“כאשר ניגשתי לקרוא את ספרו האוטוביוגרפי של אלוף (מיל.) אלעזר שטרן, "משא כומתה" (הוצאת ידיעות ספרים, מהדורה שנייה, 2012), הנחתי שכאדם חילוני אמצא את עצמי מתנגד לרוב מה שכתוב בספר, וגיליתי שלא כך הוא. לא רק שאני לא מתנגד, אני גם מסכים. "היהדות שלי דמוקרטית והדמוקרטיה שלי יהודית" (עמוד 130), כתב. ואכן ערכיו, כפי שהם עולים מן הספר הם הממלכתיות, חשיבות המאחד על המפלג, חשיבות השירות הצבאי, התרומה למדי”

“סה"כ ספר מעניין לקריאה. אלעזר שטרן חווה בחייו הרבה דברים מעניינים ביניהם תפקידיו הרבים בצבא, יחסיו עם התקשורת, ההתנתקות וכו'..,ומעניין לקרוא עליהם מנקודת מבטו. בספר מוזכר כמובן הקונפליקט בינו לבין הציבור הדתי לאומי שהסיבה העיקרית לקונפליקט היא היותו משתייך לאותו הזרם. לדעתי החלק המעניין של הספר נמצא יחסית בסופו אבל כל קריאת הספר הייתה נעימה וקולחת. מה שקצת צרם לי בקריאת הספר היה התחושה שהכותב מער”

“בספרו "משא כומתה" (הוצאת ידיעות ספרים, 2009) תיאר ראש אכ"א לשעבר אלוף (מיל.) אלעזר שטרן, את מסלולו הצבאי באמצעות סיפורים ממהלך חייו ושירותו שבסופם שזר לקח, או תובנה מסוימת שלמד. כאשר ניגשתי לקרוא הספר הנחתי שכאדם חילוני אמצא את עצמי מתנגד לרוב מה שכתוב בספר, וגיליתי שלא כך הוא. לא רק שאני לא מתנגד אני גם מסכים. "היהדות שלי דמוקרטית והדמוקרטיה שלי יהודית" (עמוד 130), כתב. ואכן ערכיו של שטרן, כפי שה”

“אלעזר שטרן:אישיות מוכרת לי אישית,כיהן בתקופת אחי כקצין חינוך ראשי בצה''ל,והייה חבר בוועדת החקירה הצבאית בראשות יורם יאיר(יה יה),למרות שמחינו במשפחה נגד אותה וועדה אשר הייתה תלוייה ,ואח''כ טייחה עובדות. היו בינינו כל מיני עימותים מתוקשרים ושיחות פנימיות,אך לעולם לא הסכמתי עם דבריו כיוון ודעתו הייתה :שאת אחי לא הפקירו...ועוד איגרות ופקודות יום שהפיץ בקרב קצינים ונמנע ממנו להפיץ חלק כיוון ושר הביטחון”

“כאשר ניגשתי לקרוא את ספרו האוטוביוגרפי של אלוף (מיל.) אלעזר שטרן, "משא כומתה" (הוצאת ידיעות ספרים, מהדורה שנייה, 2012), הנחתי שכאדם חילוני אמצא את עצמי מתנגד לרוב מה שכתוב בספר, וגיליתי שלא כך הוא. לא רק שאני לא מתנגד, אני גם מסכים. "היהדות שלי דמוקרטית והדמוקרטיה שלי יהודית" (עמוד 130), כתב. ואכן ערכיו, כפי שהם עולים מן הספר הם הממלכתיות, חשיבות המאחד על המפלג, חשיבות השירות הצבאי, התרומה למדי”

“סה"כ ספר מעניין לקריאה. אלעזר שטרן חווה בחייו הרבה דברים מעניינים ביניהם תפקידיו הרבים בצבא, יחסיו עם התקשורת, ההתנתקות וכו'..,ומעניין לקרוא עליהם מנקודת מבטו. בספר מוזכר כמובן הקונפליקט בינו לבין הציבור הדתי לאומי שהסיבה העיקרית לקונפליקט היא היותו משתייך לאותו הזרם. לדעתי החלק המעניין של הספר נמצא יחסית בסופו אבל כל קריאת הספר הייתה נעימה וקולחת. מה שקצת צרם לי בקריאת הספר היה התחושה שהכותב מער”

“בספרו "משא כומתה" (הוצאת ידיעות ספרים, 2009) תיאר ראש אכ"א לשעבר אלוף (מיל.) אלעזר שטרן, את מסלולו הצבאי באמצעות סיפורים ממהלך חייו ושירותו שבסופם שזר לקח, או תובנה מסוימת שלמד. כאשר ניגשתי לקרוא הספר הנחתי שכאדם חילוני אמצא את עצמי מתנגד לרוב מה שכתוב בספר, וגיליתי שלא כך הוא. לא רק שאני לא מתנגד אני גם מסכים. "היהדות שלי דמוקרטית והדמוקרטיה שלי יהודית" (עמוד 130), כתב. ואכן ערכיו של שטרן, כפי שה”

“אלעזר שטרן:אישיות מוכרת לי אישית,כיהן בתקופת אחי כקצין חינוך ראשי בצה''ל,והייה חבר בוועדת החקירה הצבאית בראשות יורם יאיר(יה יה),למרות שמחינו במשפחה נגד אותה וועדה אשר הייתה תלוייה ,ואח''כ טייחה עובדות. היו בינינו כל מיני עימותים מתוקשרים ושיחות פנימיות,אך לעולם לא הסכמתי עם דבריו כיוון ודעתו הייתה :שאת אחי לא הפקירו...ועוד איגרות ופקודות יום שהפיץ בקרב קצינים ונמנע ממנו להפיץ חלק כיוון ושר הביטחון”