מדף הספרים של גלעד - הספרים שדירג

יצאתי לדרך ובכלל לא ידעתי לאן אני נוסע או ממי בדיוק אני בורח. זה היה קצת אחרי שבאתי לאמריקה, כי בישראל כולם רק רצו למצוא בתוכי את רונן. קוראים לי אדם רוטשילד. נולדתי בגוף של רונן לפני שבעה חודשים, שלוש שנים אחרי שהוא מת במקום שקוראים לו אינתיפדה. פרופסור דלפי השלישי אומר שזה המזל שלי, שנולדתי ככה - בגוף של מבוגר, כי בגלל זה אף אחד כבר

איש עסקים שנישואיו מתפוררים מדפדף בעיתון בטיסת לילה ומגלה מודעת אבל המבשרת שהלך לעולמו. כשהוא נוחת בארץ, נחוש למצות את הדין עם מי שמתנכל לו, מחכה לו תגלית מוזרה: בני משפחתו ומכריו לא מזהים אותו, אפילו כלבו לא מזהה אותו, ובעוד כמה שעות תחל הלווייתו בבית העלמין ירקון. ללא קורת גג וכסף הוא יוצא למסע הישרדות ברחובות תל אביב, שאינם חדלים

אם ספרות המאה העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים-'לוליטה' הוא אחד מהם.הספר,שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב-1955 (המו"לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב - מכר שערורייתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאבוקוב. האפקט של צבע מופלא שיש לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא מ

"האם האח הגדול קיים?" "ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה." "האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?" "אתה לא קיים."   1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל

לפעמים אני הולך ברחוב, ותוהה לאן כולם הולכים? לאן היא הולכת? ומאיפה לעזאזל הם כולם באים? אני עוצם לרגע עיניים, וחושב האם יש מישהו שבאמת מאושר בפנים. ושאלה נוספת, שגם עולה לפעמים, היא לכמה מהם יש פס קקי בתחתונים? זהו ספרו השני של אילן הייטנר מחבר רב המכר "חוכמת הבייגלה".

ויקטור מדוכא: אהובחו נטשה אותו, הסיפורים הקצרים שלו קצרים מדי, ואפילו החשמל בדירתו נותק. חברו היחיד בעולם הוא מישה, הפינגווין שלו. מישה הוא העד היחיד למצוקתו של ויקטור, ויחד הם שוקעים בדיכאונם לתוך הילולת סביאה של וודקה ודגים. יום אחד נופלת לידיו של ויקטור הזדמנות פז: הוא מתמנה לתפקיד כותב ההספדים של עיתון גדול. ויקטור מצליח מאו

אינני סובל מצניעות מופרזת, אבל לא הייתי טורח על הספר הזה אילולא התרשמתי כל כך מלווייתי. היא היתה ללא ספק הצלחה מסחררת. ראש הממשלה בכה על קברי, מאות אנשים הצטופפו במעברים, וכמובן שהצלחתי לעורר שערורייה אחת אחרונה בכך שלראשונה בתולדות המדינה נקבר אדם קבורה חילונית בבית קברות אורתודקסי. בתום הלוויה, בעת ששולה צעדה החוצה, היא מלמלה ב

חמש שנים אחרי הנסיגה מלבנון חוזר לירז ליברטי אל השנה שטילטלה את חייו - השנה האחרונה של צה"ל על הבופור. הוא חוזר אל ריבר החובש שהבטיח למות למענו; אל אושרי הסמל, הנשמה התאומה, שנשבע לירות בו אם יאבד יד; אל זיתלאווי שהמציא שפה, ובייליס שהוריד כיפה; אל שפיצר, שדיקלם "הנרי החמישי" בשלג - ואל אלה שלא חזרו. "אם יש גן עדן" מהדהד בקול בוטה ו

אוסף של מיטב יצירתו של המאייר המחונן, ולצד העבודות, מאמרים מאת מאיר שניצר, רפי לביא, יאיר גרבוז, ניסן שור ועוד.

רומן התבגרות מפעים שבמרכזו קאמי, צעיר הנוטש את עיירת הנמל שבה גדל, מסתער על האורות הבוהקים של טהרן הגדולה ומתאהב בנהגת מרוצים נועזת. אהבתם מובילה אותו אל מסיבות המחתרת של העיר התחתית, אל סמים אסורים, מוזיקה אסורה ותשוקה אסורה.    קאמי משתכן בבניין שבבעלות דודתו, כוכבת עבר שזוהרה הועם, ומתיידד עם דייריו הססגוניים — שופטת קשישה וקש

נונו הוא בנו של איש משטרה בכיר. אמו מתה כשהיה תינוק, והנפש הקרובה אליו ביותר היא גבי, מזכירתו של אביו. בתחילת הסיפור הוא עולה על הרכבת בירושלים ונוסע לביקור משפחתי בחיפה. הוא לא יגיע לשם. במקום זה הוא יקלע ל"חטיפה" ולמסע של פשעים קטנים וגדולים, מטורפים ואביריים, בעוד הוא נמלט מן המשטרה המחפשת אחריו. במהלך המאורעות המתעתעים נחש

'סיפור אהבה סיפור מלחמה' מספר על נעורים במדים, על מבצעים נועזים בשטח אויב, על בדידותו של מפקד במלחמה, על ערכים ועל משבר ערכים. סיפור קולח ומרתק על מסירוּת, על הקרבה, על זוגיות ומשפחה תחת אש. תא"ל (מיל') גל הירש, יליד 1964, נשוי לדונה, אבא של מאורי, עופרי וניר, הקדיש את חייו להגנה על מדינת ישראל. הוא פיקד על יחידות צנחנים, על "שלדג" - יחידת ה

"גם בפעם הבאה, אם שוב תפרוץ מלחמה - אני אבוא. אין מה לדאוג. רק שהפעם אבוא לאט יותר, בצעדים מדודים, בלי חיפזון. לא אהיה כשש אלי קרב, רק כפורע חוב לשירות מי שקוראת לי שוב ושוב אף על פי שהיא כבר לא נותנת סיבות טובות כמו פעם, אף על פי שכבר לא תמיד אפשר לסמוך על שיקולי מנהיגיה. אני אבוא להילחם. עודני מאמין ש'נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם' והרי אין

אדם רוחני הוא בסך הכול אדם שמבקש להבין איך עובד כל העסק הזה של החיים זה הכול. לא פרחי באך ולא יוגה ולא צמחונות ולא מדיטציות. זה לא רוחני. אדם שכל חבריו כבר התחתנו והוא נואש כולו. יושב עם עצמו בשבת בצהרים ושואל - מה קורה פה? למה דווקא אני לא, אז הוא נהיה רוחני או במילים אחרות, כשאלוהים רוצה שמישהו יחפש אותו הוא דוחה לו את השידוך. זה הכול.

בכל תפקידי הפיקוד שמילא, כראש אכ"א, כקצין חינוך ראשי, כמפקד בית הספר לקצינים, או אפילו כמ"מ צעיר שרק קיבל לידיו טירוני צנחנים, ידע האלוף (מיל´) אלעזר שטרן שתפקידו של צה"ל לא מסתכם בניצחון על האויב בשדה הקרב. בכל המשימות שלקח על עצמו, בין אם כיוזם קורסי הגיור והיהדות בצה"ל ובין אם כדובר הקו התקיף נגד סירובי הפקודה בעת ההתנתקות מחד ונגד

"ברובאית מאמינים שנשק צריך להיראות "כמו חדש" למסדר מ"מ. לכן היה צריך: לשטוף את הנשק במים וסבון )עשו את זה(, לנגב אותו במטלית יבשה המיועדת במיוחד לכך )עשו את זה(, לטבול אותו בסולר לשעה - שעתים )כן - כן, עשו גם את זה(, לנקות אותו עם פלנלית וטסטר, לשפשף בסכין יפנית וסקוץ' ברייט - - - ולהחדיר לכל החורים מנקי אוזניים עד שהם מפסיקים לחזור לאוי

בני זוג מתלבטים אם לשלוח את בנם לכיתת מחוננים; עיתונאי לוחמני מקבל הצעה שאי אפשר לסרב לה; שני אחים מנסים למצוא שפה משותפת; שלושה שחקנים מתבצרים בתיאטרון ודורשים שינוי; גבר צעיר מתמודד עם עם הולדת בנו הבכור; ותסריטאי מתוסכל מחפש את הקול האמיתי שלו. חמישה עשר סיפורים מזמנים אל קובץ זה דמויות מוכרות ומפתיעות גם יחד, המבקשות לפעמים

גבי ניצן לועס עוגיה באמסטרדם, נוגס צ'פאטי בדלהי. יורק ביצה פורטוגזית, טובל באמבטיה של אלוהים, צף בקזינו על הים, משכשך עם נודיסטים, מתכרבל עם דובים. ברגל, על יאק, בקרוואן, באוניה, במצנח רחיפה, במסעדות מפוקפקות, בארמונות מפוארים. חמש יבשות, 12 מדינות, שלושה דרכונים, בלי שקל בכוס או עם תקציב בלתי מוגבל. בלי חשק לזוז או עם קוצים בישבן.