מדף הספרים של יוני - הספרים שדירג
הסיפור על יוסף ק. שנאשם ואינו יודע במה נאשם. נסיונותיו להגיע אל הרשויות השופטות ולטהר את עצמו מאשמה שאינה ידועה לו מְסמלים את מבוכתו של האדם המודרני ואת חוסר האונים שלו.
פרנץ קפקא (1924-1883) נולד בפראג שבצ'כיה. בנו של סוחר יהודי, שאופיו השתלטני השפיע על כל מהלך חייו ויצירתו. לאחר שסיים לימודי משפטים, עבד בחברת ביטוח בפראג, עד שחלה בשחפ
בספטמבר 1959, לאחר התלבטויות רבות מאד, יצאתי לגרמניה כדי להסדיר את תשלום הפיצויים שהגיעו לי.
אילו ידעתי אז, לפני שהפלגתי למסע הארוך אל עברי, את אשר אני יודע היום, ספק אם הייתי טורח לתבוע פיצויים, וספק אם הדברים שעכשיו איני מוצא מפלט מהם היו נכתבים אי-פעם.
ב-1841 פורסם לראשונה "הרציחות מרחוב מורג" ואתו נולד הסיפור הבלשי. אדגר אלן פו, גאון פרוזה, סופר חודר נפש ותודעה, הוליד את הבלש אוגוסט דופאן והמציא ז'אנר ספרותי חדש. דופאן איננו חוקר משטרה המתרוצץ בין זירות הפשע אלא אינטלקטואל מבריק ומקורי המאמין באינטואיציה ובכוח המחשבה. שלושת הסיפורים המרכזיים בקובץ הזה מציבים בפני דופאן אתגרים קש
מאצ'י טאווארה, מורה בת 26 מטוקיו, כבשה בסערה את יפאן בשנת 1988, כשפרסמה את קובץ שיריה: "יום השנה לסלט". תוך חצי שנה נמכרו יותר משניים וחצי מליון עותקים של הספר, שיא כל הזמנים, במיוחד לגבי שירה מודרנית.
סוד הצלחתו של הספר בשילוב שהוא יוצר בין סגנון השירה העתיק ביותר של יפן, הטאנקה, לבין ההויה העכשווית של אישה צעירה החיה בכרך ענק - טוקי
סיפורו הקסום של נער תמים המטייל בין הכוכבים השונים ונישא על כנפי הדמיון שבה את לב העולם כולו וזכה לאין ספור תרגומים. האיורים הנפלאים, הפשטות שמאחוריה מסתתרות תובנות עמוקות, גורמים לקוראים בני כל הגילים למצא את עצמם בסיפור - כאילו - ילדים זה.
שרידי השואה וחוקריה ניצבים אלמים במאמציהם הנואשים להעביר לדורות הבאים את אימתה ולקחיה של אותה תקופה. פרימו לוי (1919 - 1987), כימאי יליד טורינו ששרד מן התופת, זיעזע קוראים ומתעניינים ברחבי העולם ביצירות הפורצות את חומות השחור והשכול. בלשונו הפשוטה והפיוטית, בחום האנושי השופע, הוא מאיר שביב של תקווה וחושף את האדם שלא נשחק ושמר על צלמו.
אדם סיני פשוט, פועל בבית חרושת למשי, מגלה יום אחד כי אם ישכיל לשחד את הממונה בבית החולים, יוכל לקבל סכום כסף נאה בעבור מנה מדמו. בדמי מכירתו הראשונה הוא משתמש כדי לחזר אחר נערה נאה ונושא אותה לאשה.
מכאן ואילך מלווה הסיפור את קורותיהם של שו' סן-גואן ושל משפחתו לאורך כל תקופת שלטונו של מאו, לרבות המהפכה התרבותית, ומעמת אותם עם תהפוכו
הזמנה לרצח פרי עטו ורעיונותיו של אמן סרטי המתח, הבמאי אלפרד היצ'קוק, מביא את סיפור עלילותיהם של הרוצחים, הפושעים והגנבים לשיאים חדשים. הזמנה לרצח הוא ספר מרתק, הפורש בפני הקורא גלריה מגוונת של גברים ונשים, החיים בעולם שמעבר לחוק ומקדישים את חייהם לפיתוח שיטות מקוריות לביצוע פשעים שעדיין לא היו כמוהם. הזמנה לרצחכולל אח הסיפורים המ
חברי בתיכון החלו לחשוד שלא סיפרתי להם את הסיפור המלא של חיי.
למה עזבת את סיירה ליאון?"
"כי יש שם מלחמה."
"ראית משהו מהלחימה?"
"כל מי שנמצא שם ראה".
"זאת אומרת שראית אנשים מתרוצצים עם רובים ויורים אחד בשני?"
"כן, כל הזמן."
"קוּל."
אני מחייך חיוך קטן.
"אתה צריך לספר לנו על זה פעם."
"כן, פעם."
כך מנוהלות מלחמות בימינו - על-ידי ילדים
מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,
"יומיים אחרי שהתאבדתי מצאתי פה עבודה באיזה פיצריה, קוראים לה 'קמיקזה' והיא חלק מרשת. האחראי משמרת היה ממש בסדר איתי ועזר לי גם להסתדר על דירה עם שותף. בלילה גיליתי כאן איזה פאב, דווקא די נחמד. המוזיקה שם בכלל לא רעה, אולי לא הכי מעודכנת אבל עם זווית, והרבה בחורות מגיעות לבד. האמת שעל הלילה הראשון מישהי עשתה לי עיניים, דווקא שווה, העור ש
הקובץ הזה מכתבי קפקא, משנות חייו האחרונות, מציע לקורא תרגום חדש של מכתבו המפורסם של הסופר אל אביו ומבחר של רשימות ופרגמנטים ספרותיים מן העיזבון, רובם בתרגום ראשון לעברית.
"מכתב אל האב" שהוא מן הטקסטים היותר חושפניים, היותר משמעותיים ושלמים של הכתיבה האישית והפרטית של קפקא, קשור עם הפרגמנטים שנבחרו להיכלל בקובץ בזיקות מעניינות רב
פרופסור ליבוביץ' על הזמנה לפילוסופיה: "המחבר ערך את החומר בצורה סוקרטית - אפלטונית: כדיאלוגים על נושאים נבחרים של ההגות הפילוסופית, המושמים בפיהם של אישים דגולים בתולדות הפילוסופיה. בזה נתכוון לשוות לחומר ערות ורעננות המושכות את לבם של הצעירים - ובמשימה זו הצליח עד מאד. רמת הדיון היא בין של הרצאה פופולארית למחצה (במובן המשובח של
משחק המלכים הוא אחד הסיפורים המופלאים והמדהימים שכתב סטפן צווייג, סופר, מחזאי ומשורר אוסטרי - יהודי, הנחשב לאחד הסופרים הגדולים והחשובים של המאה העשרים. משחק המלכים מציב זו מול זו שתי דמויות הנמצאות בשני קצוות של התרבות האנושית. האחד בן כפר בור ועם הארץ, שבזכות כישרון מיוחד ונדיר הצליח להגיע לשליטה מופלאה במשחק השחמט. השני עורך - ד
מה קורה כאשר רופא, שבידיו מופקדים חיי אדם, נתקף בתשוקה נוראה למטופלת שלו, תשוקה שאינה נותנת לו מנוח, ואין לו כל שליטה בה? אמוק הוא סיפור על תשוקתו הסודית והאומללה של רופא, המוצב בארץ נידחת, לאישה מסתורית ויהירה המעבירה אותו על דעתו, משכיחה ממנו את כל כללי האתיקה וממלאה את נפשו ברגשי אשם עד שאינו יכול להכיל עוד. על סיפון ספינה, בחשכת ה
ויקטור מדוכא: אהובחו נטשה אותו, הסיפורים הקצרים שלו קצרים מדי, ואפילו החשמל בדירתו נותק.
חברו היחיד בעולם הוא מישה, הפינגווין שלו. מישה הוא העד היחיד למצוקתו של ויקטור, ויחד הם שוקעים בדיכאונם לתוך הילולת סביאה של וודקה ודגים.
יום אחד נופלת לידיו של ויקטור הזדמנות פז: הוא מתמנה לתפקיד כותב ההספדים של עיתון גדול.
ויקטור מצליח מאו
"סיפורו של בן אמוץ הוא חוויה מזעזעת משום שאינו מתיימר להיות יותר ממה שהוא: אדם צעיר המתאר בעטו של בן אמוץ מה פירוש להיות איש צעיר בישראל של היום... זה מסמך כמעט אותנטי ואני אומר אותנטי דווקא משום שהוא מוצר ספרותי... אולי זה פחות מספרות או שמא יותר מספרות. זה נוגע ללב ומעביר את דעותיו של בן אמוץ, יהיו נכונות או בלתי נכונות ככל שיהיו." יו
לפעמים אני הולך ברחוב, ותוהה לאן כולם הולכים? לאן היא הולכת? ומאיפה לעזאזל הם כולם באים? אני עוצם לרגע עיניים, וחושב האם יש מישהו שבאמת מאושר בפנים. ושאלה נוספת, שגם עולה לפעמים, היא לכמה מהם יש פס קקי בתחתונים? זהו ספרו השני של אילן הייטנר מחבר רב המכר "חוכמת הבייגלה".
כריסטופר בון בן החמש-עשרה יודע את שמות כל המדינות בעולם ואת ערי הבירה שלהן ואת כל המספרים הראשוניים עד 7507. הוא מתבונן בעולם בעיני הגיבור שלו, שרלוק הולמס, כשהוא זוכר כל פרט, מבחין בכל תנועה.
אך למרות שהוא פותר בקלות בעיות סבוכות במתמטיקה, הוא מתקשה להבין גם את הרגשות הפשוטים ביותר של בני האדם. בדיחות לא מצחיקות אותו, מטאפורה היא