מדף הספרים של מזיקית - הספרים שדירג

סטונר, ספרו המופתי של הסופר האמריקאי ג’ון ויליאמס (1994-1922), הוא סיפורו של נער חווה שהולך ללמוד באוניברסיטה ונעשה מרצה לספרות אנגלית. זהו סיפורו של גבר שעד סוף ימיו נותר נאמן לעצמו, לערכיו ולשליחותו, חרף כישלונו בעיני העולם וחרף תסכוליו האישיים. אפשר להרבות מילים על מסלול חייו של גיבור הספר, ויליאם סטונר, אולם סוד קסמו של הרומן היפהפ

"האם האח הגדול קיים?" "ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה." "האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?" "אתה לא קיים." 1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במ

"זו ההיסטוריה של מהפכה שסטתה מדרכה והתירוצים המצוינים שניתנו על כל צעד ושעל לסילופה ועיוותה של התורה המקורית."    כך תיאר ג'ורג' אורוול את חוות החיות בדש הספר כשיצא לאור ב 1945. הסָטירה הנוקבת על ברית המועצות ושברו של חזון המהפכה בידי מי שנחשב ה"מצפון של בני דורו" עדיין מסעירה את קוראיה ומעוררת מחלוקת. עתה, שנים לאחר קריסתה של ברית ה

אולי מוטב שנעיד עליו, על באלזאק, אחד מגדולי הסופרים והמבקרים של ימינו, הלא הוא סומרסט מוהם. הנה מה שיש לו למוהם לומר על הרומנטיסטן הצרפתי הגדול: "באלזאק הוא, לדעתי, גדול מחברי הרומנים אשר העשירו את עולם הרוח ביצירותיהם. הוא היחיד בהם, שהיייתי מייחס לו תכונות של גאון. בימינו אלה משתמשים במונח "גאוניות" בקלות דעת. מייחסים אותה לאנשים א

"אני אדם חולה...אני אדם רשע. אדם לא מלבב הנני, סבורני כי הכבד שלי חולה. אכן אין אני תופס שמץ דבר במחלתי, ואין אני יודע בודאות, מה כואב אצלי.אין אני מתרפא, ומימי לא התרפאתי, אם כי את המדיצינה ואת הדוקטורים אני מכבד...

"בבקשה, צייר לי כבשה!" - "מה?!" "צייר לי כבשה..." קמתי בקפיצה כהלום רעם. שפשפתי חזק את עיני. הסתכלתי היטב. וראית ילדון משונה מאוד מאוד מתבונן בי בכובד ראש... זה היה הנסיך הקטן". הנסיך הקטן - ספרו המפורסם ביותר של אנטואן דה סנט-אכזיפרי - בעלת תובנות עמוקות ובלתי נשכחות על עולם המבוגרים, על החיים ועל האהבה.

ארקָדי דוֹלגוֹרוּקי הצעיר, גיבור הרומן הגדול המתבגר, מונע על ידי רעיון הגובל בתשוקה חולנית. הוא חולם להיות לרוטשילד: לאגור מיליון שלם כדי שיוכל לשלוט באנשים. אלא שרגשותיו הסוערים והעמוקים של הצעיר, או "החיים כפי שהם", חוזרים ומאלצים אותו לסטות מן "הרעיון" שלו. ברומן-וידוי, הכתוב בגוף ראשון כ"רשימותיו" של דולגורוקי, מאורגנים בלהט קד

"שדים" הוא הרומאן האוטוביוגרפי והאישי ביותר של דוסטויבסקי. ביצירתו זו, שנתקבלה ברוסיה בדרך שונה מאוד משנתקבלה במערב אירופה, הגיע דוסטויבסקי לשיא הישגו האמנותי. ב- "שדים", דוסטויבסקי חודר לנפש הגיבורים - שותפים לתנועות השחרור המחתרתיות ולתאים של התנועות הרדיקליות, שהתרבו ברוסיה מאז שנות ה-70 של המאה ה-19. השקפת עולמו של סרגיי נצ`אייב (

האחים קרמאזוב הוא הרומן האחרון של דוסטויבסקי, ונחשב לגדול שבהם. הילה של כובד ראש אופפת את שמו, ולא בכדי מרבים לצטט ממנו אמירות כגון "השטן נאבק עם האלו-הים, ושדה המערכה הוא נפש האדם", או "בלי אלו-הים [...] הרי יוצא שהכל מותר", ועוד כיוצא באלה הגיגים. אלא שדוסטויבסקי לעולם אינו עוסק ברעיונות מופשטים. האידאות אצלו הן תמיד בשר מבשרן של הד

"יצירה גדולה באמת, שכמוה לא נראתה זה זמן רב מאוד. אני נסער לנוכח אובלומוב וקורא בו שוב ושוב." לב טולסטוי "כישרונו של גונצ'רוב גדול משלי עשרת מונים." אנטון צ'כוב "גונצ'רוב הוא בעל נשמה של בירוקרט, איש נטול אידיאלים ובעל עיניים של דג מבושל, שאלוהים, כאילו בתור בדיחה, העניק לו כישרון גאוני." פיודור דוסטוייבסקי "התחלתי לקרוא את אובלו

בשנת 1866 היה פיודור דוסטויבסקי בן 45. לאחר 10 שנות מאסר וגלות "בעקבות פעילות חתרנית", חזר לעיר פטרבורג, אלמן, עמוס חובות, מהמר כפייתי, לא בריא, ובקיצור - גאון. הוא מבטיח לעצמו, לנושיו, ולמוציא-לאור הכול, להשלים תוך כמה חודשים שני ספרים. "את יודעת", הוא כותב לידידתו אנה, "שאפילו היום דברים משונים ומיוחדים כאלה מענגים אותו לחלוטין". רומן אחד

הספר "זרמים באביב" מבוסס בחלקו על פרשת אהבתו המתמשכת של איוואן טורגנייב אל הזמרת הצרפתייה פּוֹלין ויארדוֹ. טורגנייב התפטר ב-1845 מעבודתו בלשכת שר הפנים ברוסיה ככל הנראה בעיקר בגלל התאהבותו בה. המפגש עמה שינה את חייו ולמרות שהייתה נשואה, נסע בעקבותיה אל מחוץ למולדתו, והתגורר עמה ועם בעלה. אין יודעים האם אהבתו אליה הגיעה אי-פעם לידי

בשנת 1912 שהה תומאס מאן שבועות אחדים לצד אשתו בבית מרפא באלפים השווייצרים, ובשל הצטננות נבדק על ידי רופא, שמיד גילה "נקודה לחה בריאותיו". שנים רבות אחר־כך סיפר באחת מהרצאותיו: "הרופא הבטיח לי שאנהג בחכמה אם אישאר שישה חודשים להירפא. אילו הייתי שועה לעצתו, מי יודע, אולי הייתי עדיין שם. במקום זה כתבתי את הר הקסמים." גיבור ספרו של מאן בא

``כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה``. כך נפתח הרומן המונומטאלי הזה, המגולל את סיפורה הטראגי של אנה, שעוזבת את בעלה ואת בנה הקטן למען האהבה ומשלמת על כך בחייה. בד בבד עם העלילה נפרשת כאן יריעה חברתית מדהימה בהיקפה, למן הטרקלינים הזוהרים של החברה הגבוהה במוסקבה ובפטרבורג ועד לאחרון הכפרים הנידחים בר

מלחמה ושלום — הרומן המפורסם ביותר, ואולי הגדול ביותר של כל הזמנים, מספר את סיפורן המרתק של שורת דמויות ייחודיות, חד־פעמיות, על רקע פלישת נפוליאון לרוסיה בשנת 1812. מלחמה ושלום הוא בו־זמנית רומן אפי, רומן משפחות ורומן היסטורי; רומן מלחמה, רומן אהבה ורומן פסיכולוגי. בספר מגוון רחב של גיבורים ספרותיים בלתי נשכחים, ובראשם הדמויות הה

מאז ראה אור ב־1932 , נחשב עולם חדש מופלא לאחת מיצירות המופת העתידניות המשפיעות ביותר במאה העשרים . כמו ספרו הנודע של ג ´ורג ´ אורוול , , 1984 הוא טבע מושגים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמילון החברתי־פוליטי . עולם חדש מופלא הוא חזון סאטירי מאיים על עתיד "אוטופי ",שבו בני האדם מתרבים באופן גנטי ומעוקרים מרגשות באמצעות סמים במטרה לשרת באופן פס

הנובלה הסאטירית לב כלב, קלאסיקה מחתרתית מוצקה, נכתבה בידי מיכאיל בולגקוב בשנת 1925 וראתה אור ברוסיה רק בתקופת הפרסטרויקה. זוהי סאטירה פנטסטית מבריקה על המעמד השליט החדש - הפרולטריון. רופא מומחה, פרופסור בעל שם עולמי ונציג מובהק של "העולם הישן" (זה שקדם למהפכה הבולשביקית), אוסף לביתו ולמעבדתו כלב חוצות. בכלב הזה מבצע המדען ניתוח חדשנ

`הגווארדיה הלבנה`` הוא אחד הרומאנים הבולטים של הקלאסיקה הרוסית המודרנית, והרומאן הנועז ביותר של בולגאקוב, הידוע לקורא העברי בעיקר כמחבר ``האמן ומרגריטה`` (``השטן במוסקבה``). שני חלקיו הראשונים של הרומאן בכתב-העת `רוסיה` ב-1925. החלק השלישי פורסם רק כעבור ארבעים שנה. ``הגווארדיה הלבנה``, הקרוב ברוח כתיבתו לפרוזה האקספרסיוניסטית, הוא אחד מג

כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזר

יש הסכמה כללית ש'אבות ובנים' (1861) הוא הגדול והמורכב ברומאנים של איוואן טורגנייב. מבין ענקי הפרוזה שפעלו ברוסיה במאה ה - 19 טורגנייב הוא היותר "מערבי", ואכן, טורגנייב, שכונה "הרוסי הלא רוסי", הוא ראשון הסופרים הרוסיים שזכו להכרה ולתהילה בינלאומיים, והיה נערצם של פלובר, ז'ורז' סאנד והאחים גונקור. לא נמצא אצלו להט קנאי והסחפות אחר מצבים קי