל את המהות קלטתי בהרף עין, בעת שהייתי כבול לקיר ומעונה." כך נפתח שאנטראם, רומן אפי ומהפנט המתרחש בעולם התחתון של בומבי בת זמננו ומספר את סיפורו של לין, שנמלט מכלא שמור באוסטרליה אל רחובותיה הסואנים של עיר זרה כדי להיעלם בה. רדוף וחסר בית, משפ

קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה. מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו

אִילִיאַס, נהג-משאית קירגיזי צעיר, איש מקסים אך חם מזג וקצת פרוע, שובה את לבה של אַסֶל, יפהפייה כפרית צנועה. השניים נסחפים בלהט האהבה ומפֵרים את מסורת עמם ומנהגי אבותיהם. הם ממהרים להינשא זה לזה,  אך ניצחונה של האהבה הוא קצר ימים: בשל תעוזתו היתרה של איליאס, ובשל פזיזותו וגאוותו, מסתבך גורלם של הנאהבים ומתגלגל במסלול של טרגדיה.   ס

כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזר

בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד. מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה. ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק

*זהירות ספויילר!* הכלב היהודי הוא סיפורו של כורש, כלב מיוחד, שנולד בשנת 1935 למשפחה יהודית בגרמניה. זהו סיפור גבורה והישרדות, סיפור על חברות אמיצה הבוחן את משמעותה של נאמנות, ואת משמעותם של החיים בתקופות קשות ובכלל. זהו סיפור המסופר מפי הכלב, מנקודת מבטו של יצור נבון הרואה את העולם מגובה 50 ס"מ מעל פני הקרקע אך עם זאת מיטיב להבחין ולראו

רומן אהבה והרפתקאות זה, על תלמיד חכם יהודי הנשבה בימי גזירות ת"ח ונמכר לעבד לאיכר פולני, מצוין בסגולות - הסיפור ובקסם הפולקלור שהקנו למספר האידי יצחק בשביס - זינגר שם בין - לאומי. פרשת האהבה האסורה, המלווה נפתולי - נפש, שבין העבד היהודי ובין בת אדוניו הנוצריה, משולבת בתיאורי ההוי הססגוני של היהודים והפולנים במאה הי"ז. יצחק בשביס - זינ

פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב

רק סירת הצלה אחת שרדה לאחר טביעתה של ספינת מטען יפנית בלב האוקיינוס השקט. על הסירה מצטופפים חמישה ניצולים: אורנג - אוטן, צבוע, זברה עם רגל שבורה, נמר בנגלי ענקי ושמו ריצ'רד פרקר, ופיי פאטל, נער הודי בן 16. הסירה הקטנה הזאת היא התפאורה העיקרית של הרומן המופלא הזה, שעוצמתו מסוגלת להצית בקורא אמונה באל, כפי שאומר אחד הגיבורים. ומה עוד

"במערב אין כל חדש" הוא שם ספרו של אריך מריה רמרק, שעוסק בחוויותיו של חייל גרמני במלחמת העולם הראשונה. הספר הופיע ב-1929, ותורגם ל-45 שפות שונות.בגרמניה הספר הועלה על המוקד עם עליית הנאצים לשלטון. ספר זה מצליח לאייר בחדות את תחושותיו של דור שלם, שחייו עוצבו במהלך מלחמת העולם הראשונה. דור זה, שזכה מאוחר יותר לכינוי הדור האבוד, נשלח למלחמ

"עלינו על האוטובוס. סבורים היינו, עוד כמה ימים נשוב, שלושה ימים נוראים התואר פניו של האדמו"ר עומד נגד עיני, והמילים שאמר נשמעות באוזני, ובכל פעם שהיה הפחד בא ומאיים ליפול עלי, נראתה לי שמותו כשהוא אומר: עליהם ולא עליכם, עליהם ולא עליכם, ושקטתי. עד ששמעת: דב נפל." חיים סבתו, מתוך תיאום

יצאתי לדרך ובכלל לא ידעתי לאן אני נוסע או ממי בדיוק אני בורח. זה היה קצת אחרי שבאתי לאמריקה, כי בישראל כולם רק רצו למצוא בתוכי את רונן. קוראים לי אדם רוטשילד. נולדתי בגוף של רונן לפני שבעה חודשים, שלוש שנים אחרי שהוא מת במקום שקוראים לו אינתיפדה. פרופסור דלפי השלישי אומר שזה המזל שלי, שנולדתי ככה - בגוף של מבוגר, כי בגלל זה אף אחד כבר

גרדום הוא סיפורן של שתי נקמות : נקמתה של הזאבה ונקמת הרשעים. גיבור העלילה, עבדי, ששמו ניתן לו על - ידי אביו, איש הדת על - פי שם תנכ"י, למד בסמינר לכמרים, אך נתפס לכפירה וגורש מהסמינר. הוא נעשה עתונאי שתפקידו להתחקות אחר סוחרי סמים המתפרנסים מעשב משכר הגדל בערבה, והציב לעצמו מטרה לגאול אותם מפשעיהם. עבדי, הרואה עצמו נביא ומטיף, מעין ישו ש

מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,

תרגום חדש,כולל הקדמה מאת הסופרת ואחרית דבר של ליאונרד פייקוף,מנהל עזבונה הספרותי. "מעולם לא היתה בהיסטוריה תקופה שבה נדרש האדם להרהר, יותר מאשר היום, במה שהיה ראוי שיהיה." (מתוך ההקדמה) כמעיין המתגבר, ספרה הידוע ביותר של הסופרת והפילוסופית האמריקנית איין ראנד, הוא סיפורו של האדריכל הווארד רורק, הדבק בנחישות בעקרונותיו ומסרב לה

פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה. האהבה לכל פניה

שנות ה-60' סופר בסין סיפור מחריד על חייל סיני שנשלח לטיבט, וגופתו ניתנה מאכל לנשרים. שינראן, עיתונאית וסופרת סינית, שמעה את הסיפור בילדותה ולא הבינה את פשר הדבר. 30 שנה לאחר מכן, שינראן פגשה אישה סינית זקנה שפניה חרושים קמטים והיא לבושה בגלימה טיבטית מאובקת. האישה – שוּ וֶון, שפכה את ליבה בפני שינראן וסיפרה לה את קורות חייה. כך התגלה ה

השנים הן תחילת שנות השישים, ימי המאבק נגד הגזענות בארצות–הברית — ומדינת מיסיסיפי בוערת. אך בתוך הבתים נמשכת שגרת היומיום. סקיטר חולמת להיות סופרת, למרות שאמה וחברותיה משתוקקות לראותה מתמסרת לחיי משפחה. כשהיא מסיימת קולג´ ושבה לביתה, היא מגלה כי העוזרת השחורה שגידלה אותה עזבה, ואיש אינו מוכן לספר לה מדוע. אייבילין טרם התאוששה ממ