“הספר עוסק בחייו של שו' סאן־גואן ומשפחתו החיים בעוני, כאשר הוא מוכר דם מדי פעם כדי לפתור בעיות כלכליות שעומדות על הפרק. האנשים המתוארים בספר הם בני מעמד נמוך של כפריים ופועלים, החיים בדוחק ומרבים להשתמש בשפה גסה, בקללות ואף באלימות פיזית. ייתכן שהם מייצגים אנשים טיפוסים בסין הכפרית, אך לעתים דווקא נראו לי כמו טיפוסים נאפוליטאניים, כגון שו' יו'־לאן, אשתו של שו' סאן־גואן, שבכל קונפליקט עם בעלה היתה יוצאת מביתה ומקוננת באוזני השכנים על מר גורלה, תוך הצגת "הכביסה המלוכלכת" לעיני כל, בלי לעשות חשבון.

כפי שמצויין בתקציר, הכתיבה בספר היא ריאליסטית, פשוטה ובוטה, ויש בה גם הומור. בסיפור משולבות הרבה מימרות סיניות, מנהגים מקומיים ואמונות רווחות. כמו כן, מוצגות תקופות כגון "הקפיצה הגדולה קדימה" ו"מהפיכת התרבות", אך לא בצורה מאוד מעמיקה, אלא כחלק מהסיפור.
במהלך הקריאה בספר חשתי שהספר נכתב עבור קהל מטרה מערבי דווקא, כאשר הוא מדגיש עניינים שלא צריכים כל הדגשה עבור קהל סיני. להגדיר את יו' הוָא כאחד מבכירי הסופרים בסין נשמע כמו הפרזה מטעמים מסחריים.

הספר קל לקריאה ומתאים לקוראים המעוניינים לקרוא ספרות סינית מודרנית, ואשר אינם נרתעים מגסויות ומקללות.

3-3.5 כוכבים”

“אחת לעשור נראה לי כקוראת ספרים רצינית (ספר בממוצע בשבוע) להיתקל בספר כזה.
סיפור על איש סיני פשוט שמחליט בניגוד למקובל בחברה הסינית לתרום דם.
הסינים מאמינים שלתרום דם משמעו לאבד את הכוח.
הוא מצליח במהלך חייו להציל את משפחתו מחרפת רעב כנגד דעתם של כולם.
הספר מצחיק ועצוב ומרגש וכתוב נפלא בלשון המעטה.
אני ממליצה לכל אוהב ספר לקרוא את הספר הקסום והמרגש הזה.
קייץ נפלא לכולם.
אהובה”

“סה"כ חיבבתי את הספר. סיפור אנושי יפה וריאליסטי ועדיין אופטימי על חיים לא קלים של משפחה בסין בתקופת השלטון של מאו.
ציפיתי לספר יותר מטלטל,הספר כתוב בשפה כזאת קלילה שלפעמים האירועים בו מצטיירים כמשעשעים או מצחיקים אבל כמובן שהם לא. בדקתי מתי נכתב הספר - 1995. כמעט 26 שנים אחרי שמאו מת.
ועדיין, למרות שללא ספק חייו של הגיבור מתוארים כחיים קשים,(חולי,רעב..) אפשר להגיד שהפשעים של מאו רק מרומזים בספר. חוץ מהקטע, (זהירות ספויילר) שהבן של הגיבור נשלח לעבוד בכפר שנים בתת-תנאים , לא זוכר שהייתה אפילו רמיזה בנוגע לטיהורים שהיו והביאו לרציחתם (ע"פ הערכות) של כ70 מליון איש. רצח העם הגדול ביותר בהיסטוריה.
מצאתי ביקורת לא רעה על הספר אבל עדיף לקרוא לאחר הקריאה:
http://makropulos.net/reviews/?p=162”

“ועל זה נאמר, קטן, קטן, אך יש בו המון!
ספר קטן בהוצאת עם עובד המספר את סיפורו של סאן גואן, פועל פשוט באחד מפרוורי עיר גדולה בסין.
הספר מאיר על תרבות הסינית, על השונה בה ועל הדומה והמשותף לכל אדם באשר הוא.
ספר מלא הומור, לעתים הומור שחור עד כדי אבסורד.
התמימות והפשטות של האנשים נוגעת ללב ומעלה חיוך. לעתים רציתי לבכות ולצחוק באותה העת. בהספר לא רק
מצחיק מאד הוא גם עצוב ונוגע ללב.
ביקורת נוקבת על המשטר והקורה בסין.
אחד הספרים המיוחדים והמקסימים שקראתי.”